ענף המדיה והתקשורת עבר לא מעט תהפוכות בשנה האחרונה, והשנה הבאה עשויה להיות דרמטית לא פחות. אבל עוד לפני שנוגעים במה שצופנת לה 2015, כדאי להתעכב על המהלכים שהשפיעו על הכיס של העיתונאים ושאר עובדי התחום.
אם 2013 הייתה שנת הישרדות בלא מעט כלי תקשורת בישראל, נראה שב-2014, בואכה 2015, הדברים הולכים ומתייצבים. לא במובן שהעסק הופך ליציב יותר כלכלית, אלא ברמה כזו שגופי תקשורת שהתנדנדו באוויר, כבר יודעים עכשיו טוב יותר את מקומם.
כזה הוא למשל עיתון "מעריב". המאבקים התקשורתיים וחילופי הבעלים בשנים האחרונות הביאו לפירוק לגורמים של אחזקות שלמה בן-צבי בעיתון, באתר האינטרנט הנלווה nrg ובעיתון "מקור ראשון", שבו החזיק עוד קודם לרכישת העיתון ששכן בצומת קרליבך.
אלי עזור, שהולך והופך לדמות משמעותית יותר ויותר בשנים האחרונות בנוף המדיה המקומי, שם את ידיו על "מעריב" והחזיר עטרה ליושנה אצל כמה מעמודי התווך שלו בשנים האחרונות שערקו לטובת עיתון "סופהשבוע" שהקים. כעת, שני הגופים מאוחדים יחדיו לכדי עיתון יומי אחד, אך כזה שיצטרך להתמודד עם "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות".
ואם כבר "ישראל היום", לגוף המדיה שבשליטת שלדון אדלסון הצטרפו השנה גם "מקור ראשון" וגם אתר nrg, שעדיין לא ברור מה עתידו בשדה הקרב מול ענקי אינטרנט דוגמת וואלה, ynet או מאקו.
גוף תקשורת נוסף שנמצא בשנים האחרונות בכותרות הוא ערוץ 10. את תשע"ד שוב סיים ערוץ 10 תלוי בין שמיים וארץ וכבר מזמן הפך לטלנובלה בפני עצמו. אחת מנקודות השיא בדרמה הטלוויזיונית הזו הייתה במחצית 2014 עת עזב מנכ"ל הערוץ רפי גינת את תפקידו - שנה וחצי בלבד לאחר שמונה לתפקיד. מי שהחליפו וחזר לכיסא הקודם הוא יוסי ורשבסקי, שהוביל סדרת קיצוצי שכר רוחבית, כולל שלו עצמו. כך, שכר הטאלנטים שהגיע בעבר גם לרמות של 80 אלף שקל בחודש קוצץ משמעותית והוגבל בתקרת שכר של עד 45 אלף שקל. ורשבסקי עצמו, כך פורסם, אמור להרוויח 40% משכרו של גינת.
גם באח הקטן של ערוץ 10 - אתר נענע10 - נרשמו שינויים דרסטיים, כשהמנכ"ל, העורך הראשי וסגנו, לצד עובדים נוספים, עזבו את האתר. בינתיים מונו אחרים לתפקיד אך קשה לדעת מה יהיה גורל האתר בצל גורל ערוץ הטלוויזיה, שעדיין תר אחר משקיע.
מאבקי העיתונאים וייצוגם המאוגד המשיך לנשב גם בשנה החולפת וכך הצליח ארגון העיתונאים לרשום שני הישגים משמעותיים: להפוך לארגון היציג של עיתונאי "ידיעות אחרונות" על חשבון אגודת העיתונאים בתל אביב וכן, להפוך לארגון היציג של אתר וערוץ one. בשני המקרים, ההנהלות נעמדו על רגליהן האחוריות כדי למנוע מהלכים אלה אך ללא הצלחה.
אז מה הולך לקרות בשנה הקרובה? השינוי המהותי ביותר אמור להגיע דווקא מהמקום הכי שקט בדרך כלל מבחינה משברית - ערוץ 2. השם הכל כך נפוץ הזה הולך לכיוון זהות חדשה לגמרי, כששתי הזכייניות - קשת ורשת - אמורות למצוא את עצמן באפיקים חדשים בשלט.
מלבד ענייני רייטינג, שישפיעו כמובן על לא מעט דברים, סימן השאלה הגדול כרגע הוא עתיד חברת החדשות של ערוץ 2. ככל הנראה, יונית לוי, דני קושמרו ושאר העובדים ימשיכו יחד עם אחת הזכייניות. הזכיינית השנייה עשויה לשים את ידיה על חברת החדשות של ערוץ 10, שעתידה - כרגיל - לוט בערפל. שם מחפשים, כאמור, אחר משקיע תחת תוכנית רזה להפעלת הערוץ והרצון למעבר לרישיון.
סיפור גדול לא פחות, הוא סגירתה ופתיחתה מחדש של רשות השידור. אחרי הליכי חקיקה מהירים יחסית לוועדות הרבות שדנו בעבר בעתידו של השידור הציבורי בישראל, תאריך היעד לסגירת הרשות מתקרבת. הסגירה תביא לפיטורי עובדים אך חלקם ימשיך לעבוד עדיין ברוממה. מנגד, היקפי השכר הגבוהים שמשולמים היסטורית לטכנאים, מפיקים וכדומה יצומצמו.
