הבחירות שישנו את הרכב דירקטוריון בנק דיסקונט

תשעה חודשים אחרי שקבוצת ברונפמן-שראן החליטה לוותר על השליטה בבנק הרביעי בגודלו במדינה, תתקיים לראשונה ביום חמישי הקרוב אסיפת בעלי המניות של בנק דיסקונט כבנק ללא גרעין שליטה.

במסגרת האסיפה יאושרו מספר נושאים ביניהם תוכנית התגמול ליו"ר הבנק יוסי בכר, וכן יתקיימו בחירות לדירקטוריון הבנק. מדובר בבחירות משמעותיות. דיסקונט נמצא כיום במצב הכי מאתגר ורגיש מבין הבנקים, והוא נחשב לבנק הכי פחות יעיל במערכת הבנקאית שחייב לעבור תהליך התייעלות משמעותי. בתוך שנה עבר הבנק לא מעט זעזועים, תחילה עם הפיכתו לבנק ללא גרעין שליטה כאמור, זאת במקביל לחילופי המנכ"ל - תפקיד שאותו תפסה לילך אשר טופילסקי, שגם החליפה חלק לא מבוטל מההנהלה.

כיום, מוחזק דיסקונט ב-100% ע"י הציבור, והוא הבנק היחיד שאין לו בעלי עניין. עיקר המשקיעים בו הם מוסדיים, ישראלים וזרים, ומכיוון שמניסיון העבר, חלק גדול מבעלי המניות הפרטיים לא מגיעים להצבעות, הרי שהמוסדיים הם אלו שיקבעו את התוצאות באסיפה הקרובה.

הבחירות לדירקטוריון הבנק מהותיות גם כי במסגרתן צפויים להצטרף לבנק 8 דירקטורים. מדובר בכמות גדולה יחסית, ואחת הסיבות לכך היא הוראת בנק ישראל להגדיל את כמות הדירקטורים בבנק שעומדת כיום על 11. הכמות תגדל בהדרגה, כאשר לאחר הבחירות הקרובות יכהנו 13 דירקטורים. במקביל, 6 דירקטורים מסיימים את כהונתם, כאשר רק 3 מהם מתמודדים על כהונה נוספת. כך שבשורה התחתונה, גם אם שלושת הדירקטורים הוותיקים ייבחרו, הרי לאחר הבחירות 40% מהדירקטוריון יכלול פרצופים חדשים.

אז מה צפוי בבחירות הקרובות, ואיך ייראה הדירקטוריון ביום שאחרי?

המועמדים

זו הפעם הראשונה שהוועדה לבחירת דירקטורים בראשות השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה בוחרת את המועמדים, זאת במסגרת הפרוצדורה לבחירת דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה.

הבחירות לדירקטוריון יתקיימו בשתי קטגוריות, כאשר בכל קבוצה ישנם 5 מועמדים שמתוכם ייבחרו 4, כך שבסך הכול לכל מועמד סיכוי גבוה להיבחר. בקבוצה אחת ייבחרו 4 דח"צים מתוך מחמשת המועמדים הבאים: אילן בירן ועידית לוסקי שמכהנים כיום כדח"צים בבנק; ברוך לדרמן שהיה ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי; יהודה לוי לשעבר מנכ"ל HSBC בישראל וכיום הבעלים של חברה יזמית בתחום הנדל"ן שנקראת רנסנס סיטי פארק; ופרופ' רות פלאטו שנער שהיא המועמדת היחידה מעולם האקדמיה.

בקבוצה השנייה ייבחרו ארבעה מתוך חמישה מועמדים לתפקיד דח"צ: דוד לוינסון שחבר היום בדירקטוריון; רו"ח בשארה שוקייר שמגיע מעולם המשפטים וראיית החשבון ושעבד בין היתר עם הרשויות המקומיות; שלמה קוברינסקי מנכ"ל אורדן תעשיות לשעבר ומי שמכהן כיום כיו"ר חברת התרופות נובולוג. מעולם הבנקאות נמצאים בקבוצה זו לינדה בן שושן שהייתה סמנכ"לית בבנק דיסקונט ועזבה לפני 7 שנים; ואריה אור לב לשעבר סמנכ"ל המחשוב במזרחי טפחות.

סיכוי טוב למועמדים המכהנים

לפי ההערכות, לשלושת המועמדים שכבר מכהנים כדירקטורים בבנק יש סיכוי גבוה להיבחר שוב. מדובר כאמור בבירן שמכהן בבנק כבר 6 שנים; בלוסקי שמכהנת בתפקיד 5 שנים ובלוינסון שמכהן שנתיים בתפקיד.

