הצעת התקציב לשנת 2015 טומנת בחובה סיכונים, ביניהם יעד הגרעון בתקציב, שאינו מאפשר את המשך הפחתתו של יחס החוב בתוצר. כך מציין היום (ג') בנק ישראל, בהתייחסות להצעת תקציב המדינה לשנת 2015 שהוגשה היום לממשלה.
"האתגר שעמד בפני משרד האוצר בהכנת התקציב לשנת 2015 היה גדול במיוחד לאור התחדדות צרכי הביטחון על רקע אירועי הקיץ האחרון. עם זאת, הצעת התקציב ל-2015 טומנת בחובה סיכונים", אומרים בבנק ישראל.
"יעד הגירעון המוצג בהצעת התקציב אשר הונחה היום בפני הממשלה, הנו 3.4 אחוזי תוצר, גבוה בהשוואה ליעד הקיים של 2.5 אחוזי תוצר, ואינו מאפשר את המשך הפחתתו של יחס החוב בתוצר.
"על פי אומדני בנק ישראל הגרעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 גבוה יותר וצפוי להסתכם ב-3.6 אחוזי תוצר; פער שנובע מאומדן יתר של הכנסות ממיסים. יתרה מזאת, בנק ישראל סבור כי קיימת אי ודאות לגבי המימוש של חלק מהצעדים אשר נועדו להבטיח את הגירעון המוצע. בנוסף, חלק מצעדים אלה אינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה".
עמדת בנק ישראל כפי שהוצגה לממשלה היא שהגירעון צפוי להיות 3.6% ולא 3.4% משום שהכנסות המדינה ממיסים יהיו נמוכות ב-2.5 מיליארד שקל. הפער בתחזיות לגבי ההכנסות נובע מחוק מע"מ אפס שיעלה להערכת בנק ישראל כ-2.5 מיליארד שקלים ב-2015 (לעומת 1.3-1.8 מיליארד שקלים בתחזיות האוצר ע"ב). בנוסף הבנק מעריך כי מבצעי העמקת הגבייה של רשות המיסים יגדילו את הכנסות המדינה בכ-1.5 מיליארד שקלים פחות מהסכום שבו נוקבת תחזית האוצר. עמדת הבנק נסמכת בעניין זה על ניסיון העבר המראה שמבצעי העמקת גביהה מניבים גידול של מאות בודדות של מיליוני שקלים בהכנסות.
אזהרת בנק ישראל באה על-רקע העובדה שיעד הגירעון כבר חורג בהרבה מה"קו האדום" שהציבה בשעתו הנגידה - 3% תוצר. החשש הוא שבסביבת גירעון כזו עשויה כל חריגה נוספת להביא לפגיעה באמון שרוחשים שווקי ההון הבינלאומיים למדיניות הממשלה. כמו כן אין להוציא מכלל אפשרות אירועים בלתי צפויים שיביאו להחרפת המצב כמו האטה בצמיחה או אירוע בטחוני.
בנוסף מזהיר בנק ישראל כי הבעיות שעליהן הוא מתריע צפויות לחזור - וביתר שאת - בתקציב 2016 שבו נקבע יעד גירעון מאד שאפתני של 2.75%. הבנק קובע כי על-מנת שהממשלה תוכל לעמוד ביעד התקציב ל-2016 היא תידרש להגדיל את הכנסותיה בלא-פחות מ-8.5 מיליארד שקל (לעומת התאמות בהיקף של 3.5-5 מיליארד שקלים שנעשו בתקציב הנוכחי).
"בהנחה שהממשלה לא תחרוג מתקרת ההוצאות ב-2016 כפי שנגזר מכלל ההוצאה, ובהתבסס על שיעורי המס הקיימים, הגירעון הצפוי, על בסיס אומדני ההכנסות של בנק ישראל, הוא 3.4 אחוזי תוצר. זהו פער של כ-8.5 מיליארדי שקל במחירי 2014 מתקרת הגירעון המוצעת לשנת 2016, שיחייב להערכת בנק ישראל ביטול פטורים ו\או העלאת מיסים בתקציב 2016.
בנוגע למגמות המסתמנות לתקציב 2016, מציינים בבנק ישראל כי הם רואים בחיוב "את הכוונה להפחית את הגירעון ב-2016 ל-2.75 אחוזי תוצר, ולהחזיר את תוואי הגירעון לרמות שיאפשרו את הפחתת משקל החוב הציבורי בתוצר בהמשך העשור הנוכחי.
"להערכתנו, על בסיס ההחלטות שכבר התקבלו, הממשלה תידרש להפחית כ-3.5 מיליארדי שקל מתוכניות ההוצאה שלה. זאת מעבר להפחתות שכבר נעשו בתקציבי תשתית התחבורה ביחס לתוכניות קודמות, בהנחה שהממשלה לא תחליט על שום תוספת להוצאה מעתה ועד סוף 2016, ובהנחה שתקציב הביטחון יקטן בשנת 2016 ב-1.3 מיליארדי שקל - בהתאם להחלטות הקיימות".
בתגובה להערכת נגידת בנק ישראל בממשלה מיהר האוצר ופרסם תגובה, לפיה תקציב המדינה לשנת 2015, שהוצג היום לממשלת ישראל כולל תחזית צמיחה של 2.8% ותקרת גירעון של 3.4%. "תקרה זו נקבעה על ידי ראש הממשלה ושר האוצר ועל פיה נבנה תקציב המדינה. תקציב המדינה צפוי לעמוד ביעדים אלו ולא צפויה חריגה מתקרת הגירעון שנקבעה".
באוצר הדגישו כי הם - ולא בנק ישראל - הגורם האחראי על גיבוש התחזיות הרשמיות של מדינת ישראל וציינו כי תחזיות אלה "גובשו לאחר התייעצות עם הגופים הרלוונטיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
