מחאת ברלין: הכירו את הישראלים שנשבר להם מישראל

"פנינו לברלין או לכל עיר אירופית אחרת שתוכל לקבל אותנו" - כך אומרים היום (א') לחדשות 2 Online שורה של צעירים מישראל, שמחאת המחירים בברלין גרמה להם לשקול לרדת מהארץ לאחר שהפנימו כי הם אינם מצליחים להתמודד עם עול יוקר המחיה בישראל.

הטענות הללו מגובות כעת גם בנתונים, כשמשרדים בישראל שעוסקים בהוצאת דרכונים אירופיים מדווחים על עלייה דרמטית בפניות אליהם - פי שניים מבעבר.

יוזם מחאת "עולים לברלין" פנה בימים האחרונים לקנצלרית גרמניה בבקשה לקבל עשרות אלפי אשרות עבודה, וציין כי פנו אליו 9,000 ישראלים שמבקשים לרדת מהארץ ולהגר לברלין. שוחחנו עם כמה מהם, שחלקם אף שוחח עמו.

אב גרוש מיואש: "מתעמרים בנו"

ב', בן 32 גרוש ואב לילד המתגורר באזור המרכז, מספר על הקשיים לפרנס ועל התחושות הקשות שאוחזות במי שאינו בעל אמצעים. "אני לא רואה פה עתיד, וברלין היא אופציה מצוינת שאני בודק", הוא אומר בצער. "עוד 30 שנה יהיה פה רוב ערבי וחרדי, מעמד הביניים לא יוכל לפרנס את המדינה, והמדינה תקרוס".

"יוקר המחיה בישראל הזוי", ממשיך ב'. "מחירי הדירות הכפילו את עצמם ב-7 השנים האחרונות. כמחצית ממחיר דירה זה מסים. המדינה לא מפשירה מספיק קרקעות כדי לגרום לירידת מחירים. המדינה גרמה לעליית מחירי הדירות כדי לקבל מיליארדים מהמסים. בארצות אחרות כספי המסים הולכים לטובת האזרח בחזרה, לבניית רכבות תחתיות, ללימודים אקדמאים חינם וכו'".

הוא חש כי המדינה לא משקיעה בתחבורה הציבורית, ובשל כך התושבים נאלצים לנסוע שעות לכל כיוון לעבודה. "הממשלה יודעת שלרוב לישראלים אין אזרחות אירופית או אמריקאית, אז לא אכפת לה שגם 100 אלף יאיימו לעזוב", הוא מוסיף. "רוב מוחלט של החיילים שלחמו ב'צוק איתן' לא יוכלו לקנות דירה בלי להשתעבד לבנק לכל חייהם. הם יעבדו בראש שפוף עד שיזדקנו בשביל לשלם את המשכנתא המנופחת. בשביל מה הם לחמו ונפצעו במבצע? בשביל מדינה שתגרום להם לחיות כמו עבדים עד סוף חייהם?".

אז למה דווקא ברלין היא שהפכה לסמל המחאה הנוכחית? לדבריו, זכרון מלחמת העולם השנייה לא מעיב על המעבר העתידי, והסכנה האמיתית נמצאת דווקא בישראל. "ברלין היא אופציה מצוינת, מה שקרה בשואה לא יוכל לקרות שוב. הרבה יותר מסוכן ליהודי לחיות בעוטף עזה מאשר בברלין. הבעיה היא שאני לא רואה את ממשלת גרמניה מעניקה 300 אלף ויזות לישראלים להגר אליה", הדגיש.

סטודנטית מתקשה לערוך קניות בסופר: "המצב בלתי אפשרי"

דנה (24) מהוד-השרון היא סטודנטית ששוקלת גם היא להגר לגרמניה, זאת למרות שהיא נמצאת במהלך לימודיה. "אני לא מסוגלת יותר לפרנס את עצמי, והמחאה הזאת נתנה לי רעיון לקום ולעזוב", היא אומרת בכאב.

התהיות הפכו אט-אט גם לצעדים אופרטיביים, כשבימים האחרונים היא פנתה למספר עורכי דין על מנת לברר כיצד לממש את השאיפה החדשה בזכות מוצאה האירופי. "הגעתי למסקנה שאני לא רוצה לגדל כאן את הילדים שלי", היא טוענת. "זה מוזר להגיד שמשפחתי עלתה לארץ לפני הקמת המדינה וייסדה אותה אבל אני רוצה לעזוב, אבל זה רק משום שהמצב הפך כאן לבלתי אפשרי".

הקש ששבר את גב הגמל עבורה התרחש במהלך קניות שערכה בסופר, כשהבינה כי פעם אחר פעם היא נאלצת לוותר על רכישת מוצרים בסיסיים. "אני עובדת ולומדת במקביל, ובכל זאת מגיעה למצב שאני לא מצליחה לקנות את כל מה שאני רוצה בסופרמרקט. נכנסתי וראיתי כמה בברלין יעלו לי הקניות, ואז נפל לי האסימון שאנחנו חיים פה במשטר מחירים הזוי".

