הסיפור הבא חוזר על עצמו שוב ושוב, ונראה שהלקחים לא מופקים: היי-טקיסט המתמחה במערכות מידע החליט להפקיד בידיו של סוחר מניות שעבר בחברת טריידנט מאות אלפי שקלים מתוך תקווה שהוא ירוויח עד 50% בחודש, הפסיד סכומים גדולים בזמן קצר - ותבע. השופטת רחל קרלינסקי, סגנית נשיאת בית משפט השלום בכפר-סבא, פסקה לאחרונה לטובת המשקיע באופן חלקי.
לפי כתב התביעה, התובע, איש המחשבים עידן רוט, פנה בפברואר 2010 אל סוחר המניות יניב אבנון, שעבד בטריידנט כאנליסט ומנהל מוצרי אונליין, כדי לקבל ממנו מידע בשוק ההון.
"השיעורים התקיימו במשרדי החברה, ולאחר פגישה לימודית בתשלום ולאור התרשמותו מהנתבע, שיתף אותו התובע בתוכניותיו לגבי המיזם הנ"ל והציע לו להצטרף", נכתב בתביעה.
בתביעה צוין כי בפגישות בין השניים הציג סוחר המניות ביצועי עבר שלו לכאורה בחברת טריידנט (Track Recoed); לימים, במהלך המשפט, הסוחר טען כי מדובר בביצועים של טריידנט ולא שלו, והוא לא ידע לומר האם מדובר בפעולות אמיתיות או וירטואליות.
רוט ואבנון סיכמו ביניהם להיכנס למיזם משותף, בו רוט יפקיד מאות אלפי שקלים בחשבון השקעות בניירות ערך זרים, ואילו אבנון יקבלו את שם המשתמש והסיסמה ויוכל לסחור בכספים על מנת לייצר רווחים.
רוט קיבל את הרושם שאבנון יוכל להרוויח עבורו 40%-50% בחודש מכספי הקרן, בהתבסס על אותם ביצועי עבר. השניים לא חתמו על הסכם ניהול השקעות פורמלי, ואבנון טען כי רוט ידע שהוא נושא בסיכון בגין הפסדים פוטנציאליים.
במאי 2010 נפתח חשבון המסחר הגדול בהיקף כ-118 אלף דולר, שנועד לביצוע מסחר מסוג "סווינג", קרי מסחר במניות לטווח קצר יחסית של מספר ימים לכל עסקה.
"התובע הבהיר לנתבע כי אין מצופה ממנו בשלב זה להשיא רווחים בשיעור עשרות אחוזים ביחס לשווי הקרן, ועל כן אל לו לקחת סיכון מיותר. לאחר שהנתבע החל לפעול בחשבון המסחר נצברו הפסדים, ולטענת התובע, בשלב זה סוכם בין הצדדים כי הפעילות תפוצל לשני אופני מסחר - מסחר סווינג ומסחר יומי 'רגוע' ולא אגרסיבי לטווח הקצר מאוד, וזאת בכדי למנוע הפסדים. הוסכם כי פעילות הסווינג, שהינה 'מתונה' יותר, תתבצע בחשבון הגדול יותר, ואילו פעילות המסחר היומי לטווח הקצר מאוד, פעילות שהינה ממונפת יותר ולפיכך נושאת בחובה סיכון גבוה יותר - תתבצע בחשבון הקטן יותר".
אותו "חשבון קטן" נפתח בשלהי מאי 2010, ורוט הפקיד בו 20 אלף דולר. ב-3 ימי מסחר מסחר הפסיד אבנון יותר מ-31 אלף דולר. הוא טען כי ההפסדים נבעו מתנודתיות חריגה בשוק ההון, והציע לרוט לסיים את שיתוף-הפעולה ביניהם, אלא שלטענתו רוט ביקש להמשיך. רוט טען כי עדיין האמין באבנון.
פיצוי חלקי בגין חריגות במינוף
לפי פסק הדין, רוט טען כי אבנון החל לצמצם פעילות בחשבון הגדול לאחר שעזב את טריידנט, עד להפסקה מוחלטת בספטמבר 2011. אבנון הודה כי עזב את טריידנט בספטמבר 2010, אולם באותו חודש וגם באוקטובר 2010 השיג תשואות נאות המעידות על כישוריו, וכי בנובמבר 2010 הודיע לרוט בפגישה ביניהם כי הוא מעוניין להפסיק את המסחר בחשבון המשותף עימו בשל מחסור בזמן, וכי רוט אמר שהוא שלם עם ההפסדים. רוט טען מנגד כי אבנון לא יידע אותו בהחלטה להפסיק לסחור.
"עוד טען הנתבע כי המשך הסחר בחשבון התובע שלא לפי הרקורד נעשה בהסכמת התובע ובידיעתו, והוסכם בהמשך כי פעילות המסחר היומי תופסק לחלוטין, והנתבע יבצע פעילות רק בחשבון הגדול בשיטת הסווינג. התובע ביקש ממנו לבצע שתי עסקאות ארוכות-טווח לרכישת מניות בחשבון (מניות DSPG ו-ORCT)ף וסוכם כי הנתבע ימשיך לסחור כל עוד יהיה זמין, וכך היה", נכתב בפסק הדין.
רוט תבע פיצוי של כ-37 אלף דולר, מתוכם 31.5 אלף דולר בגין אותם הפסדים ב-3 ימי מסחר ועוד כ-14 אלף דולר בגין עוגמת-נפש. הוא טען למצג-שווא, רשלנות ותרמית מצד אבנון - טענות שנדחו על-ידי השופטת.
"התובע לא הוכיח התנהלות כללית מטעה או רשלנית מצד הנתבע כלפיו, בוודאי שלא בתרמית", נכתב בפסק הדין.
למרות זאת, השופטת קבעה פיצוי חלקי של כמעט 43 אלף שקל לרוט ותשלום שכר-טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל, בגין חריגה מההתוויה שנכרתה בין הצדדים: "אני סבורה כי עלה בידי התובע להוכיח על-פי מאזן ההסתברויות עובדת חריגת הנתבע מהתוויה ברורה ומפורשת של מסחר בחשבון המפוצל. הואיל והמינוף בשיטת הסווינג אמור לא לעלות על פי 2 משווי הקרן, הרי שבשלושת הימים שבנדון, בהם המינוף נע בין פי 2.7 לפי 4 משווי הקרן, חרג הנתבע מההסכמות שנקבעו בינו בין התובע - הסכמות שכאמור היו גם על דעת הנתבע עצמו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
