הבנקים הישראלים הגדולים פועלים בחו"ל זה שנים ארוכות באמצעות סניפים וחברות בנות, אולם הפעילות הזו, למרות פריסתה וההשקעה הניכרת בה, לא הצליחה ליצר להם מוקדי רווח משמעותיים ויציבים. במידה רבה, הניסיונות של הבנקים המקומיים לחדור לחו"ל לא צלחו, ושיעור נכסיהן של שלוחות חו"ל מכלל הנכסים של מערכת הבנקאות הישראלית פוחת והולך, ומהווה כ- 10%מתוכה.
באופן תיאורטי היציאה של הבנקים לפעילות בחו"ל מתבקשת ואף הכרחית על מנת להציף ערך לבעלי המניות שלהם. הרי גודלו של השוק המקומי נתון, ואפשרויות הצמיחה של הבנקים כאן מוגבלות גם על ידי המבנה התחרותי של השוק וגם על ידי הרגולציה בו. להצמחת זרוע פעילות גלובלית משמעותית יש גם ערך רב בהקטנת החשיפה של המערכת הבנקאית המקומית לכלכלת ישראל.
אבל כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן הפער בין התיאוריה למציאות הוא גדול. הבנקים הישראלים המובילים אמנם מבצעים מאמץ מתמשך להתאים את אופי הפעילות מעבר לים ליכולות הליבה שלהם, אולם עד כה בהצלחה מוגבלת.
לאחרונה נודע כי בכוונת בנק לאומי לסגור את לאומי שווייץ, אחת משלוחותיו המרכזיות בחו"ל. הבנק צפוי להשלים את מכירת פעילותו במדינה וכן את מכירת לאומי לוקסמבורג, צעד שמהווה נסיגה מאחת הפעילויות המרכזיות של לאומי - פעילות הבנקאות הפרטית באירופה, שמרביתה תחוסל בעקבות המהלך. בלאומי הפנימו כי מצד אחד הרווחיות בתחום נמוכה, ומצד שני הסיכון גדול מדי, והעדיפו פשוט לסגור את הבאסטה.
מכירת לאומי שווייץ ולוקסמבורג הם חלק ממהלך מקיף שמבצע בנק לאומי כדי לצמצם את הפעילות בחו"ל. הבנק נמצא בתהליך של סגירת נציגויות בחו"ל גם במקומות כמו אוסטרליה, קנדה וצרפת. לאחר המהלכים הללו יישאר לאומי עם פעילות בארה"ב, בבריטניה וברומניה כשגם מזו האחרונה בכוונת הבנק להיפרד, לאחר שרשם שם הפסדים ומחק חלק משמעותי מהשקעותיו במדינה.
נדמה כי מעבר לרווחיות הנמוכה שמניבה כאמור הפעילות הזאת בחו"ל, גם הקנסות העצומים שספגו בבנק בשנה האחרונה בשל הפעילות בחו"ל, ציננו במידה רבה את ההתלהבות שלו להרחבת הפעילות שם.
המטרה לא הושגה
בנק הפועלים, המתחרה הגדול של לאומי, שיחד עמו שולט ביד רמה בשוק הבנקאות הישראלי, נוקט גישה שונה בתחום זה. הבנק אמנם סגר בשנת 2012 פעילות ללקוחות פרטיים בלונדון וגם את הסניף בסינגפור - והתשואה על ההון שהוא הציג בפעילות חו"ל שלו ברבעון הראשון של השנה הייתה עלובה והסתכמה ב-1.8% בלבד - אולם דומה כי הפועלים עדיין לא ויתר על חלום הרגל הגלובלית החזקה.
על פי דיווחים, בבנק בוחנים הקמת נציגות בשנגחאי שבסין וכן שוקלים להתרחב בחו"ל באמצעות רכישת בנק בארה"ב או באירופה. בין היתר בחנו בפועלים לפני כשנה את רכישת דיסקונט ניו יורק. השאיפה של הבנק לצמוח בחו"ל נובעת מתפיסה שפוטנציאל הצמיחה שלו בשוק המקומי הוא מוגבל בשל היותו הבנק הגדול ביותר כאן.
לא מדובר בתובנה חדשה מבחינת קברניטי הפועלים. כבר ב-2006 ציין מי שהיה באותה העת משנה למנכ"ל הבנק ומנהל החטיבה הפיננסית, יעקב רוזן, כי בבנק שוקדים על בניית תוכנית אסטרטגית שתציב מנועי צמיחה חדשים. רוזן ציין כי באותה העת הפעילות הבינלאומית של הפועלים היוותה כ-12% מהכנסות הבנק, והמטרה שהציב הייתה להגיע עד שנת 2010 לנתח של כ-30%. השנים חלפו, מנהלים בבנק התחלפו, המשבר הפיננסי העולמי פרץ והסתיים, אך הפעילות הגלובלית של הבנק מעולם לא התקרבה ליעדים אלה.
כעת על פי הדיווחים מגששים בבנק את דרכם בניסיון לבצע את היציאה לחו"ל בצורה מוצלחת יותר מכפי שהדבר נעשה בעשור הקודם. ימים יגידו מי מצמד הבנקים הגדולים בישראל יצליח להפיק ביצועים טובים יותר מהפעילות הגלובלית. הבנק שישכיל לעשות זאת עשוי להשיג תוצאה שוברת שוויון מול המתחרה הגדול שלו.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.