גם חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי, שפרסמה לאחרונה עבודה לקראת הבחירות לדירקטוריון דיסקונט, רמזה כי ישנה העדפה למועמדים המכהנים: "יש לתת חשיבות לעיקרון המשכיות הדירקטוריון בהתחשב בעובדה ששלושה מועמדים לבחירה מחדש ועוד 3 פורשים, כך שבמידה שאף אחד מהדירקטורים המכהנים המועמדים לבחירה מחדש לא ייבחר - אז 6 מתוך 11 דירקטורים יוחלפו בבת אחת. נקודה זו הינה מהותית לדעתנו במכלול השיקולים שבעלי המניות צריכים לשקול בהחלטתם", נכתב בסקירה של החברה בנושא.

הבנקאים באים

דירקטוריון דיסקונט הנוכחי כולל בעיקר דירקטורים שהשכלתם היא בתחום הכלכלה, החשבונאות ומינהל עסקים. רוב הדירקטורים כלל לא מגיעים מעולם הבנקאות (לוסקי ולוינסון מגיעים מהתחום, אך הם מועמדים כעת לבחירה מחדש). לעומת זאת, מבין המועמדים החדשים יש לא מעט דירקטורים שמגיעים מתחום הבנקאות: לדרמן שכיהן שנים רבות בבנק לאומי; לוי שהקים את הפעילות של HSBC בישראל; בן שושן שכיהנה כראש חטיבת נכסים לקוחות בדיסקונט עצמו; אור לב שכיהן כסמנכ"ל המחשוב במזרחי טפחות; וגם לפלאטו שנער זיקה לבנקאות - היא עבדה בעבר בבנק לאומי והקימה את החוג ללימודי בנקאות במכללת נתניה.

גם אם לא כולם ייבחרו לתפקיד, הרי שנראה שהרכב הדירקטוריון החדש יכלול יותר אנשים בעלי רקע בתחום הבנקאות. אנטרופי מציינת בעבודתה כי יש לשקול בחיוב צירוף של דירקטורים בעלי רקע בתחום: "מורכבותו, ייחודיותו ומרכזיותו של דיסקונט מחייבת לדעתנו התחשבות בקיומם של מומחיות וניסיון בנקאי בבנק או במערכת ארגונית אחרת, שהינם בעל רמת מורכבות דומה, כקריטריון מהותי בבחירת הנציגות לדירקטוריון הבנק".

ניגודי העניינים

כחלק ממילוי הטפסים להצגת המועמדות, נאלצו המועמדים לדירקטוריון דיסקונט לחשוף כל פוטנציאל לניגוד עניינים שעלול להיות להם כדירקטורים בבנק - החל מקשר לעובדים בבנק, ללקוחות מרכזיים או לבעלי מניות.

בין ניגודי העניינים שעלו נזכיר כי לוי ציין בטפסיו כי גיסו הוא רו"ח יצחק סוארי, הידוע בהערכות השווי שביצע לאורך השנים, ושנחשב לדמות מאוד בכירה בעולם העסקי. סוארי הוא גם יו"ר קבוצת אלייד שמחזיקה ביבואנית הרכב צ'מפיון מוטורס. בעקבות פוטנציאל ניגוד העניינים, נדרש דיסקונט לדון בסוגיה. בבנק בדקו את הנושא והחליטו כי לא מדובר בניגוד עניינים מהותי, שכן הקבוצה אינה לקוח גדול של הבנק.

חלק מהמשקיעים המוסדיים ביקשו מדיסקונט לבדוק פוטנציאל לניגוד עניינים של שני מועמדים נוספים - שלמה קוברינסקי שכלתו עובדת בבנק, ולינדה בן שושן שהייתה בעבר בכירה בבנק. גם בדיקה זו העלתה כי לא מדובר בניגוד עניינים. במקרה של קוברינסקי הסיבה לכך היא שכלתו מוגדרת כעובדת ארעית בבנק והיא מכהנת בתפקיד זוטר, ולכן הזיקה נמוכה. ולגבי בן שושן, אין ניגוד עניינים מאחר שהיא לא עבדה בבנק ב-7 השנים האחרונות.

ומה עם הנשים

אמנם יש לנשים ייצוג נאה בהנהלות הבנקים: ב-3 מתוך חמשת הבנקים הגדולים מכהנת אישה בתפקיד המנכ"ל. יחד עם זאת, ייצוגן בדירקטוריונים פחות מרשים. בבנק הפועלים יש את הייצוג הגדול ביותר - כשליש מחברי הדירקטוריון הן נשים, ובשאר הבנקים מדובר ב-15%-20% בלבד.

בדיסקונט הייצוג נמוך במיוחד - עליזה רוטברד פרשה לאחרונה וכרגע נותרה רק לוסקי, המועמדת לכהונה נוספת בבחירות הקרובות. מלבד לוסקי ישנן עוד שתי נשים מועמדות - בן שושן ופלאטו-שנער - אך לא בטוח שכולן ייבחרו, כך שבסיטואציה מסוימת עלול להיות מצב שבו תהיה רק אישה אחת בדירקטוריון הבנק מתוך 13 דירקטורים.

 המועמדים לדירקטוריון דיסקונט