התהלוכה לציון אירועי אוקטובר 2000 (שבהם נהרגו 13 ערבים ישראלים), שהייתה אמורה להתקיים בנצרת ביום רביעי הקרוב, הועתקה לסכנין. הסיבה: ראש העיר נצרת, עלי סלאם, שבע מהנזק הכלכלי העצום שתהלוכות כאלה מביאות לעירו. אחרי שהקונים היהודים נטשו לגמרי את העיר במהלך מבצע "צוק איתן", סלאם רוצה בשובם ולא ייתן לאף אחד לקלקל זאת. ולא מדובר בדבר של מה בכך. טרם מבצע "צוק איתן" פקדו אלפי יהודים את העיר מדי שבוע. כשהם נטשו - העסקים נותרו שוממים.
"הצלחתי לדחוף את התהלוכה שהייתה אמורה להיות בנצרת, לסכנין. יש תהלוכות המסוקרות בתקשורת, וכל העולם רואה, זה משפיע ועושה נזק. עד שהמבקרים התחילו לחזור לעיר, אני לא אתן לאף אחד לפגוע בנצרת. בשישי-שבת האחרונים העיר הייתה מלאה ביהודים ובתיירים. לקח להם חודשים לחזור, וטוב שזה לקח חודשים ולא שנים. אני רוצה שגשוג. אני רוצה מסחר".
- המבקרים חזרו באופן מלא?
"התחילו לחזור, לא כמו שהיה לפני 'צוק איתן', אבל אני מאמין שלאט-לאט הם יחזרו. הם רואים שיש שקט בנצרת, ותושבי נצרת מקבלים אותם בשמחה".
נצרת, כך מתברר, נפגעה לא רק ממספר ביטויי השנאה הקשים שהושמעו במהלך "צוק איתן" נגד חיילי צה"ל, אלא גם מהפרסומים אודות הצטרפות של תושבים מהעיר לארגון דאע"ש, כמו גם תמונת דגל הארגון ומדבקות שצולמו בעיר.
סלאם טוען כי הארגון אינו פעילו בעירו. "אין דאע"ש. עניתי לכל העולם. אלה סתם אנשים שרוצים להרוס את נצרת. יש שני חבר'ה שברחו מנצרת. יצא בפייסבוק שכאילו שניים שיצאו לסוריה משתתפים בדאע"ש. הכול בולשיט".
פגיעה קשה בתקופת המבצע
חודש אחרי תום מבצע "צוק איתן", המתיחות בין האוכלוסייה היהודית לערבית, שהתעוררה במהלך ימי הלחימה, ממשיכה להשפיע על העסקים, אם כי במידה פחותה.
סקר טלפוני של גיאוקרטוגרפיה עבור "גלובס" מצא כי הציבור היהודי לא ממהר לשכוח את אירועי המבצע. בסקר נמצא כי 29% מהקונים היהודים אכן נמנעו במהלך המבצע הצבאי מקנייה בעסקים ערבים, זאת לעומת 47% שאמרו בעת המלחמה שיפסיקו לקנות בעסקים ערבים.
לדברי פרופ' דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, "יש גרעין קשה של 24% מהציבור היהודי המבוגר (מעל גיל 18) שעדיין מחרימים את המגזר הערבי".
בנוסף, 51% מהמשיבים לסקר הנוכחי מחזיקים בדעה שיש להחרים חנויות שלא יפטרו עובדים שהשמיעו ביטויי שטנה נגד חיילי צה"ל, לעומת 57% בסקר הקודם שנערך במהלך "צוק איתן". בפועל, 11% אכן החרימו את אותן חנויות, ו-40% היו מחרימים לו ידעו לזהות אותן.
ממצאי הסקר באו לידי ביטוי בפועל. ספקים שעמם שוחח "גלובס" מסרו כי מכירותיהם לסופרמרקטים הערבים ירדו בתקופת המבצע בעשרות אחוזים בשל נטישת הקונים היהודים.
נכון להיום, המכירות טרם שבו לרמתם טרם ימי המבצע. לדברי ספק גדול, גם היום יש עדיין ירידה של 10% בהשוואה לתקופת טרום המבצע.
על הירידה החדה מעידים גם בעלי הסופרמרקטים הערביים, הנהנים בשגרה מריבוי לקוחות יהודים.
מכירות סניף ביג זול בשפרעם, שמחצית מלקוחותיו יהודים, צנחו במהלך המבצע ב-50%. לדברי הבעלים, יוסוף אשקר, "החנויות שלנו נמצאות במגזר היהודי, ורק חנות אחת נמצאת במגזר הערבי. היהודים הפסיקו לבוא לסניף שפרעם, וחזרו כשהסתיימה המלחמה".
- הופתעת כשיהודים הפסיקו לבוא לשפרעם?
"לא הופתעתי, כי זו לא פעם ראשונה. גם ב'עופרת יצוקה' היה אותו סיפור".
