משטרת ישראל מגבירה את השקיפות סביב מצלמות המהירות החדשות שהוצבו בכבישים והשיקה באתר האינטרנט שלה מנוע חיפוש המאפשר, בין היתר, לעקוב אחר מספר הדוחות שהפיקו המצלמות.
הנתונים מלמדים שבחודשים הראשונים להצבת עמודי המצלמה האוטומטיים באזור מסוים נרשמת עלייה של אלפי אחוזים במספר הקנסות על מהירות ואי-ציות לרמזור, אולם כעבור חודשים ספורים בלבד - בדרך כלל תוך רבעון - כבר נרשמת ירידה דרסטית בכמות הדוחות.
הנה שתי דוגמאות: בירושלים, בה הוצבו יותר משש מצלמות בתחילת השנה שעברה, נרשמו ברבעון השני של השנה כמעט 4,000 דוחות על מהירות ומעל 500 דוחות על אי-ציות לרמזור - זינוק של אלפי אחוזים לעומת 2012. לעומת זאת, ברבעון השני של 2014 נרשמו בעיר רק 77 דוחות מהירות וכ-150 דוחות רמזור. בפתח תקווה, שגם בה הוצבו מצלמות בשנה שעברה, נרשמו ברבעון השני של 2013 לא פחות מ-1,700 דוחות על מהירות ואילו ברבעון השני של 2014 צנח המספר ל-189 בלבד.
הסיבה די ברורה: הנהגים, שנוסעים בדרך כלל בכבישים קבועים, לומדים לזהות את מיקומם המצלמות, משתמשים ב-WAZE ובעזרי התרעה נוספים ומשנים את התנהגותם באותם מיקומים נקודתיים. אז מצד אחד אפשר לומר שהמצלמות אכן מפחיתות את ההתנהגות העבריינית במקומות בהן הן מוצבות, אבל מצד שני הנתונים מראים שאין לכך השפעה משמעותית על היקף תאונות הדרכים.
אם כן, האם באמת היה צורך להוציא מאות מיליוני שקלים מכספי משלם המסים על הקמה ותפעול של ציוד אופטי יקר ומערכות בקרה מאוישות בזמן אמת, שתפעולם השוטף עולה עשרות מיליונים והאפקטיביות שלהן דועכת מהר מאד? האם לא ניתן היה להשיג את אותו אפקט בעזרת "דחלילים" או סתם אורות כחולים מהבהבים שעלותם נמוכה בהרבה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.