תבוסה משפטית לפרופ' ירון זליכה ולשותפו דני מריאן. בית המשפט המחוזי מרכז דחה לאחרונה את תביעתם של זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, ושל מריאן לקבלת עמלת תיווך בסך כ-11.6 מיליון שקל מחברת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב עבור העסקה למכירת חלקה של אפריקה בחברת דרך ארץ, זכיינית כביש 6, לקבוצת משקיעים, תמורת חצי מיליארד שקל.
השופט יחזקאל קינר קבע כי זליכה ומריאן לא שימשו כמתווכים בעסקה וכי אפריקה ישראל כלל לא חשה עצמה כזקוקה לשירותי תיווך בעסקה. לדברי השופט, בהסכם בין זליכה ומריאן לבין אפריקה ישראל נקבע כי השניים ישמשו כמנהלי קבוצת המשקיעים ואזי הם יהיו זכאים לתשלום מהחברה. ואולם, לדברי השופט, לאחר שמאמצי השניים לנהל את הקבוצה נכשלו, הם ניסו להבטיח את שכרם בדרך של דרישת דמי תיווך, שלהם הם אינם זכאים.
"זליכה ומריאן עסקו במשך תקופה של מספר חודשים בארגון קבוצה שתרכוש את מניות אפריקה ישראל ב'דרך ארץ', כשהשניים מבקשים לשמש כשותף המנהל בשותפות שתוקם", ציין השופט. לדבריו, "כשנוכחו זליכה ומריאן לדעת כי שאיפתם זו לא תוכל להתממש, הם ביקשו להבטיח את זכותם לקבלת זכר עבור פועלם ביצירת הקשר בין הצדדים, אך לא יידעו את אפריקה ישראל בדבר שינוי מעמדם משותף כללי מנהל בקבוצה למעמד של מתווכים". זאת, לפי פסק הדין, "ביודעם של זליכה ומריאן כי אפריקה אינה חשה עצמה כזקוקה לשירותי תיווך בעסקה".
לפיכך, נכתב בפסק הדין, הציגו זליכה ומריאן בפני אפריקה מצג לפיו הם מבקשים עמלה מהרוכשים עבור פעילותם עד שתוקם הקבוצה והם ימשיכו בפועלם כשותף המנהל, אך אינם יכולים לקבל אותה בשל מגבלות שונות, אלא אם כן ישולם להם התשלום על ידי אפריקה לאחר שיתווסף מעל מחיר העסקה המוסכם. "התובעים עשו שימוש במושג 'תיווך' בפנייתם במייל לקובי שלום (מנהל תחום תשתיות באפריקה ישראל בתקופה הרלוונטית. ח',מ'), אך שלום השמיט את המילה".
ביהמ"ש העביר ביקורת על עדותו של זליכה בנקודה מהותית זו. "בחינת ראיות התובעים בעניין זה מלמדת על בעייתיות רבה", נכתב בפסה"ד. "כך, בתצהירו של זליכה לא נזכרת כלל הודעה שניתנה לאפריקה על כך שמעמדם של התובעים השתנה ממנהלים למתווכים". לדברי השופט, כל שצוין בתצהיר זליכה היה שהרוכשים הסכימו לכך שזליכה ומריאן יוכלו לקבל עמלה גם מהמוכרים, וכי הושג עם המוכרים הסכם לתשלום דמי ייזום ותיווך.
"רק במהלך חקירתו של זליכה ומשהוא נדרש להשיב מתי ניתנה ההודעה לאפריקה בדבר שינוי מעמדם של התובעים ממנהלי הקבוצה למתווכים הוא ציין את מועד הפגישה ב-21.1.2010 כמועד שבו הודיע כי הם עוברים למעמד של מתווכים בלבד", כתב השופט.
בנוסף נקבע בפסה"ד כי זליכה ומריאן לא היוו את "הגורם היעיל" בגיבוש העסקה שמהווה תנאי מהותי להקמת זכאותו של מתווך לדמי תיווך. בין היתר, ציין ביהמ"ש כי בשלב מסוים החלו המשקיעים ביוזמתם של זליכה ומריאן במו"מ לרכישת אחזקותיה של חברה קנדית בחברת דרך ארץ, במחיר נמוך יותר מזה שדרשה אפריקה, ללא שהתובעים יידעו על כך את אפריקה.
