אל תיבהלו מדפלציה

מדד ספטמבר שוב הכה בתדהמה את החזאים.

הדבר היחיד שמפתיע הוא שהחזאים מופתעים כל פעם מחדש. האמת היא שאנו חווים תקופה מיוחדת במינה, תקופה אותה מתקשים להסביר ספרי הכלכלה המוכרים.

דפלציה? מלכודת נזילות? האמת היא שאף אחת מההגדרות האלה אינה מתאימה למה שחווה כעת המשק הישראלי ועל כן בנק ישראל עומד בפני דילמה אמתית כיצד להתמודד מול התופעה.

הריבית מצויה כבר ברמתה הנמוכה אי פעם ויש הגורסים כי תופחת פעם נוספת לאור רמיזות הנגידה- אישית אינני מאמין שהרבית תורד כי אין בכך צורך וזה לא ישנה מאומה. יחד עם המיתון אותו אנו חווים בחודשים האחרונים מתחילים לדבר כאן על מלכודת נזילות. מצב אותו חוו בשנות השלושים וביפן של סוף המאה.

מלכודת נזילות הינה מושג הלקוח מהכלכלה הקיינסיאנית ומוגדר כריבית אפסית שמגיעה לאחר מיתון עמוק, ולמרות זאת חוסר רצון של הציבור לצרוך, מה שיוצר עודף היצע של כסף.

האם זה המצב אצלנו? ממש לא. הציבור צורך ואם יש משהו שגרם למיתון ועצר את הרצון להשקיע ואת הצמיחה במדינת ישראל הרי שזה השקל החזק- על פניו נראה כי בעיה זו כבר נפתרה זמנית ואת התוצאות נראה בחודשים הקרובים.

הסיבה שאנו חווים כעת דפלציה שונה לחלוטין ולכן זה בכלל לא משנה אם בנק ישראל יפחית את הריבית או לא. אנו חווים דפלציה גם עקב המצב באירופה אולם בעיקר עקב שני גורמים - מחיר חבית נפט והמחאה החברתית ששוב מרימה ראש.

כבר שנים שאני טוען כי 100 דולר לחבית זה מחיר לא ריאלי ועל כן הקריסה בחודשים האחרונים מייצבת את מחיר החבית בסביבה ריאלית יותר 70-80 דולר לחבית. זה מה שגורם למחירי התחבורה לרדת וכמובן גם למחיר הדלק שממשיך לרדת למרות פיחות של 10% בשער השקל לעומת הדולר.

וגם המחאה החברתית שמרימה ראש מאלצת את היבואנים לא להעלות מחירים. זוכרים מתי הייתה הפעם האחרונה בה לאחר פיחות לא שמענו את יבואני הרכב ואחרים ממררים בבכי על כך שהם נאלצים להעלות מחיר עקב הפיחות? אני לא זוכר. המחאה תורמת לכך שגם היצרנים חוששים כעת להעלות מחירים וחלק מהם אף מפחיתים מחירים פה ושם.

היות ושני גורמים אלו יישארו עמנו בעתיד הקרוב אין זה משנה כלל מה יעשה בנק ישראל עם הריבית. אם רוצים להאיץ את הפעילות הכלכלית צריך לנקוט בסוג מסוים של הקלה כמותית. אולם בניגוד לזו של האמריקאים יש להקפיד שההזרמה לא תשרת את הגופים הפיננסיים ביצירת בועות אלא תשמש לפיתוח תשתיות ויצירת תעסוקה.

וכמובן שעל בנק ישראל והאוצר לדאוג לשימור פיחות השקל שכן שקל חלש הוא המאיץ הטוב ביותר לכלכלת ישראל מוטת היצוא. טוב עשה בנק ישראל כשהתערב בשוק החודש לאחר שלא עשה זאת בחודש שעבר. לא מעט פעילים סברו כי הבנק נסוג מתכנית הרכישות הקבועה שלו (הבנק התחייב לרכוש 300 מיליון דולר מדי חודש עד שנת 2019 על מנת לקזז את השפעת המעבר לשימוש בגז על הביקוש למט"ח) ועל כן חשוב היה להבהיר לכולם כי גורם זה עדיין קיים במשוואה.

ואם נגענו בשוק המט"ח הרי שההבטחה משבוע שעבר קוימה במלואה. מי שעקב אחר שוקי המט"ח בעולם צפה במלחמת מטבעות במיטבה. כבר זמן רב שלא צפינו בתנועות כה חריגות לשני הכיוונים תוך פרקי זמן קצרים במיוחד.

הבטחנו שיהיה מעניין? קיימנו.

• יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי
  
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.