"זה לא יוקר המחיה; לישראלים רבים קל יותר לנשום בברלין"

ביום בו נפרד אילן גורן מעבודתו ככתב חדשות 10 באירופה, הוא קיבל טלפון מהוצאת ספרים שביקשה לפרסם את סיפורו. בימים אלה ראה אור ספרו הראשון, "Wu Bist Du, Motek", הקושר את חוויותיו ככתב זר בברלין עם אלה של הסבא רבא שלו, מהגר מפולין שביקש אף הוא להתקבל בעיר הנחשקת, 90 שנה לפני כן.

בראיון למגזין "פירמה", שהתפרסם לאחרונה, הוא מסביר לכל מי שמבקר את היורדים לגרמניה: זו לא הכלכלה, טמבל; זו הנשימה, מותק.

גורן, שחי בברלין מ-2009, אומר בראיון: "דווקא בישראל הרגשתי שאני שם מסיכה. אתה מגיע לברלין, ושם פתאום לאף אחד לא אכפת מי אתה ומה אתה, ואתה יכול פתאום לשחרר אנחת רווחה.

"הקלישאה אומרת שברלין סקסית וקיצונית ואנדרגראונד. אז בשביל הגרמנים כל העירום הוא בכלל לא סקסי. אני הגעתי במחשבה שזו סדום ועמורה, ובמקרה שלי זה הסתיים עם כישלונות מביכים ותו לא.

"בספר שלי יש סצנה שקרתה באמת, שהצלחתי להסתנן מחופש למועדון סקס, הקיטקט, והיו שם מחזות מדהימים, בין אימה לפליאה, ופשוט לא יצא לי מזה כלום, חוץ מבחורה אחת שרקדה איתי, תלשה לי שערות מהחזה וברחה.

"כולם מתפשטים בברלין מסיבות שלא קשורות לסקס בכלל. אקטיביסטים של זכויות בעלי חיים שמתפשטים בקה דה ווה (כלבו יוקרתי במרכז ברלין - י"א) כדי למחות על יחס ללובסטרים. זה סקסי?"

- בישראל הרגשת זר?

"הרגשתי קצת זר בכל מקום. אנחנו הישראלים - צריך להיות ברור, אני לגמרי ישראלי - חיים כל הזמן ב-200%. פול גז בעבודה, בבילויים, על הכביש. וקורים מזה דברים מדהימים, אבל לפעמים הרגשתי שזה בניוטרל. לאן אתה רץ? לעמוד מול מצלמה? בגרמניה ישנו הרגע הזה שמותר לנשום. שבוע, חודש, שנה. בגרמניה יודעים לעצור, זה שיעור שלמדתי, וזה קשה, כי צריך לשחרר איזו אובססיה, משהו שתפוס.

"המון ישראלים באים לגרמניה ומתערבבים, וזה לפעמים מביך ופתטי ומוזר, אבל דבר אחד טוב יוצא מזה - שיש איזו בנאליה של יומיומיות. אנשים נפגשים, והשריר התפוס הזה שיש לגרמנים בקשר לישראל, ולישראלים בקשר לגרמניה, קצת משתחרר.

"למדתי מכל הסיבוב הזה עם הטקסט שהניסיונות ללבוש מסכות מושלמות ולעטות דמויות לא עובדים בחיים האמיתיים. בברלין אתה יכול להיות קצת גרמני ובעיקר ישראלי, וקצת יהודי וברלינאי, זה הדבר הגדול בעיר. לא שכר דירה נמוך ושטויות".

- ברלין באמת עדיפה על תל-אביב?

"איכות החיים בגרמניה טובה יותר, אבל אני לא מאלה שאומרים שבברלין נפלא ובישראל נורא. זה לא הכסף, אולי זה קשור לתנאי מחיה, אבל בעיקר יותר קל לנשום. משהו מוסר מעליך, מותר לך פתאום לחפש את עצמך, להתלבט, לא לדעת הכול. בישראל זה אסור, הכול הרבה יותר סגור וברור.

"זו ההרפתקה הגדולה, לעמוד מול מצב בחיים האישיים שלך. רגע, את זה אני לא מכיר, את זה אני רוצה להבין. בשבילי זה סם חיים, לראות משהו שלא ראיתי בעבר. ברור שיש בעייתיות שלעולם לא תיפתר בשהות של יהודים בגרמניה, אבל אנשים מהגרים ועוברים ממקום למקום, ולא צריך לעשות סיפור.

"יש פרדוקס שאנשים חייבים להכיר בו: יש אנשים, לא מעט אנשים, ישראלים שנולדו בישראל, שהנשימה קלה עליהם יותר בגרמניה. זה אומר משהו על המדינה, ואי-אפשר לפטור את זה כהשלכה של מחיר הקוטג'. גם יאיר לפיד ניסה להגר, ולא הצליח לו. שיעלה על מטוס, יעשן ג'וינט - בברלין זה כמעט חוקי - ויירגע".