יתרון הביתיות, זכרונו לברכה

יתרון הביתיות נחשב לאחד הפרמטרים הכי משמעותיים בכל ענף ספורט, בפרט בכדורגל. אם ניקח לדוגמה את הפרמיירליג - הרי שרק 18 מתוך 70 המשחקים שנערכו בעונת המשחקים הנוכחית (2014/15) בליגה האנגלית (25.7%) הסתיימו בניצחון של קבוצת החוץ. אבל מחקר חדש ומקיף בבלוג fivethirtyeight (מבית ESPN) של העיתונאי נייט סילבר, נתן תמונת רוחב משמעותית הרבה יותר, ומצא כי "הבית" כבר אינו אותו מבצר כפי שהיה בעבר.

בבדיקה, שנמתחה על-פני כל 126 שנות קיומו של הכדורגל האנגלי (מאז 1888), וכללה תוצאות מקרוב ל-200 אלף משחקים מארבע הליגות הראשונות במדינה - נמצא כי בימים המוקדמים של הכדורגל האנגלי, שיעור ניצחונות הבית עמד על כ-60% (כשה-40% הנותרים התחלקו שווה בשווה בין ניצחונות חוץ, לתוצאות תיקו). רק שלאט-לאט, בהדרגה, ירדו הנתונים הללו בהדרגה, וכיום הקבוצות המארחות מנצחות רק כ-40% מהמשחקים.

הדעיכה הזאת באה לידי ביטוי, באופן טבעי, גם באמצעות ירידה בכמות השערים שמצליחות להבקיע הקבוצות הביתיות. אם בסוף המאה הקודמת הממוצע עמד על למעלה מ-2.5 גולים למשחק - כיום הוא צנח ל-1.5 בלבד לקבוצת בית. הבדל השערים הממוצע בין קבוצות הבית לחוץ, שעמד על 1.1 בשנות ייסוד הכדורגל הראשונות - ירד עד ל-0.3 בלבד בעונה הקודמת באנגליה.

לא ברור מה ההסבר לכך, אבל אחת האפשרויות הפופולריות יותר שמוזכרות במחקר, היא התמקצעות של השופטים, והפיכתו של מגרש הכדורגל ליותר "סטרילי" במהלך השנים - במה שגורם לאנשי המשרוקית לחשוש פחות מלפסוק נגד קבוצת הבית. הדבר בא לידי ביטוי בשריקות "קטנות" (בעיטות חופשיות מסוכנות מחוץ לרחבה, כרטיסים צהובים/אדומים וכו'), אבל גם בשריקות חשובות מאד כמו פנדלים: בעונת 1992/93 למשל, 74% מהפנדלים נשרקו לטובת הקבוצות הביתיות בפרמיירליג; בעונה הקודמת, רק 55%.

אגב, בענפי ספורט אחרים הדעיכה של יתרון הביתיות קצת פחות מורגשת. ב-NBA, מפרטת הבדיקה, אחוז ניצחונות הבית בשנים האחרונות יציב על כ-60%. ב-NHL (ליגת ההוקי קרח), אחוזי הניצחונות של קבוצת הבית תמיד עומדים על 60%-65%.