"למחיר העסקה עם החברה הקנדית יש השפעה על המחיר בעסקה עם אפריקה, ואם פועלים התובעים לקידום עסקה במחיר נמוך משמעותית למניה מזה שנדרש על ידי אפריקה, כיצד ניתן לראותם כגורם יעיל בעסקה אפריקה?", שאל השופט.
ביהמ"ש ציין גם כי "עולה השאלה כיצד זה יכול מתווך (לטענתו) להציע לקונה לרכוש אותה סחורה מגורם אחר (החברה הקנדית) מבלי ליידע על כך את המוכר (אפריקה) ועדיין להיחשב כ'גורם היעיל' בעסקה עם אפריקה?". לפי פסה"ד, אם סברו זליכה ומריאן שהמו"מ הנוסף הוא לטובת אפריקה, הם היו צריכים ליידעה על כך, ואם סברו כי אותו מו"מ עלול לפגוע באפריקה, יש קושי לראותם כגורם היעיל בעסקה שנקשרה בסופו של דבר עמה.
"התשובות שסיפקו זליכה ומריאן לשאלה מדוע לא יידעו את אפריקה בעניין המו"מ עם החברה הקנדית, המשמעותי מאוד מבחינתה של אפריקה, לא היו משביעות רצון. כך, טען זליכה כי לא כתב מייל לשלום בדבר המו"מ עם החברה הקנדית, כיוון ששלום לא השיב לטלפונים שלהם וכי זליכה לא חשב שמדובר במידע משמעותי", ציין השופט.
עוד נפסק כי זליכה ומריאן הפרו את התחייבותם לאפריקה ישראל להביא לאישור העסקה בינה לבין המשקיעים במהירות, התחייבות שאף היא היוותה תנאי לתשלום עמלת התיווך. חיזוק נוסף לעמדת אפריקה מצא השופט בכך שלדבריו "למעשה לא התנהל מו"מ בינה לבין זליכה ומריאן לגבי שיעור העמלה". בית המשפט קיבל את הסברו של קובי שלום, כי הסיבה לכך היא שאפריקה ישראל לא ראתה תשלום זה כתשלום שצריך להגיע מכיסה של החברה.
לאור תוצרת פסה"ד חויבו זליכה ומריאן לשלם לאפריקה ישראל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 75 אלף שקל. למרות דחיית תביעתם, זליכה ומריאן לא נותרו מנושלים לחלוטין בפרשה. השניים קיבלו עמלה בסך של לפחות 7.5 מיליון שקל מקבוצת הרוכשים בניהול תשתיות ישראל. סכום זה מהווה 1% מסך שתי העסקאות בהן הייתה מעורבת הקבוצה: העסקה עם Aecon והעסקה עם אפריקה ישראל.
בדצמבר 2011 הגישו זליכה ומריאן את התביעה נגד אפריקה ישראל בטענה כי החברה לא שילמה להם עמלת ייזום ותיווך בעסקה למכירת חלקה בחברת דרך ארץ, זכיינית כביש 6. באמצעות עו"ד רונן מטרי ממשרד עו"ד מטרי-מאירי ושות', טענו זליכה ומריאן כי תביעתם עוסקת "בניסיון ציני ופסול של אפריקה ישראל להשקעות להתנער מהתחייבותה לשלם לתובעים עמלת ייזום ותיווך בגין עסקת דרך ארץ, שאותה הם יזמו, אירגנו ופעלו רבות ובמשך תקופה ארוכה להוצאתה אל הפועל".
לדברי התובעים, ההתנערות של אפריקה נעשתה לאחר שהם כבר ביצעו את מלאכתם - על יסוד התחייבות מפורשת בכתב של הנתבעת - והביאו במאמצים רבים ותוך שימוש ברעיון יצירתי ייחודי שהגו, לקשירת עסקה שתכניס לקופת אפריקה ישראל להשקעות מאות מיליוני שקלים".
אפריקה הכחישה את הטענות. לדבריה, השניים "לא עשו עבור אפריקה דבר לשם ייעוץ וייזום הנוגע לעסקה שהתגבשה בסופו של יום". עוד טענה החברה כי "זליכה ומריאן בעצמם מודים כי כלל לא היו מעורבים במשא-ומתן שהתנהל בין הקרן לתשתיות לישראל ואפריקה". ביהמ"ש קיבל, כאמור את עמדת הנתבעים.
אפריקה ישראל מיוצגת בידי עוה"ד עמית פינס, יעל מושקוביץ ואורן פכטהולד ממשרד וקסלר ברגמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
