לפי הגרסה של מוריס "הנק" גרינברג, אותם 182 מיליארד דולר מכספי משלם המסים האמריקאי שהצילו את AIG ואולי את כל וול סטריט מקריסה בספטמבר 2008 היו שוד ממשלתי לאור יום. הממשל רמס את זכויות בעלי המניות ומנע מהם תנאים טובים יותר שהוצעו לבנקים ולחברות שחולצו במשבר. כל זה לפי גרינברג, שהפך את AIG לחברת הביטוח הגדולה בעולם לפני שפרש ממנה ב-2005.
חברת סטאר אינטרנשיונל של גרינברג, בעלת העניין הגדולה יותר ב-AIG כאשר המשבר הפיננסי היכה, תבעה את הממשל האמריקאי בטענה כי הפקעת 80% ממניות החברה לטובתו הייתה מחטף לא חוקתי של רכוש, והיא זכאית לפיצויים בסך 25 מיליארד דולר לפחות.
התביעה הזו מתחילה להתברר היום (ב') בוושינגטון. דיוויד בויס, הפרקליט-המתדיין המפורסם של גרינברג, יחקור את אדריכלי החילוץ של AIG, ובהם בן ברננקי, יו"ר הפד לשעבר, ושרי האוצר לשעבר הנרי פולסון וטימותי גייתנר.
"אני חושב שהם יפסידו במשפט", אמר מרסל קאהן, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת ניו-יורק שמתמחה במימון ובמשילות תאגידיים על גרינברג ובויס. "אני חושב שהם מבינים שהם עומדים להפסיד, אבל אתה אף פעם לא יודע מה יכול לקרות".
התלונה של סטאר אינטרנשיונל, חברת ההשקעות השווייצית של גרינברג, אינה מטילה ספק בנחיצות החילוץ הכספי, שהחל בימי כהונת הנשיא הרפובליקאי ג'ורג' בוש הבן ונמשך תחת ברק אובמה. סטאר טוענת כי AIG סומנה מראש למטרת הענשה על-ידי הממשל, באופן שהפר את זכויותיהם החוקתיות של בעלי מניותיה להליך ראוי וקבלת פיצוי על רכושם.
סיכוייו של גרינברג לזכות במשפט אולי נמוכים, אך הוא יכול להצליח להעמיד למשפט את עצם החילוץ עצמו כתגמול על כך שהטיפול בבעלי המניות (כולל הוא עצמו) לא היה הוגן בעיניו, אומר פרופסור קאהן. "אם אתה יכול לגרום לשר האוצר לשעבר של אובמה ולפוליטיקאים רמי-דרג נוספים להעיד, אלוהים יודע מה תחשוף שיביך את ממשל אובמה", לדבריו.
בויס ממשרד עורכי הדין בויס שילר ופלקסנר ייצג את בעלי מניות AIG במשפט בן 6 שבועות ללא מושבעים שיתנהל בפני השופט הפדרלי תומאס ווילר. השופט, מינוי של בוש, דחה את בקשת הממשל לבטל את התביעה מ-2011, ואף מתח ביקורת על כך שהממשל לחץ על מועצת המנהלים של AIG שלא להצטרף לתביעה.
85 עדים
העדים שברשימה שהציגה סטאר כוללים כאמור, בין יתר הרגולטורים הבכירים בוול סטריט, את ברננקי, פולסון וגייתנר. חלקם, כמו ברננקי, ניהלו מאבק כדי לא להעיד.
הם צפויים לתאר את ההחלטה שהתקבלה בדלתיים סגורות, שהובילה להעברת 80% מ-AIG לידי הפד בניו-יורק החל ב-16 בספטמבר 2008, יום אחרי פשיטת-הרגל של ליהמן ברדרס. ההחזקה של הבנק המרכזי עודכנה 4 פעמים והגיעה בסופו של דבר ל-92%.
AIG חזרה לרווחיות והחזירה את כל הסיוע שקיבלה ב-2012, כשהיא משאירה את הממשל עם רווח של 22.7 מיליארד דולר. שווי השוק של החברה לפני המשבר היה 32.6 מיליארד דולר, והוא צנח ל-12.8 מיליארד דולר יום לפני התערבות הממשל. כעת שווייה של AIG הוא 77.8 מיליארד דולר.
לטענת הממשל, סטאר לא תוכל להוכיח כי החילוץ הכספי גרם נזק כלשהו לבעלי מניות החברה, בהתחשב בכך שהחלופה הייתה פשיטת-רגל.
"יש בהחלט סבירות הגיונית שהחברה הייתה קורסת, והמניות שלה היו נמחקות ללא חילוץ", אמר ג'ון אצ'בריה, פרופסור בבית-הספר למשפטים של ורמונט.
הממשל עשוי לטעון כי "חברות שונות מהוות סיכון שונה לכלכלה", הוסיף פרופסור אצ'בריה. לדעתו, בכך שהם פעלו במצב משבר, פקידי הממשל היו "זכאים להפעלת שיקול-דעת רחב כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר".
נקמה אישית
המשפט מציע לגרינברג בן ה-89, שהנהיג את AIG במשך כמעט 40 שנה, סיכוי לנקמה אישית. הוא פרש ב-2005 במהלך חקירה של נוהלי החשבונאות בחברה שבה פתח אליוט ספיצר, התובע הכללי של מדינת ניו-יורק בזמנו, שכונה "השריף של וול סטריט". תביעה שהגיש ספיצר נגד גרינברג צומצמה על-ידי שופט, והיא עומדת להידון בבית המשפט העליון של ניו-יורק במנהטן בינואר הקרוב.
"זו נקודה עקרונית שגרינברג חותר אליה כבר זמן רב", אמר דיוויד סקיל, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת פנסילבניה. "הוא מרגיש שהוא נדחף החוצה מ-AIG בדרך לא הוגנת, ושהממשל התערב בצורה לא הוגנת. בסופו של דבר, מה שמניע אותו הוא הנקודה העקרונית הזו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.