וגם בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית צפויים שינויים בשנה הקרובה. מי שקיבל לאמתחתו את ברכת השנה החדשה של מפעילת הסלולר סלקום כבר יודע מה צופנת השנה הקרובה, כשהחברה מתכננת את צעדיה הראשונים בשוק הטלוויזיה והמתחרה פרטנר צפויה להיכנס בעקבותיה. סימן השאלה הוא לא רק על הצלחת ההשקות של הסלולריות בקרב הצרכנים אלא גם מבחינת מצבת העובדים והשכר בחברות אלה ואצל המתחרות הקיימות הוט ו-yes.
מדיה
למרות המשברים, הענף עדיין נחשק
בעשור האחרון הספיק רועי כ"ץ לעבור בכמה אבני דרך בשוק התקשורת המקומי כדי להכיר מקרוב את רזי המקצוע וללמוד ממבט ראשון על מצבו ועתידו. בין היתר ניהל וערך את המערך הטלוויזיוני בחדשות המקומיות בדרום, ניהל את מערכת החדשות של וואלה והקים את מערך הווידיאו החדשותי באתר וכיום הוא סמנכ"ל תוכן ברדיו תל אביב. ובמקביל הקים את כנס התקשורת הדיגיטלית DIGIT במרכז הבינתחומי הרצליה במקביל להיותו מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה.
- מצד אחד, אתה מכיר היטב את תעשיית המדיה על הקשיים השונים שלה ומצד שני, אתה מלמד את הדור הבא של העיתונאים. היית ממליץ לצעירים להיכנס לענף?
"אם מסתכלים על הסגמנט של העיתונות בתוך עולם המדיה, התשובה היא חד-משמעית כן. אני לא חושב שיש עבודה דומה לעבודה בעיתונות לאנשים שמחפשים עבודה מרתקת, משפיעה, עם יכולת לשנות דברים בסביבה דינמית שמשתנה בכל יום. תוסיף לזה גם את היכולת שלך להצליח מאוד בגיל צעיר - אין עוד מערכת שמאפשרת השתלבות של אנשים צעירים יחסית בעמדות בכירות ומשפיעות ביותר כמו עולם התקשורת. מספיק להסתכל על הגיל הממוצע של מגישי החדשות בישראל - פחות מ-40. זה דבר מדהים".
- ועדיין, מעטים יכולים להצליח באמת בתחום, שלא לדבר על להשתכר היטב יחסית לענפים אחרים.
"זו תעשייה של כישרונות, שמתגמלת מאוד יחידי סגולה שעושים את העבודה שלהם בצורה מצוינת. כך, מצד אחד יש לך טאלנטים בענף הטלוויזיה שמשתכרים בסכומים גבוהים וכשעושים שכר ממוצע בענף אז זה נשמע בסדר, אבל כשמסתכלים על זה שאחד יכול להרוויח 100 אלף שקל אבל ארבעים אחרים מרוויחים 5,000 שקל אז זה נראה פחות טוב.
"אין בעיה למשוך אנשים לתחום העיתונות והמדיה כי כולם חולמים להיות יונית לוי, אבל מצד שני אתה לא מספר כמה קשה ונדיר זה להיות יונית לוי. כשתיקח את השכר הממוצע בחברת החדשות של ערוץ 2, תגלה שהוא ממוצע שכר שנשמע מאוד מאוד גבוה, אבל כמה אנשים עובדים במקומות האלה? זה דורש כישרון ויכולת עיתונאית מאוד גבוהה, שיש למעט מאוד אנשים. למשוך אנשים לתעשייה זה יותר קל, הבעיה היא לשמר אותם במקצוע. אחרי 5 שנים במקצוע אתה מגלה שיש מעט מאוד אנשים שיהפכו למשל להיות עמית סגל או תמר איש-שלום".
- איך עיתונאי יכול לבלוט גם אם הוא לא טאלנט בטלוויזיה?
"עיתונאי היום צריך לפעול כמו יזם. הוא צריך לדעת למתג את עצמו. זה אומר לתחזק נוכחות תמידית בערוצי דיגיטל כמו טוויטר, פייסבוק או אינסטגרם או ליזום הופעות בכלי תקשורת אחרים. זה שינוי מאוד משמעותי ממה שנדרש מעיתונאי לפני עשרים שנה. תסתכל על אנשים כמו קרן נויבך, עמית סגל או ברק רביד, שפעילים מאוד בטוויטר ויש להם מה להגיד גם אם ממילא הם מקבלים זמן מסך במקום העבודה הרגיל שלהם.
"וזה לא רק הם. אם היום אתה כתב פלילים באחד העיתונים אז אתה צריך להיות פעיל בטוויטר, ליזום הופעה בתוכנית בוקר, להציע תוכנית פלילים לתחנת רדיו ולהבין שעבודה בפלטפורמה אחת גם מגבילה את הקריירה שלך וגם מונעת ממך קהל שאולי במקרה לא צורך את הפלטפורמה שבה אתה עובד. מי שרוצה לשרוד, צריך להבין שאם הוא לא ייזום - הוא גמור".
- ומנקודת ההישרדות של העיתונאי עצמו להישרדות של אחד הענפים הקורסים בתעשייה - העיתונות המודפסת - אתה רואה שם עתיד?
"לא צריך אותי בשביל לראות שהפרינט במשבר עמוק. עד שהעיתונים לא יפנימו שלא צריך אותם יותר כמוצר חדשותי במובן הישן של המילה, כזה שמספר למישהו מה קרה אתמול בזירת רצח, אלא שהם צריכים לתת יותר עומק, יותר פרשנות וערף מוסף לחדשות באתרי האינטרנט, אז אין בהם צורך. היום בעיתון שזרוק לי ליד הדלת בשבע בבוקר ונסגר לכל המאוחר בשתיים בלילה אין צורך. הוא לא מספר לי כלום. זה פשוט לקבל מוצר לא רלבנטי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