נשוי טרי: "אין אפשרות להתקדם"

אריק, סטודנט (28) מתל-אביב, מספר על הקושי שבו הוא נתקל יחד עם רעייתו כזוג צעיר בישראל של היום. "אני מרגיש שיוקר המחיה בישראל הוא בלתי הגיוני. אני מרגיש שאין אפשרות להתקדם פה, ולא משנה כמה אתה עם תואר או בלי תואר - עוצרים אותך פה", הוא טוען.

לדבריו, "המדינה פה לא מתגמלת את מי שמשקיע. כמות האנשים שנעצרים בצמרת שלנו היא בלתי הגיונית, בממשלה יש יותר פושעים מבכל מדינה. מחירי הלימודים פה לא הגיוניים בעליל, זכויות הגאים פה נמצאות בתחתית. באיזה מקום אדם יכול לשרת כלוחם בצבא ולא להתחתן עם מי שהוא אוהב?".

המהנדס שכבר התייאש ופנה למרקל

רועי שבי (31), מהנדס מיהוד-מונסון, רוצה גם הוא לעזוב לברלין, ואף העלה תמונה שלו עם שלט שקורא לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לתת לו אשרת עבודה. "לא יעלה על הדעת שהממשלה לא תצליח להתגבר על המכשולים להקמת דיור מוזל בתקופה כל-כך ארוכה, זה כישלון טוטאלי", הוא אמר.

מרוויח 30 אלף - אבל רוצה לעזוב

פ', בן 25 מתל-אביב, הוא מהנדס תוכנה שמרוויח 30 אלף שקל בחודש, סכום לא מבוטל שעבור ישראלים רבים נחשב לדמיוני. למרות זאת, תאמינו או לא, הוא טוען כי הוא מתקשה לחיות כאן, בגלל החינוך הלוקה לטענתו, התחבורה המוזנחת והמלחמה של רבים מבני גילו אחר משאבים כלכליים.

"אני שוקל לעזוב את הארץ, כי אני לא רואה בה סביבה בריאה לגידול הילדים שלי בבוא היום, ולהתפתחות שלי בעצמי", הוא מעיד. "מערכת החינוך בארץ נמצאת ברמה מתחת לכל ביקורת - וזה בא לידי ביטוי בהתנהגות של אנשים בגילאים מאוחרים יותר. חד-משמעית, הממשלה אחראית להזנחת בשורה של תחומים שונים".

עם זאת, לצד המסים הכבדים, הממשלה לא מספקת לדבריו את התנאים שיבטיחו את ייצוב המחירים במשק. "הממשלה אשמה בייאוש שגורם לאזרחים רבים לרצות לעזוב, אנשים רבים הגיעו למסקנה שהשינוי לא יגיע - והגיע הזמן לדאוג לעצמם לחיים טובים יותר. והם אפשריים, כך מסתבר - רק במקום אחר".

"ברלין היא בהחלט אופציה, למרות העבר. הגלובליזציה של 50 השנים האחרונות שינתה את פני העולם. ברלין בפרט היא עיר של מהגרים", הוא קובע ומצטט את השיר באופן סימבולי: "אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת, אבל את השריפה הזאת כבר לא יצליחו לכבות".

זינוק בפניות לקבלת אזרחות גרמנית

העלייה בפניות מורגשת היטב בשורה של משרדי עורכי דין הפועלים להשגת אזרחות זרה ללקוחותיהם. "לאחרונה ישנה עלייה יחסית רצינית בפניות בניסיון לקבלת אזרחות אירופית למדינות השונות", מעיד עו"ד רועי נתיב ממשרד קלדרון נתיב קניז'בסקי. "לגבי גרמניה ואוסטריה אנו חשים בעלייה רצינית בפניות בניסיון לקבלת אזרחות המוערכת בפי שניים ויותר. ממשלת גרמניה אפילו הקלה מעט לאחרונה על אזרחים שרוצים לקבל אזרחות דרך סבתא".

גם במשרדים אחרים מעידים על פניות רבות מצד ישראלים שמתעניינים. "לרבים מהם אין סיכוי לקבל דרכון, אך רואים פתאום הסתערות כנראה בגלל המחאה של ברלין", אמרו באחד המשרדים.

עו"ד יובל חן, שעוסק גם הוא בתחום, אומר כי "יש הרבה פניות, מדובר באנשים איכותיים מאוד, חלקם גם צאצאים לניצולי שואה המבקשים בפירוש להגר".

עו"ד מיכאל פפה, קונסול הכבוד של גרמניה בחיפה, טוען כי מדובר במגמה שנמשכת כבר תקופה ארוכה. "מחאת המילקי לא קשורה לברלין, ובאותה מידה יכולת להגיד שזה לונדון", אומר עו"ד פפה ומוסיף: "לפני 40-30 שנים לא חשבו לעולם שברלין תהיה מוקד של ישראלים, אבל התופעה הזאת קיימת כבר עשור".