האוצר נלחם במחירי הנדל"ן? הקלות מס למשקיעים יבוטלו

משרד האוצר מנסה למצוא גם השנה מקורות מימון נוספים להגדלת התקציב באמצעות חוק ההסדרים, וגם הפעם ענף הנדל"ן לא נותר ללא פגע. המכנה המשותף של השינויים ברגע האחרון לקראת התקציב הם יותר מהכל עוד תוספת לאי הוודאות בענף הנדל"ן, שמקשה על הרוכשים ועל העוסקים בתחום להדביק את הקצב ולפעול עם ראייה לטווח ארוך.

ביטול הקלה במס

במשרד האוצר החליטו לבטל את השינוי שהיה אמור להתרחש בתחילת 2015 בכל הנוגע למדרגות מס רכישה לרוכשי דירה נוספת (משקיעים) ולהשאיר את מדרגות מס הרכישה כפי שהן היום. המשמעות בפועל היא שההקלה המתוכננת במס הרכישה לא תצא לפועל ולפי הצעת התקציב, הדבר עשוי להוסיף למדינה עוד כ-200 מיליון שקל.

כך, במקום שהחל מ-2015 רוכש דירה נוספת היה אמור לשלם 3.5% מס על חלק השווי שעד 1,089,435 שקל, הוא ימשיך לשלם 5% מס על חלק השווי שעד 1,123,910 שקל. על חלק השווי שבין 1,089,435 שקל ועד 4,642,750 שקל היו אמורים הרוכשים לשלם מס רכישה של 5%, וכעת ברגע שהתקנות לא ישתנו, שוב טווח המחיר הזה יחולק לשתי מדרגות, כך שעל חלק השווי שבין 1,123,910 ועד 3,371,710 שקל ישולם מס בגובה 6% ומ-3,371,710 ועד 4,642,750 שקל עומד המס על 7%. שתי המדרגות הבאות לא שונו. עד 15,475,835 יעמוד המס על 8% ומעל סכום זה עולה המס ל-10%.

מדובר במס עקיף שאותו ישלמו כעת רוכשי הדירות למרות התיקון שהיה אמור להיכנס לתוקפו לרווח את המדרגות, וכך למעשה להוביל להקלה בתשלום מס רכישה בדרגות הנמוכות של שווי הדירה. גורמים בענף מציינים כי מדובר למעשה במס עקיף, וגרוע מכך, בהגדלת חוסר הוודאות לרוכשי הדירות והעוסקים בענף הגדולה ממילא.

דיווח לרשות המסים

הצעת התקציב מתייחסת לקבוצות הרכישה וברשות המסים מנסים לסגור פרצה שגרעה מקופת המדינה לא מעט תשלומי מע"מ על קרקע. על פי ההצעה, נאמן של קבוצת רכישה, המייצג את כל חברי הקבוצה, יהיה חייב לדווח לבעל הקרקע כי הוא נציג של קבוצת רכישה ולדווח זאת במקביל גם לרשות המסים. הסיבה לשינוי היא שעסקה פרטית בין מוכר יחיד לרוכש יחיד של קרקע לא חייבת במע"מ. חובת דיווח של הנאמן תחייב את המוכר במע"מ. עוד קובעת ההצעה, כי אם הנאמן לא דיווח כראוי, האחריות תהיה עליו והוא יהיה חייב להעביר לרשות המסים את המע"מ במקום בעל הקרקע, שכן המדינה תראה בו את מוכר הקרקע לקבוצה. נציין, כי במקרה כזה לא מן הנמנע שחבות זאת תגיע לפתחם של חברי הקבוצה שייאלצו לספוג גם את התשלום הזה.

קיצוץ בחיזוק מפני רעידות אדמה

שינוי נוסף שנכלל במסגרת הצעת התקציב קובע כי האוצר יוכל לוותר על התחייבותו לסיוע לפרויקטים של תמ"א 38 במבני ציבור ולהפחית את הסכום שהתחייב לשלם. ב-2008 נקבע כי האוצר יקצה תקציב לחיזוק מבני ציבור בגובה 3.5 מיליארד שקל בפריסה ל-25 שנה החל משנת 2009, כלומר כ-140 מיליון שקל מדי שנה. כעת, מבקש האוצר לשחררו מההתחייבות לסכום זה בשנים 2015-2016 כך שבשנים אלו יעמוד הסיוע הכספי על 20 מיליון שקל בלבד בכל שנה, כלומר קיצוץ של 120 מיליון מידי שנה. משרד האוצר מנמק זאת ב"עיכובים בביצוע חיזוק המבנים עד כה".

קיצוץ בתקציב משרד השיכון

בנוסף לקיצוץ הרוחבי מבקש האוצר לקצץ 16 מיליון שקל נוספים מתקציב משרד השיכון. הצעת ההחלטה אינה מפרטת מהיכן יגיע הקיצוץ ומשרד השיכון מתנגד לכך נחרצות. לקיצוץ זה שני מקורות אפשריים: סיוע בשכר דירה לזכאים ותקציב המשרד לשיקום שכונות.

אם ייצאו לפועל, הפגיעה בסיוע בשכר דירה, שממילא במרבית המקרים אינו מהווה סיוע ריאלי לזכאים, או בתקציב שיקום השכונות - יפגעו דווקא בשכבות החלשות ביותר בחברה הישראלית - אלו הזקוקים לסיוע יותר מכל.