המופע של שיא הרגש: להקת המחול ריבר נורת' מגיעה לארץ

"לעתים קרובות ניצב בין הקהל לרקדנים 'קיר רביעי'. להקת ריבר נורת' מפילה את הקיר הזה, כך שהקהל מרגיש שהוא חלק מהמופע", כך אומר הכוריאוגרף האמריקני-קובני פראנק צ'אבס, מנהלה האמנותי של להקת ריבר נורת' דאנס משיקגו, הפותחת את עונת המחול בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה. "זו המטרה שלי - לא לתת לקהל להתבונן מרחוק ולהעריץ את הריקוד, אלא להכניס אותו לתוך סערת הרגשות, להעביר את האנרגיה בין הרקדנים והקהל וגם בכיוון ההפוך - האנרגיה הזורמת מהקהל אל הבמה וטוענת את המחול. כך שהצופים במופע יחוו קשת שלמה של רגשות, ויתנתקו מהמתח היומיומי".

אולי זה הרקע הלטיני שלו, אולי המעבר האישי שלו בין תרבויות, שהעשיר את חוויותיו ואיפשר לו להגיע לפסגות ולפינות נידחות במהלך החיים והקריירה המקצועית. כנראה שכל אלה ביחד הביאו את צ'אבס למסקנה שהמחול הוא זרז פיזי ופסיכולוגי. לשם כך הוא מציג מחול אנרגטי, במקצבים משתנים, ודורש מרקדניו יכולת אתלטית, משחקית, רוויית הומור וארוטיקה. עבודתה של ריבר נורת' דאנס מבוססת על ריקוד ג'אז עכשווי, עם נגיעות של מחול קלאסי וריקוד קצבי לטיני. לצד עבודותיו של צ'אבס כולל הרפרטואר שלה יצירות של כוריאוגרפים בולטים בני זמננו, וביניהם דניאל עזרלו, סידרא בל, רוברט קרב, איוון פרז ואחרים.

צ'אבס - יליד האוואנה, הוא רקדן וכוריאוגרף, אך כיום הוא סובל ממחלה המגבילה את תנועתו ומתנייד בעזרת כסא גלגלים. הוא הצטרף לריבר נורת' ב-1993 ובמהרה הפך למנהל אמנותי שותף. מאז 2001, משמש כמנהל האמנותי היחיד של הלהקה ויצר עימה יותר מ-20 עבודות.

בתוכנית שתעלה בהרצליה, בולטת יצירת המחול "הוואנרס" - מחווה לקובה, ארץ הולדתו של צ'אבס, שאותה הקדיש לאביו. היצירה רבת הרקדנים מהללת את מלחיניה הפופולריים של קובה, ובכללם ארנסטו לקואונה, קרלוס פואבלה וסילביו רודריגז, שמנגינותיהם המוכרות היוו חלק מילדותו של צ'אבס.

הפרידות הטובות (The Good Goodbyes) היא יצירתו החדשה שנעשתה כמחווה ליחסים שנוצרו וניזונו בקהיליית הריקוד. היצירה נכתבה לסוויטה מקורית לפסנתר מאת ג'וזפין לי. "יצירה אינטימית זו לשבעה רקדנים מרמזת על הזיכרונות היפים, היחסים המופלאים, והרגשות המעורבים שיצרתי עם הרקדנים במשך השנים", אומר צ'אבס.

"האבל" (The Mourning) הוא דואט דרמטי ומלא תשוקה הבוחן את הרגשות המרים-מתוקים של אובדן האהבה. "גבולות אסורים" עלתה לראשונה כחלק מחגיגות 20 השנה ללהקה, ובה הרקדנים עושים שימוש באביזר יוצא דופן - חולצה אלסטית הנמתחת והופכת בידיהם לאמצעי המחשה ליחסים אנושיים - המשיכה והדחייה, העימות וההרמוניה, מאבקי הכוח והחיבוק המנחם.

הערב כולל מקבץ יצירות קצרות של כוריאוגרפים אורחים: "פעימה" (Beat), אימפרוביזציה מעוצבת מאת אשלי רולאנד ו"אני עוצם עיניי עד הסוף" של הכוראוגרף הצעיר אדם ברוך - המשלב השפעות מבוב פוס, פינה באוש ועד ריקוד רחוב והיפ הופ, למוזיקה לירית אלקטרונית של המוזיקאי האיסלנדי אולאפור ארנולדס.