בחודשים האחרונים עדכן דירקטוריון חברת החשמל כלפי מטה יעדים פיננסיים מרכזיים המסמנים את חוסר היציבות הפיננסית בחברה. כך עולה מבדיקת "גלובס". היעדים, ובראשם יחס המינוף ויחס חוב ל-EBIDTA, הונמכו משמעותית במהלך הדרגתי שארך כמה חודשים, ומבלי שניתן למהלך ביטוי ציבורי ותקשורתי, מלבד ביאור בדוחות הדירקטוריון המצורפים לדוחות הכספיים.
"מתיחת הפנים" ביעדים הפיננסיים החלה להתרחש עוד לפני שהרפורמה בחברה עלתה על שרטון, לפני שהמנכ"ל אלי גליקמן הודיע על התפטרותו ולפני שיו"ר הדירקטוריון האלוף במיל' יפתח רון-טל הזהיר את ראש הממשלה במכתב ישיר כי החברה תגיע למצב קריטי אם לא יינקטו מהלכים מיידיים לחיזוק יציבותה הפיננסית.
אחד משני היעדים המרכזיים ששונו הוא המינוף הפיננסי, יחס המבטא את רמת הסיכון שבו פועלת החברה. מבדיקת דוחות הדירקטוריון עולה כי לפני תשעה חודשים עמד יעד המינוף הפיננסי בדירקטוריון על 60%, כלומר שאיפת הדירקטוריון שסך החובות יגיעו ל-60% מסך המאזן - יעד שאפתני למדי לאור ההפסדים העצומים של החברה בשנים האחרונות.
בפועל, כידוע, החוב הכללי של החברה עובר את קו ה-80%, ולמרבה ההפתעה בדוחות הדירקטוריון לרבעון השני שהתפרסמו בסוף אוגוסט, החליט הדירקטוריון לעדכן את יעד המינוף של החברה לרמה של 81%. לפער הגדול בין היעדים יש משמעות כספית אדירה במונופול החשמל הישראלי שנושא מאזן של כמעט 100 מיליארד שקל. משמעותו היא למעשה שהדירקטוריון "מוותר" על סכום עתק של יותר מ-20 מיליארד שקל - זהו הסכום שחברת החשמל נדרשת להגדיל בו את הונה העצמי ובמקביל להפחית את מצבת חובותיה על מנת שתוכל לעמוד ביעד שאפתני של 60%.
במקביל לנסיגה ביעד המינוף הפיננסי חל תהליך דומה ביעד חשוב נוסף, יחס החוב ל-EBIDTA, כלומר הרווח התפעולי לפני הוצאות המימון, מסים, פחת והפחתות (מכונה רווח תזרימי). יחס פיננסי זה נועד נותן אינדיקציה למספר השנים שלהן תידרש החברה כדי לפרוע את חובותיה במלואם. יחס החוב ל-EBIDTA מאפשר לבנקים לבחון את כדאיות מתן ההלוואה לחברה. היעד של דירקטוריון חברת החשמל בתחילת 2014 היה להגיע ליחס של 1 ל-4. לעומת זאת, בדוחות הרבעון השני שפורסמו כאמור באוגוסט כבר עמד היחס העתידי על 1 ל-6.5 (ללא נטרול נכסי פיקוח). בפועל היחס הינו 1 ל-8. גם במקרה זה מדובר ביחס שאפתני מאוד לאור מצב החברה.
השאלה הגדולה היא מה אירע בחודשים האחרונים שגרם לדירקטוריון החברה לשנות בצורה כה דרמטית את היעדים שהוצבו מראש להנהלה. רוב האירועים שהתרחשו דווקא מעידים על סימן להתייצבות מסוימת במצבה הפיננסי של החברה, לפחות בטווח הבינוני והקצר: סיום משבר הגז המצרי נראה באופק, תעריף החשמל הגבוה מצד אחד ועלויות הדלקים הנמוכות מצד אחר מזרימים לחברה רווחים תפעוליים ניכרים, והחשוב ביותר - סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P העלתה ביולי 2014 את דירוג האשראי של חברת החשמל מ-BB פלוס ל-BBB מינוס והחזירה את החוב של החברה מדירוג ספקולטיבי לדירוג השקעה.
