"הפסדנו לאחרונה שתי עסקאות מעולות לקרנות", מודה בכנות אורי חושן, מנכ"ל חממת VLX, המיזם המשותף של חברת ההשקעות הבורסאית קסניה ושל קרן ואן ליר. "על החברות הטובות יש תחרות והשאלה היא איפה אנחנו יכולים לנצח, כדי שלא נקבל רק את השאריות. אנחנו חייבים לטפח תחומים שבהם גם לקרנות גדולות מאתנו יהיה קשה לנצח אותנו, כי אנחנו מביאים ידע או מומחיות או קשרים שהן לא יכולות להביא".
המיזוג בין החממות של ואן ליר וקסניה התרחש כחלק מהעלייה בתחרותיות של תחום החממות. הרפורמה שערך משרד המדען הראשי בתוכנית החממות כללה עריכת מכרז תחרותי עבור כל זכיין חממה. לצד זה הגיעו הקלות ביורוקרטיות ודרישות סף, שהובילו לעלייה ביוקרת זיכיון החממה ולמשיכת זכיינים חזקים לתחום, בהם תאגידים כמו פיליפס, טבע, אלביט, נילסן ושטראוס. כדי לעמוד בתנאי הסף של המכרז וכדי שיהיה להן סיכוי מול המצטרפים החדשים, החליטו חממות ואן ליר וקסניה לאחד כוחות, והן אכן הצליחו לנצח במכרז להפעלת החממה. כעת התחרות עברה ליום שאחרי - לתחרות על פרויקטים.
"אנחנו רואים מאות פרויקטים בשנה", אומר חושן. "רק במחצית הראשונה של 2014 ראינו 178 פרויקטים. אנחנו הולכים לכל המקורות - אקדמיה, מאיצים - ורואים גם את מי שפונה אלינו בלי היכרות מוקדמת, אבל אין כמו חבר שיגיד לך מי מחפש וימליץ גם עליך. חממה היום לא בהכרח נתפסת כבחירה הראשונה של היזמים הטובים, אבל מכר משותף יכול להצביע על מקומות המיוחדים שבהם היזמים יכולים לקבל מאתנו את מה שהם לא יקבלו מאחרים".
מחפשים "אבא גדול"
הדילמה של משיכת היזמים הטובים היא רק אחת מאלה המאפיינות את מי שמנסה להקים היום חממה טכנולוגית. עד היום, חממות רבות לא הצליחו להניב ערך למשקיעים שלהן, בעיקר משום שכאשר הגיע תורן של חברות החממה-לשעבר לצאת לאקזיט, החזיק זכיין החממה בנתח קטן מאוד מהן. חושן טוען שאצל ואן ליר וקסניה, המצב תמיד היה טוב יותר. "המדען הראשי השקיע בחברות של שתי החממות הללו כ-85 מיליון שקל. מעל 75% מהחברות של החממות הללו עשו גיוסי המשך. בעלי המניות שלנו השקיעו 95 מיליון שקל וההשקעות החיצוניות עמדו על 500-600 מיליון שקל".
החברות שצמחו מכך עדיין לא החזירו את ההשקעה בצורת אקזיטים, אך לדברי חושן, הן בונות כעת ערך. "חלקן כבר לא שתילים אלא חברות של עשרות אנשים, שדי ברור שהן ירכשו או שיקרה איתן משהו טוב אחר, כי הן במסלול צמיחה וכיוון נכון. חברות שלא צומחות, כבר נופו החוצה. חלק נוסף במודל הוא לבנות חברות בהשקעות לא ענקיות, כדי שגם אקזיט קטן יניב תשואה יפה יחסית". הוא מציין לטובה חברות כמו סופרפיש, סינוגה ופלייקאסט.
"כרגע אין לנו את פיליפס, טבע או נילסן שלנו, ואני יכול לקנא במי שיש לו 'אבא גדול' שיודע מה הולך והוא משפיע ברמה העולמית. אבל זה גם יתרון, כי השותפות עם גוף אסטרטגי יכולה להיות משחק מסוכן.
"אם הם לא משקיעים בחברה שבגרה מן החממה שהן הזכייניות שלה, כל משקיע אחר ידרוש הסבר מדוע זו בכל זאת חברה ראויה. זו דילמה, אבל נתמודד איתה אם היא תהיה רלוונטית. אנחנו עובדים על כמה שיתופי פעולה, אחד בתחום הביומד והשני בתחום הניו מדיה, עם גופים מן הגדולים בעולם, אבל זה עוד לא סגור".
