הפרויקט של תשובה ודנקנר עושה תספורת של 80%

כבר נדמה היה שסאגת פלאזה לאס וגאס, הפרויקט הכושל של נוחי דנקנר ויצחק תשובה, נמצאת מאחורינו.

לפני כשנתיים איבדו שני אנשי העסקים את הקרקע שעליה נועד להיבנות הפרויקט, אשר ברכישתה השקיעו כ-1.25 מיליארד דולר, לטובת הבנקים המלווים. זאת לאחר שהחברות שבשליטת דנקנר ותשובה הפסיקו לשלם את כספי ההלוואה שמימנה כמחצית מההשקעה ברכישת הקרקע.

אלא שכעת מתברר כי סיפור פלאזה וגאס עדיין רחוק מסיום, וכך גם ההפסדים שגרם הפרויקט המתוכנן לגופים ישראליים שהיו מעורבים בעסקה, אשר הפכה סמל לימי הגאות בשווקים, שקדמו למשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008.

כמעט כל החוב עלול להימחק

ל"גלובס" נודע, כי בנק הפועלים וקבוצת הראל, שלקחו חלק בקונסורציום שמימן את עסקת רכישת הקרקע על-ידי דנקנר ותשובה, לא מכרו את חלקם בחוב כשהדבר הוצע להם אשתקד, מתוך אמונה שערכה של הקרקע יתאושש.

עקב כך ספגו לאחרונה שני הגופים מכה נוספת (מעבר להפסדים שרשמו יתר חברי הקונסורציום המממן אשר מכרו את חלקם, ובהם גם בנק מזרחי טפחות).

כתוצאה מכך רואים כיום שני הגופים לנגד עיניהם הפסד של כמעט כל חלקם בהלוואה ליזמי הפלאזה (שעמד בסך הכול על כ-80 מיליון דולר).

עוד נודע ל"גלובס", כי בימים אלה בוחנים בהפועלים ובהראל נקיטת מהלכים משפטיים כנגד קרן אוק טרי (Oak tree), שרכשה את החוב על הקרקע.

החוב להראל עומד על 50 מיליון דולר (מתוכו 15 מיליון דולר חוב בכיר והיתר נחות, שככל הנראה יירד כמעט במלואו לטמיון), ואילו זה של בנק פועלים מוערך בכ-30 מיליון דולר, כולו בחוב בכיר.

הבעייתיות לכאורה בעסקה היא שאוק טרי מתכוונת למכור את החוב על הקרקע במחיר של 80 מיליון דולר בלבד, כאשר המכירה נעשתה לקרן אחות של הקבוצה.

נושה שלא מכר את חלקו בחוב הבכיר אשתקד, יקבל עתה 17-18 סנט בלבד על הדולר - תספורת של יותר מ-80%. נזכיר שוב כי לפני שבע שנים נקנתה הקרקע במחיר גבוה פי 15.

משבר הנדל"ן פוצץ את התוכנית

את הקרקע לפרויקט הפלאזה בלאס וגאס רכשו החברות של תשובה (אלעד גרופ) ודנקנר (אי.די.בי פתוח ונכסים ובניין) בשנת 2007, תמורת מחיר שיא של כ-1.25 מיליארד דולר, מידי המיליארדר האמריקאי פיל ראפין.

על הקרקע, ברחוב הראשי של עיר ההימורים ("הסטריפ"), עמד אז מלון ניו פרונטיר, שאותו פוצץ הצמד החזק ביותר דאז בכלכלה הישראלית, כדי לפנות מקום להקמת פרויקט ענק של מלונאות, קזינו ומגורים, בהשקעה של מיליארדי דולרים נוספים.

אלא שעיתוי הרכישה התברר כאומלל. משבר הנדל"ן שפרץ בארה"ב זמן קצר לאחר מכן, ואשר העיר לאס וגאס נפגעה ממנו במיוחד, גרם לכך שהתוכנית היומרנית לא יצאה לפועל. בדיעבד היה קל לקבוע שהנכס נרכש על-ידי תשובה ודנקנר במחירי שיא, שאיבדו קשר למציאות הכלכלית שלאחר 2008. בהמשך דחו השניים שוב ושוב את תחילת ביצוע הפרויקט, תוך כדי שהם מוחקים את מלוא ההון העצמי שהושקע בפרויקט.

