הבוקר (ג') הסתיים משפטו של אוסקר פיסטוריוס. בית המשפט הגבוה בפרטוריה, דרום אפריקה, גזר עליו 5 שנות מאסר.
למי שלא מצוי בפרטים, פיסטוריוס הוא האתלט קטוע הרגליים (בלייד ראנר) שהגיע להישגים יפים באולימפיאדת לונדון האחרונה. לאחר מכן הוא הרג בביתו בפרטוריה את חברתו לחיים, הדוגמנית ריבה סטינקאמפ, הואשם ברצח, ומשפטו התנהל במשך כמה חודשים.
הרקע הוא שבלילה הרלבנטי ריבה ישנה בביתו של פיסטוריוס (הם התגוררו בנפרד). בשעת לילה מאוחרת מאד פיסטוריוס קם מהמיטה, נטל את אקדחו, הטעין אותו, הלך אל השירותים וירה 4 פעמים אל דלת תא השירותים הקטנטן. מאחורי הדלת עמדה ריבה. היא ספגה 3 כדורים ומתה במקום.
איפה הייתה ריבה?
ההגנה נשענה על הטענה שפיסטוריוס לא ידע שריבה נמצאת שם, אלא חשב שזה פורץ. מעטים, אם בכלל, האמינו לגרסה זו, אבל זה משפט, ונדרשת בו הוכחה שהוא כן ידע.
איך מוכיחים דבר כזה כאשר העד היחיד נורה ונהרג? יש כאן המילה של היורה בלבד. אבל כן היו ראיות שהצביעו על התנהגות בלתי סבירה של פיסטוריוס. מבחינה הגיונית כמעט אי-אפשר שלא ידע במי הוא יורה. התובע המצוין, גרי ניל, גרס כי היה ויכוח בין השניים שהעלה לפיסטוריוס את הסעיף וגרם לו להרוג את חברתו.
ללא מושבעים
ראוי לציין כי בדרום אפריקה אין מושבעים, אלא שופט (במקרה זה שופטת) ולידה שני משפטנים המסייעים בידה. אבל כמובן שהשופטת היא שהובילה והחליטה. שמה הוא טוקוזילה מסיפה. שחורה כמובן. זה ממש חימם את הלב לראות משפט בדרום אפריקה מנוהל בידי אשה שחורה שעורכי הדין הלבנים קדים בפניה ונוהגים בה כבוד רב. היה יפה לראות את זה.
השופטת פסקה כי רצח לא הוכח כאן, אלא הריגה ברשלנות. רוב המשפטנים והפרשנים בדרום אפריקה הביעו הסתייגות. התביעה הודיעה בשעתו כי תחליט אם לערער לאחר מתן גזר הדין. עכשיו נראה. אני מאמין שיהיה ערעור, כי יש בפסק הדין הרבה תמיהות.
דו-קרב מרתק
אחד הדברים המרתקים במשפט היה הדו-קרב בין שני הפרקליטים. התובע המבריק והתוקפן גרי ניל אותו מכנים בארצו "הבולדוג"; והסניגור בארי רו (חיריק בוו) המתודי והידען.
קרב המוחות בין השניים כאילו נכתב בידי תסריטאי מעולה. פשוט תענוג. זו גם הייתה הסיבה העיקרית לכך שאשתי נילי ואני לא הפסדנו אף ישיבה של בית המשפט, כאשר אנחנו מחכים בקוצר רוח לישיבה הבאה.
למה אני כותב על זה
המשפט ריתק את תשומת-לבם של רבים בעולם, ובוודאי רבים מכם שמעו על המקרה. חשבתי שזה יעניין גם אתכם. אני מקווה שלא טעיתי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
