בארץ אין הרבה מקום לז'אנר הזה, אך בעולם, ובאירופה בעיקר, הוא פורח, ונחשב לאחד הסגנונות הפופולריים של מופעי הבמה. שורשיו נעוצים בימי הקרקס הנודד, שעבר בין יישובים קטנים וסיפק בידור לעמלים היגעים, ששבירת שגרה צבעונית ומרגשת, הזינה את חלומותיהם עד לשנה הבאה. בימינו קיבל התחום זריקת מרץ של מקצוענות, ומה שנראה בלתי אפשרי באולימפיאדות ובמופעי מחול עכשווי, המחוברים לקרקע, פתאום מעופף בקלות באוויר, כמו בקרקס.
"ספקטקל" הוא סגנון מופע שמשלב אקרובטיקה ומחול, מוזיקה ותיאטרון, בורלסק קברטי נוסח מולן רוז' ועבודת מכשירים בסגנון ספורטאי הרחוב. כל אלה מקבלים ייצוג במופע של "קרקס אלואז" מקנדה, אחד הקרקסים הרב-תחומיים הבולטים בעולם, שיגיע לסדרת הופעות במשכן אומנויות הבמה בתל-אביב בעוד שבועיים.
בדומה לאחיו הגדול והמפורסם, סירק דה סוליי, גם סירק אלואז רוקם את תוכנית ה"נאמברים" עוצרי הנשימה שלו במסגרת סיפורית. המופע מגיע לארץ במסגרת מסע הופעות עולמי נקרא "סירקפוליס" ושמו מעיד עליו. זוהי מחווה לסרטו האלמותי של פריץ לאנג מ-1927 "מטרופוליס". מעניין לראות עד כמה חזקה ההשפעה של שנות ה-20 הרחוקות, ערש המודרנה, על התרבות החזותית שלנו עד היום. בתוספת מאה השנים שחלפו כמעט, מקבלת תפאורת העיר המנוכרת, העתידנית-לכאורה, שנשענת על דימויים אפרוריים מהמהפכה התעשייתית, נופך כמעט נוסטלגי.
השימוש באסתטיקה בסגנון "סטים-פאנק" - מראה מכונות הקיטור וגלגלי השיניים, בניינים קודרים ומזרי אימה וגורדי שחקים המגמדים את האדם הקטן - הוא חלק מעולם התוכן של קלאסיקות תרבות: מ"1984" של אורוול ועד "מרד הנפילים" של איין ראנד; הוא מוכר לנו מסרטים כמו "ברזיל" ו"בלייד ראנר" ורווח במיוחד גם כיום, בעיצוב של סרטי האימה-פנטזיה, המד"ב, הערפדים ומלחמות האבירים.
סירק אלואז זכה בפרסים חשובים בעולם בתחומו. הוא מגיע לכאן ממש אחרי פסטיבל הקרקס שיתקיים בסוכות בעיר מודיעין, ואולי זהו סימן להתעוררות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