בד בבד ניהלו החברות של שני הטייקונים הישראלים מגעים עם הבנקים להסדר חוב, שהעלו חרס. בסופו של דבר איבדו כאמור דנקנר ותשובה את הקרקע לטובת הנושים. החוב לפרויקט הפלאזה היה מורכב משתי שכבות: הבכירה, בהיקף של כ-450 מיליון דולר, והנחותה (הלוואת מזנין), בהיקף של כ-175 מיליון דולר. את הקונסורציום בהלוואה הבכירה הוביל בנק קרדיט סוויס, וברובו הוא הורכב מגופים בינלאומיים, אך השתתפו בו גם הפועלים, מזרחי טפחות והראל.

לקרקע בסטריפ של לאס וגאס יימצאו תמיד קונים, השאלה היא באיזה מחיר. אשתקד הגיעה הצעה לרכישה מצד קרן אוק טרי, אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם, אשר מנהלת נכסים בהיקף של קרוב ל-80 מיליארד דולר. הקרן הנה אחד המשקיעים הבולטים בחברות במצוקה, והיא נוהגת להשתלט על הנכסים בין היתר באמצעות רכישת החוב עליהם. אגב, בשנה האחרונה החליטה הקרן להתחיל לפעול בישראל.

מצוקת המממנים קרצה לאוק טרי

כך או אחרת, מצוקת המממנים של עסקת הענק שרקחו דנקנר ותשובה - אשר מצאו את עצמם עם מגרש שומם שאינו מניב הכנסות - קרצה לקרן ההשקעות. אוק טרי הציעה לרכוש את החוב הבכיר שרבץ על המגרש במחיר של 40-50 סנט לדולר, קרי תספורת של 50%-60%.

חלק מהנושים הסכימו לעסקה, ביניהם גם בנק מזרחי טפחות, שנפטר מהחוב עם ההפסד האמור. לעומת זאת, בהפועלים ובהראל העדיפו להישאר עם החוב הבעייתי ולא להסכים לתספורת, מתוך אמונה שערך הקרקע ישביח ויחזיר חלק מההפסד (שככל הידוע כבר הופרש בדוחות). ואולם, כפי שמתברר עתה, שתי הקבוצות הגדולות לא ידעו כי זמן קצר לאחר מכן מחכה להן תספורת עמוקה אף יותר.

לפני כמה חודשים החליטו באוק טרי למכור את הקרקע לקרן אחרת מאותה הקבוצה במחיר של כ-80 מיליון דולר. כאמור, בבנק הפועלים ובקבוצת הראל לא רואים בעין יפה את המהלך שביצעו הקרנות הקשורות. לטענת גורמים מקומיים המקורבים לנושא, קרן אוק טרי לא ביצעה את תהליך המכירה כנדרש, מה שהביא לכך שרק הקרן האחות ניגשה למכרז לרכישת הקרקע. משום כך, כעת בוחנים הגופים, כנראה בשיתוף פעולה, אילו מהלכים משפטיים הם יכולים לנקוט לבלימת המהלך, או לקבלת פיצוי כספי מאוק טרי.

מבנק הפועלים נמסר: "איננו מגיבים בנושאי לקוחות". לא התקבלה תגובה מהראל.

גלגולו של חוב בפרויקט הפלאזה

■ אוגוסט 2007: נוחי דנקנר ויצחק תשובה רוכשים את השטח של פרויקט הפלאזה בלאס וגאס תמורת 1.25 מיליארד דולר (מתוכם 620 מיליון דולר הון עצמי והיתר הלוואות)

■ ינואר 2009: משבר הנדל"ן היכה בארה"ב, ופירעון ההלוואה נדחה

■ אוגוסט 2012: דנקנר ותשובה מגישים הצעה להסדר חוב הכולל תספורת של 50%-80%

■ נובמבר 2012: המו"מ מתפוצץ, והנושים מתחילים בתהליך לחילוט הקרקע

■ 2013: קרן אוק טרי משתלטת על הקרקע באמצעות רכישת חלק מהחוב בתספורת של 50%-60% - פועלים והראל לא מוכרים את החוב

■ 2014: אוק טרי מוכרת את הקרקע לקרן אחות בסכום המוערך ב-80 מיליון דולר