בעקבות יוזמת משרד האוצר להגבלת שכר הבכירים בגופים פיננסיים - החל דין-ודברים ארוך, שהחל בדרישות שכר מופרזות מצד מנכ"ל חברת הפניקס, אייל לפידות, של כ-10 מיליון שקל לשנה, והתנגדות מצד משרד האוצר לאשר זאת. היום מתגאים באוצר שהצליחו "לכופף" את לפידות, והוא יסתפק בשכר שנתי של 3.48 מיליון שקל.
במהלך הדיונים הסכים לפידות "לרדת" לשכר של 6 מיליון שקל, אולם האוצר המשיך בסירובו, עד שלפידות נכנע לדרישת האוצר, שקבע תקרת שכר למנהלים בגופים פיננסיים של עד 3.5 מיליון שקל לשנה.
לפי הדיווח של הפניקס (חברה-בת של קבוצת דלק) לאסיפת בעלי המניות שתתקיים בתחילת נובמבר, השכר החודשי של לפידות, בצירוף תנאים סוציאליים, יסתכם ב-136 אלף שקל לחודש. לפידות יהיה זכאי גם לסכום שנתי קבוע נוסף של 1.1 מיליון שקל, שבגינו לא יהיה זכאי להטבות סוציאליות.
עד עתה שילמה הפניקס ללפידות, שהחל לכהן כמנכ"ל ביוני 2009, שכר עתק: 9.3 מיליון שקל (כולל אופציות) ב-2011; 6.7 מיליון שקל (כולל אופציות) ב-2012. לפידות עבד בתפקידים שונים בקבוצת דלק, ועלות שכרו בין השנים 2005-2011 הייתה כמאה מיליון שקל! כולל אופציות.
לפני שנתיים, בנובמבר 2012, שבועות מעטים לפני כניסתו לתוקף של "תיקון 20" לשכר הבכירים, ביקש לפידות מהפניקס תוכנית תגמול חדשה, שכללה הלוואה בהיקף של 30 מיליון שקל, לרכישת עד 2% ממניות הפניקס. הביטחונות להלוואה היו אמורים להיות רק המניות עצמן, ללא שעבודים וביטחונות נוספים. אך עקב הביקורת הציבורית על המהלך המתוכנן, רעיון ההלוואה נגנז.
איך שלא נסתכל על השכר של לפידות, קשה לומר שהיה כאן "כיפוף", שכן מדובר באחד מהשכירים העשירים והמבוססים בישראל. העניין הוא, שאנו גם לא עוסקים כאן בשכר של מנכ"ל בעל יכולות פנומנליות. ביצועי המניה ערב חג סוכות מלמדים שמתחילת 2014 הפניקס הניבה תשואה שלילית של 0.6%. בשלוש השנים מ-2011 ועד היום, הפניקס הניבה תשואה של כ-58% בניכוי דיבידנדים במזומן, שלא היו חריגים בהיקפם. הביצועים של הפניקס היו שגרתיים במסחר בבורסה ובמחזורי מסחר בינוניים.
יצוין, כי קבוצת דלק מנהלת מו"מ למכירת הפניקס למשפחת קושנר מארה"ב, על בסיס ההון העצמי, דבר שמלמד כי לא מתחבא נס כלכלי מיוחד במאזניה. במו"מ מעורב גם לפידות, שעשוי לרכוש מניות, ולהפוך לבעל-עניין המחזיק 5% בהפניקס.
אחרי שנכנסנו לפרופורציה בכל הקשור "לכיפוף" לפידות, צריך לקוות שסיפורים דומים לא יתרחשו בעוד חברות ציבוריות בשיטות שונות. אם לפידות הסכים להורדת שכרו, אחרי הליך מייגע, סביר שאחרים יירתעו וילמדו. איש לא ממתין בחו"ל ללפידות לניהול חברות ביטוח גדולות. כמיליון דולר עלות שכר שנתית, ועוד סכום שנתי קבוע ונאה, הם תגמול מכובד והולם.
לפיכך, משרד האוצר בעצם לא כופף את לפידות; מה שכן, האוצר הצליח - ועל כך מגיע לו שאפו - לרסן את השתוללות שכר הבכירים במגזר הפיננסי. זהו צעד ראשון מבורך, שנקווה שיורחב עם מגבלות נוספות לחברות ציבוריות רבות, כדי להכניס את טבלאות שכר הבכירים לפרופורציה. ראוי גם שבעלי-עניין עם "הסכמי ניהול" מנופחים, ישקלו את העניין. אם נגיע לכך - דיינו.
הכותבת היא מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.