לחממת ואן ליר היה שת"פ במספר חברות בנות, אם כי לא ברמת החממה עצמה, עם תאגיד התרופות רוש. "זה שיתוף פעולה מצוין כי בחברות שבהן הם מעורבים הם תורמים מאוד ובמקומות שזה פחות מתאים, יש גמישות. בתחום הרפואי שיתופי הפעולה הם מאוד חשובים".
כאמור, VLX היא חברה-בת בבעלות שווה של חברת ההשקעות הציבורית הבורסאית קסניה ושל קרן ואן ליר הירושלמית, שכל אחת מהן הפעילה בעבר חממה. כל אחד מהגופים ממשיך לנהל את האחזקות שלו מלפני המיזוג, אך השקעות חדשות קורות רק דרך VLX. בסוף תקופת החממה, האחזקות של VLX מתחלקות בין שני הגופים, והם יכולים לבצע בחברה השקעות המשך.
גורמים רבים התייאשו ממודל של הפעלת חממות. נראה שאם אין לך קרן עם כיסים עמוקים שהחממה היא בעצם שלוחה שלה, קשה יותר להצדיק את הפעילות. "אחד המפתחות להצלחה של חממה הוא שגורמים שהם בעלי זיקה לחממה, יהיו משקיעי ההמשך. אצלי אלו אנג'לים שחלקם הם בעלי מניות בזכיינות של החממה וחלקם הם בעלי זיקה פחות רשמית לחממה. הכסף של שני סוגי התורמים הללו זמין לי כאילו היה אצלי בבית.
"למשקיעי סיד, בין אם דרך החממות ובין אם לא, יש תמיד בעיה אם הם לא מצליחים להגן על עצמם מפני דילול, אבל מכיוון שבעלי המניות שלנו מסוגלים לבצע השקעות המשך עד גובה מסוים, אנחנו מאמינים שיש לנו מודל בר קיימא".
חממת VLX מתמחה בתחומי המדיה החדשה והביומד. הצוות של החממה היום הוא כפול - צוות לתחום הטכנולוגיה וצוות למכשור הרפואי, כאשר בחיבור בין התחומים חושן רואה את היתרון המיוחד של החממה. "צריך בו ידע ייחודי כמו התמודדות עם רגולציה, עם שיפוי ביטוחי, עם פנייה בו זמנית לקהל יעד של צרכנים ומערכות רפואיות, ומצד שני להבין גם מובייל. מכלול היכולות שלנו בתחום הזה הוא די נדיר. כמו כן, כשמישהו מחפש משקיע בתחום המובייל, הוא יבוא אלינו בגלל הניסיון שלי".
חושן, שמגיע במקור מ-M-Systems והיה בכיר בפרטנר וכן סמנכ"ל עסקי בקסניה, מוסיף לגבי תחום הטלקום, כי "זה תחום די דחוי על ידי המשקיעים הגדולים. אולם, אם משקיעים בזה נכון, אז למרות הבעייתיות בעבודה מול מפעילי התקשורת ולמרות שקשה מאוד לגייס לו גיוסי המשך מהקרנות, אפשר לשגשג בו. אנחנו מאמינים שעקב ההיכרות שלנו עם השוק והקשרים שלנו, התורמים ליכולת שלנו להביא משקיעים יותר אסטרטגיים או אנג'לים גדולים, נבנה אותו כיתרון עבורנו".
בעבר, קסניה השקיעה גם בפרויקטים תעשייתיים מסוג "שונות", שקרנות נמנעו מהן, כמו בתחומי הנדסת החומרים או הטכנולוגיות הביטחוניות. "אנחנו לא נחפש היום השקעות כאלו, אבל נבחן אותן אם יגיעו אלינו באופן אופורטוניסטי", אומר חושן, ומציין כי לאחרונה החממה השקיעה בטכנולוגיה לקירור של סמארטפונים, שמקורה באקדמיה, והפיתוח שלה יהיה ארוך טווח. "זה לא מפחיד אותנו, כשמדובר בטכנולוגיה הנכונה", הוא אומר.
דוגמא להשקעה שכבר בוצעה בתחום הרפואי, היא חברת אקסימור המנוהלת על ידי ישי אתר, שמקור הטכנולוגיה שלה הוא בחברת המסחור של בית החולים תל השומר. מדובר במוצר מתחום רפואת העיניים, שתל זעיר שמחדירים לתעלת הדמעות, והוא מטפטף תרופות או חומרים רצויים לעין. להערכתו, פרויקט כזה ניתן לביצוע בסכומים סבירים, בהתאם למודל שתואר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
