מנהטן רוצה להיות ברוקלין

את ערי כל העולם כולו שוטף טרנד החזרה ל"קנה המידה האנושי". כולם רוצים לחזור אל העיר הרומנטית שלפני התאגידים הגלובליים, הרשתות והקניונים, טרום כיבוש הרחובות בגלגלי המכונית הפרטית ותחלואיה.

ברבות מערי אירופה מה שנדרש לשם כך הוא רק שיבה למקורות: תנועה איטית, חנויות קטנות, שווקי איכרים בכיכרות ומרחבים ציבוריים שמכוננים קהילות, הם אירופה הקלאסית.

ניו-יורק, לעומת זאת, צריכה להמציא את עצמה מחדש, וזה ממש לא פשוט.

זאת למשל בגלל רחובות-אוטוסטרדות (הן 'השדרות') הפרושות לאורך מנהטן ובהן דוהרות משאיות ענק; בגלל קנה המידה של שטחי המסחר שנדרש לכללים נוקשים שיאפשרו ל-‏Mom&Pops Shops‏ (הגרסה המקומית ל"עסקים קטנים") להתקיים, שלא לומר - לפרוח; וגם משום היות העיר הזו, עדיין, ליבו הפועם של עולם העסקים הגלובלי, דבר הכופה עליה להיות 'מארחת' של המוני מבקרים מכל קצווי תבל.

אין פלא לפיכך שהאזורים ה"חמים" של העיר הם החלק הדרום המזרחי באי ורובע ברוקלין, שכבר עולה לפעמים ביוקר הנדל"ן על מנהטן. אלה אזורים שתוכננו לפני תנופת ההתפתחות שקרתה בניו יורק בעידן המכונית, ונבנו לפניו אז, בסגנון האופנה של היום. הם גם דוגמא אופיינית יפה, לכוחו של תכנון והשפעתו על סגנון חיים עירוני.

‎ניו-יורק גמדית

‎תכלית המגמה האורבנית הרומנטית היא שיפור חיי התושבים, אולם זו מתמודדת נגד מהלך עולמי אדיר אחר - זרימת המונים אל הערים, אשר דורשת פתרונות שקשה ליישבם עם סגנון "עיר קטנה" ותנאיה. הקושי גדול שבעתיים בניו-יורק, הנושקת ל-9 מיליון תושבים, קולטת אליה מדי יום מיליוני מבקרים, ואוכלוסייתה גדלה בקצב של מאות אלפים בשנה.

לאפשר למי שחי ב"ענק" עירוני, להרגיש כמו בעיר "גמדית" ואנושית, זה אתגר עצום. פרנסי ניו-יורק השקיעו משאבים ומאמצים בעשור החולף לתיקון טעויות תכנון מהעבר, ואף רשמו הישגים שכבר מעניקים לעיר סגנון יותר אנושי בעליל.

הלקח של ניו-יורק נוגע בעיקר למגה-ערים המתהוות במזרח, בהודו ובסין, ותיכף גם באפריקה. ערים שנבנות עכשיו, כעת חיה, בעידן ההתנגשות הגדולה בין צפיפות וגידול מהיר, לאיכות חיים. מה שאנחנו זקוקים לו עכשיו הוא מודלים לקיום אורבני בהיקף מגה-מספרי ובתנאים אנושיים.

ניו-יורק היא מעבדה, ואת הצלחותיה כדאי ללמוד ולהעתיק, במידה הנכונה.

לקריאת הראיון עם ראש מחלקת התכנון של ניו יורק בשנים 2001 - 2013