"תרגיל בחשבונאות יצירתית" - כך כונתה בעבר טכניקת ה"קופסה" שבה עשה האוצר שימוש גם בתקציב לשנת 2015. לפי הודעת האוצר אתמול (א'), בהצעת התקציב סווגו 4.3 מיליארד שקל מהתוספת לתקציב הביטחון כ"קופסה" - כלומר כהוצאה שאיננה נכללת בחישוב ההוצאה התקציבית (אך נכללת בחישוב הגירעון). בדרך זו הצליח האוצר להגדיל את התקציב ל-2015 בכ-13 מיליארד שקל לעומת תקציב 2014, זאת מבלי לחרוג מכלל ההוצאה הפיסקאלי שמגביל את הגידול בהוצאות המדינה ב-2015 ל-8 מיליארד שקל בלבד.
התרגיל הזה מעורר אי-נחת אצל כלכלנים רבים, ביניהם גם פרופ' אבי בן-בסט מהאוניברסיטה העברית, שמזכיר כי לא מדובר בתרגיל היחיד שעשה האוצר בתקציב 2015: "זה נכון שעשו דברים כאלה בעבר בעת מלחמה, אבל זה לא אומר שזה כשר", אומר בן-בסט. "ה'קופסה' היא דרך להסביר חריגה ממגבלת ההוצאה על ידי סיווג הוצאה כחד-פעמית. לדעתי, כל הוצאה צריך לספור גם אם היא חד-פעמית. הרי התקציב מלא בהוצאות חד-פעמיות, אז למה עושים אבחנה? צריך לשים את הדברים על השולחן - התקציב יגדל בארבעה אחוזים או יותר".
- האם לדעתך התוספת לתקציב הביטחון תהיה חד-פעמית?
"אי-אפשר לומר שהתוספת חד-פעמית כל עוד יושבת על המדוכה ועדה ציבורית שאמורה לקבוע את גודלו של תקציב הביטחון (ועדת לוקר - ע.ב). כשדוח הוועדה יתפרסם, מאוד יכול להיות שהתוספת תהפוך לקבועה. אני מזכיר שהגידול בתקציב הביטחון הוא לא 6 מיליארד שקל אלא כמעט 8 מיליארד, כי לפני חודש הוחלט להעביר לביטחון את הסכום שהושג במסגרת הקיצוץ הרוחבי של 2% בתקציבי המשרדים האזרחיים.
"במקביל, כשמדברים היום על הגידול בתקציבי המשרדים החברתיים שוכחים שצריך להפחית מהגידול את הסכום שכבר קוצץ באותו קיצוץ רוחבי. כך שנראה שהתוספת למשרדים האזרחיים היא בערך 1.7%, שזה אומר שמירה על ההוצאה האזרחית לנפש. ושוב, עיקר הביקורת שלי היא על כך שאנחנו מסתמכים על נתונים חלקיים, למרות שבשלב כל-כך מאוחר כבר היינו צריכים לקבל טבלת נתונים סגורה".
- האם להגדלת יעד הגירעון יהיו השלכות ארוכות טווח?
"הגירעון גדול מדי ובחמש השנים האחרונות הגירעון הממוצע לשנה הוא 3.75%. בכל השנים האחרונות, פרט לשנה אחת - 2011 , הגירעון היה מעל ל-3%. זה רלוונטי במיוחד למדינה כמו ישראל שנמצאת במאבקים צבאיים תכופים. היו לנו ארבעה אירועים כאלה ב-8 השנים האחרונות, ולכן מדינת ישראל צריכה לשמור על גירעון נמוך וחוב נמוך. העולם מסתכל היום על היציבות הביטחונית בנוסף ליציבות הכלכלית".
- איזו בשורה היית רוצה לראות בתקציב?
"הייתי רוצה לראות רפורמה במערכת המס. אפשר לשקול שינוי שיעורי מס וביטול פטורים ממס, כמו הפטור ממס על קרנות ההשתלמות שרק עובדים מאורגנים וחזקים נהנים ממנו".
- אבל שר האוצר טוען שביטול פטורים כמוהו כהעלאת מסים, וכל העלאת מסים תפגע בצמיחה.
"ראשית, הפטורים ממס היום הם בהיקף כל-כך גדול - 47 מיליארד שקל - שהביטול שלהם היה מאפשר להוריד מסים. אז נכון שלחלק מהפטורים יש יעד חברתי, אבל יש פטורים של לפחות 15 מיליארד שקל שיוצרים עיוותים בכלכלה. הדוגמה הבולטת היא הפטור דרך החוק לעידוד השקעות הון שנותן העדפה ברורה לחברות גדולות.
"75% מהפטור הולך ל-4 חברות בלבד. כשהחברות הגדולות במשק משלמות מס מאוד נמוך המשמעות היא שהחברות הקטנות יותר משלמות מס הרבה יותר גבוה. בתחרות עם החברות הקטנות והבינוניות על גורמי ייצור - החברות הגדולות ינצחו ויפרחו וזה פוגע בתחרות. יש כאן בעיה מעבר לחוסר הוגנות כי זו מציאות שמעוותת את הפעילות הכלכלית".
- אתה חושב שהדרג המקצועי באוצר התכופף יותר מדי?
"יש לי תחושה שהדרג המקצועי לא שבע רצון מהתקציב הזה, ושאם זה היה תלוי בדרג המקצועי, היינו מקבלים תקציב אחר, בוודאי עם פחות גירעון ויותר ביטול פטורים ממס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
