למה אנחנו לא אלה שבוחרים את הרמטכ"ל, את מפכ"ל המשטרה ואת השופטים בעליון? הרי יכולנו לאפשר לכל אחד מהם לנהל קמפיין בחירות, ובסופו אנחנו היינו מחליטים מי הכי מתאים לדעתנו לתפקיד על-פי כישוריו והולכים להצביע עבורו בקלפי.
למה? כי לדמוקרטיה, המשטר הכי פחות גרוע שיש, יש יתרון שהוא גם חיסרון גדול, לפחות בעניין הזה - הצורך לסמוך על שיקול-דעתו של הציבור, שאינו תמיד ענייני.
בחירת רמטכ"ל, מפכ"ל ושופטים אמורה להיות בחירה מקצועית נקייה. המועמד המנוסה והמוכשר ביותר הוא זה שצריך להתמנות לתפקיד. זה בתיאוריה. בפועל קורה ההפך.
בכל פעם שאנחנו עומדים בפני סבב מינויים במשטרה, בצה"ל או בבתי המשפט, נפתח מרוץ. לא סתם מרוץ, אלא מרתון רווי לחצים, פוליטיקה, מניפולציות, שקרים, לכלוכים והרבה דם רע - כל מה שלא צריך להיות מעורב במינויים מהסוג הזה.
דוגמאות לא חסר: ה"מרוץ" של יואב גלנט לרמטכ"לות נגמר בפגיעה אנושה, אחרי מכשולים בלתי עבירים של שטיקים, טריקים, השמצות, חריגות בנייה וככל הנראה כמה תיקים פליליים.
כל מי שנכנס "למרוץ", כל "מרוץ" שכזה, יוצא עם מינימום מכות כחולות. זה במקום לבדוק ביסודיות את עברו של המועמד לתפקיד, לקבל החלטה מקצועית גרידא בבחירה בינו לבין המועמדים האחרים ולפרסם את השיקולים שהביאו לבחירתו בדיעבד.
במשטרה זה לא מרוץ, אלא ממש קרב אגרוף בדרך לתפקיד הנחשק, כשזה אחרי זה נזרקים מהזירה מועמדים פוטנציאליים, על רקע "כתמים" כאלה ואחרים בעברם.
גם בבית המשפט העליון המצב לא מעורר תקווה. הלכלוכים כבושים יותר, זה נכון, אולי בגלל הכבוד שעדיין נרכש לשופטים, אבל עדיין ישנן לא מעט אינטריגות, ניסיונות לסמן את המועמדים פוליטית, מי ימני ומי שמאלי ומי יותר אהוד. מה זה משנה אם השופט אהוד על הקולגות שלו?
מצד אחד, אני שמחה שיש שקיפות ושפרשיות מביכות צצות לפני שאנשים לא מתאימים ממונים למשרות רגישות. מצד שני, אסור לנו לתת לפופוליזם של הדמוקרטיה להשפיע על בחירות קריטיות לקיומו. בתחומים האלה אנחנו לא רוצים דמוקרטיה ופוליטיקה - אלא שכל ישר ושיקולים מקצועיים.
בגלל הפוליטיקות האלה, שוטר מוכשר וטוב כמו ניצב משנה אפריים ארליך, קרמשניט, נמצא כבר כמה שנים בהקפאה עמוקה, במקום להיות עכשיו מועמד למפכ"לות.
קרמשניט - חושף פרשת פריניאן שהביכה את המשטרה והביאה להדחתו של המפכ"ל משה קראדי ולהקמת וועדת זיילר - הורחק על-ידי המפכ"ל הקודם, דודי כהן, לשרת בימ"ר חברון, אחר-כך מונה לסגן מפקד משטרת התנועה בתל-אביב, והיום הוא נמצא במערך הכבאות. המשטרה, שזקוקה היום לקצינים עם יושרה כמו של ארליך בפיקוד הגבוה שלה, נמנעת מלהשתמש בשירותיו משיקולים זרים. הוא לא נמצא "במרוץ", אפילו לא "בצעידה" מסביב למטה הארצי. הוא מוקצה.
אסור להיתמם. בכל ארגון יש פוליטיקה, אבל בצבא, במשטרה ובמערכת המשפט אסור שהיא תנהל את מקבלי ההחלטות שם. אחרת אפשר לבקש מכולנו לשלוף את הסלולרי, להקיש על האפליקציה, לציין את מספרו של המועמד המועדף עלינו לעמוד בראשו בית המשפט העליון - נו, החתיך הזה, שזימבר את ההוא, איך קוראים לו - ולשלוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