המתיחות פגעה גם במרכז המזון ירכא ומרכז המזון נצרת - הסופרמרקט הגדול בישראל שנחנך ביוני 2014 ומשתרע על שטח מסחרי של 18 אלף מ"ר (מתוכם 2,300 מ"ר מסעדות). העובדה ששני הסופרמרקטים נמצאים בבעלות משפחה דרוזית, משפחת חמוד, וגם העובדה שמרכז המזון בנצרת נמצא בנצרת עילית - לא סייעה.
לדברי סמיר חמוד, בן המשפחה, במהלך "צוק איתן" ירדו מכירות מרכז המזון ירכא ב-35%, ואילו מכירות מרכז המזון נצרת צנחו ב-50%.
"הבעיה בנצרת הייתה שאנשים חשבו שהסופרמרקט הוא בנצרת, למרות שהוא בנצרת עלית. התקשורת הקצינה את המהומות בנצרת, וזה השליך על כל האזור. אנשים חשבו שהאזור סגור", אומר חמוד.
- הלקוחות הערבים המשיכו להגיע?
"גם לקוחות יהודים, אבל הקרובים. לא מרחוק. לא הייתה אווירה מתאימה. אנחנו רגילים שלקוחות מגיעים מכל הארץ. השבוע היו לנו לקוחות מפתח-תקווה, מרחובות, מראש-העין. בתקופת 'צוק איתן' רוב הלקוחות היו מקומיים בלבד".
שוק פייסל, קמעונאי בולט בנהריה, ספג בתקופת המבצע ירידה של 30%-40% במכירות. לדברי הבעלים, יונס אסלאן, "הירידה בקניות לא הייתה רק אצלי אלא בכל השוק, ולא רק בגלל המלחמה. בחודשים יולי-אוגוסט תמיד יש ירידה בעבודה. מרגע שהילדים חזרו לבתי-הספר, וכל העולם חזר מחו"ל - העבודה השתפרה".
- הרגשת את המתיחות בין ערבים ליהודים?
"נכון שהיה מתח. הייתה גזענות שלכלכה על שוק פייסל. לקוחות שלי דיברו על חרם אבל לא התכוונו אליי. התכוונו לאיפה שהיו הפגנות ומהומות בטמרה, באום אל-פאחם. חוץ מזה שלכלכו על העסק שלי. אמרו שהבנות שלי אמרו 'מוות ליהודים', למרות אין לי בנות, יש לי רק 5 בנים. אמרו שאחיינית שלי רשמה בפייסבוק, אבל לאח שלי יש רק בנים. אני חושב שהמתחרים הטילו את האשמה הזאת עליי".
- נפגעת כשאמרו שהילדים שלך קשורים להתבטאויות נגד חיילי צה"ל?
"בטח שנפגעתי. לא עניינה אותי הירידה במכירות. רוב הלקוחות שלי הם שנים אצלי, והם כמו בני-בית. לקוח שיתבייש לבוא ולשאול אם זה נכון או לא, יכול היה לשמוע רק צד אחד ולחשוב שהלכלוכים נכונים. זה כואב. הלכתי לרב דוד אבוחצירא, והוא אמר לי לא לדאוג.
"במלחמת לבנון קראו לי 'קומנדו פייסל'. לקחתי את כל העובדים בזמן ירי הטילים והסתובבתי בין המקלטים בשלומי, בנהריה, בצפת. כששמעתי שלחיילים במושב אביבים חסר אוכל ושתייה, העמסתי שתי משאיות והלכתי לחלק אוכל לחיילים.
"תמיד הרגשתי חלק מהעם היהודי, ואני לא אוהב את המהומות האלה. ערבים, יהודים, נוצרים וכל אחד שיושב במדינת ישראל הוא בשבילי אח".
- יותר מהאחים במדינות הערביות?
"אני לא אדבר פוליטיקה, אבל אני לא מבדיל בין ערבי, נוצרי, יהודי ודרוזי".
הלקוח אלון רוזנבאום, שנטש את שוק פייסל בזמן המלחמה, שב לקנות בעסק: "עם כל הכאב שבדבר, חזרתי לקנות בשוק פייסל. בגלל הארנק, הנוחיות. נגמרה המלחמה, ירדה המתיחות, וחוזרים לאן שנוח".
הלקוח תומר נגר, לעומתו, לא מתכוון לשוב: "הפסקתי לקנות שם לגמרי, בגלל שצריך ללמד לקח שאנחנו כאן בעלי הבית, שהוא צריך אותנו יותר משאנחנו צריכים אותו. אין טעם לקנות שם. יש הרבה אלטרנטיבות. במהלך המבצע הפסקתי לקנות, כי לא היה לי נעים, לא הרגשתי שם בטוח ב-100%, וגם כי זה עסק של ערבי. בלי בושה. הם לא אוהבים אותנו. למה שניתן להם פרנסה?".
השפעות צוק איתן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
