גורמים ישראלים או כאלה שפועלים מישראל, ומעוניינים להשתתף בפרויקטים שכוללים יצוא לסין, נתקלים בזמן האחרון בקושי ביורוקרטי. כדי להשתתף בפרויקט לאומי בסין, זקוק הגוף הישראלי לערבויות שנותנת ממשלת ישראל, אשר אמורות לפצות את הגורם הישראלי אם משום מה לא יקבל את הכסף מן הגורם הסיני.
עד היום לא היה כל שימוש בערבויות הללו, הן לא חולטו אפילו פעם אחת, אולם גורמים בסין מעדיפים לעבוד תחת הערבויות הללו, אשר חוסכות תשלום מע"מ ומאפשרות לפרוש את מימון הפרויקט במשך 7-15 שנים.
תאגיד הפועל בישראל ומעוניין לייצא מישראל לסין במסגרת הפרויקטים הלאומיים הסיניים בתחום המכשור הרפואי, אמר השבוע ל"גלובס": "קיבלנו מכתב ממשרד האוצר הסיני שאמר כך - הערבויות הישראליות נוצלו כולן (כלומר, הכסף עדיין בקופה אולם הוא כבר מהווה ערבון לפרויקטים קיימים ולא ניתן לראותו כערבון לפרויקטים נוספים), ולא נוכל לחתום על הסכמים לפרויקטים נוספים בטרם יוסכם על ערבויות נוספות".
בינתיים, נחתמים פרויקטים עם מדינות אחרות, בחלק מן המקרים על חשבון ישראל. למשל כעת ישנה רפורמה בבתי החולים בסין אשר מובילה לבניה מואצת ורכש מואץ של ציוד רפואי, אך ישראל אינה יכולה להשתתף בפרויקטים התשתיתיים הנובעים מכך.
לדברי הגורם בתאגיד: "הטכנולוגיה הישראלית היא מותג חזק אצל הסינים, והייצוא לסין מאוד חשוב למדינת ישראל. בעבר, המדינה הכירה בכך והרחיבה את הערבויות מעת לעת. מדוע אין הרחבה נוספת כרגע? אנחנו באמת לא יודעים. אנחנו בטוחים כי ברגע שיאושרו ערבויות של עוד 400 מיליון דולר בתחום הרפואי, הם ינוצלו מיד להסכמי ייצוא לסין, כי הדרישה היא כל כך גדולה. אפשר גם יותר, אבל לפחות שייתנו 400-500 מיליון דולר.
"יש עוד סקטורים, שלהערכתי יצטרכו 500 מיליון דולר עד מיליארד דולר כולם ביחד, אבל זה כסף שלא באמת משתמשים בו, אלא הוא משמש כערבון בלבד. מה שבטוח הוא שצריכה להיות רציפות בעבודה מול הסינים, כדי שנמשיך להיות גורם מוביל בייצוא לפרויקטים הממשלתיים שלהם".
ממשרד האוצר נמסר כי: "המשרד מקיים בימים אלה מגעים עם הממשל הסיני בנוגע לאופן הרחבת היקף ההסכם הפיננסי בין שתי המדינות. החל משנת 1995, משרד האוצר מעניק ערבויות ליצואנים ישראלים במסגרת הסכם פיננסי בין ישראל לסין בסכום של למעלה משני מיליארד דולר. שיתוף הפעולה העסקי בין המדינות תורם לייצוא ולחברות ישראליות".
גורמים באוצר מסרו שהפרוטוקול מול סין מורחב בקצב מהיר ורק בשנתיים האחרונות ניתנו 800 מיליון דולר להרחבתו. לדברי הגורמים, למיטב ידיעתם קצב הפרוייקטים לא מואט בגלל מגבלת הערבויות, אלא פרויקטים חדשים מאושרים כל הזמן, ואין חשש לפגיעה מהותית בייצוא בזמן שיעבור עד שיאושרו התנאים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.