"בממשלה קיצרו תהליכים"
כמו כן, ל"גלובס" נודע כי לאחרונה ביטל דירקטוריון חברת החשמל את תוכניתו השאפתנית לצמצום החוב ב-9 מיליארד שקל (1.5 מיליארד שקל לשנה למשך שש שנים), ואישר כעת תוכנית קטנה וריאלית יותר - במטרה לנסות ולצמצם את החוב הכולל בחצי מיליארד שקל בלבד לשנה. מהלך זה מעיד על כך שבדירקטוריון כנראה החלו להפנים את מצבה בפועל של החברה.
יועץ כלכלי בכיר הבקיא היטב במצב חברת החשמל העריך בשיחה עם "גלובס" כי חיתוך היעדים הפיננסיים כלפי מטה באופן כה קיצוני וביטול התוכנית לצמצום החוב נובעים מכך "שהדירקטוריון התעלם בשנים האחרונות ממצב החברה בפועל, ולא ניתח כשורה את התחזיות הפיננסיות ואת הסיכונים הכלכליים והכשלים הקיימים זה עשור בבסיס תעריף החשמל לרבות בשימוש בסבסוד החשמל לצרכנים".
בנוסף ציין היועץ כי "עולה חשש שהדירקטוריון אישר במודע להנהלה לבצע השקעות עתק במיליארדים בפרויקטים, ללא גיבוי מראש בתעריף החשמל, ובכך סיכן מהותית את יציבות החברה. עוד הוסיף כי "במצב שבו שרי הממשלה לוחצים על דירקטוריון חברה ממשלתית לבצע מיזם שהינו הפסדי, יש חובה בחוק החברות הממשלתיות שהממשלה תפנה מראש לקבלת אישור מיוחד מוועדת הכספים בכנסת. משום מה בממשלה החליטו לקצר תהליכים ולכופף כנראה את חברי הדירקטוריון".
מחברת החשמל נמסר: "היעדים הפיננסיים ותוכניות העבודה של החברה מותאמים לאיזונים שבין המשאבים, הדרישות הרגולטוריות, האחריות המוטלת על החברה מתוקף היותה חברה לאומית לספק משק לשעת חירום וזאת בשיטה הנהוגה בישראל שלפיה ההכרה התעריפית בפרויקטים הנדרשים ליציבות המשק, או כאלה הנכפים על החברה, הינה רטרואקטיבית. כל אלה עומדים לנגד עיני ההנהלה והדירקטוריון בשוטף ובבואם לאשר תוכניות עבודה .בתוכנית העבודה ל-2015 מובאים בחשבון השינויים הנגזרים בדחייה בביצוע הרפורמה הנדרשת בחברה ובמשק החשמל.
"הטענה שלפיה הדירקטוריון אינו בוחן את ההשלכות הפיננסיות הנגזרות מהחלטות רגולטוריות ופרויקטים לאומיים שמחליטה החברה לבצע נובעת מבורות לנוכח אינספור החלטות משמעותיות שהדירקטוריון מאמץ או מטיל על ההנהלה על בסיס שוטף הכולל צמצום או ביטול פרויקטים, מעורבות מלאה בכל החלטות בעלות השלכות פיננסיות ארוכות טווח עד כדי ביטול, דחייה וצמצום פרויקטים. יעידו על כך גודש המסמכים שהועברו לגורמים הרלוונטיים במדינה המפרטים שינויים בתוכניות עבודה והחלטות דירקטוריון בעלות השלכות על המשק והחברה, כולל המשמעויות הנגזרות מדחיית הרפורמה בעיתוי הנוכחי".
חח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.