בכיר בתעשיית הגז: אין לכם סיכוי להפריט את חברת החשמל

"במדינה קטנה כמו ישראל, הניסיון לייצר תחרות יכול לעשות יותר רע מטוב, ומונופול חשמל מפוקח היטב יכול להיות הרע במיעוטו", כך טוען ג'ון אסטרופ (John Astrop), שעבד במשך עשרות שנים כמנהל בכיר בענקית הגז BG, ובעל ניסיון של מעל 35 שנה בתחום.

אסטרופ גם כיהן כסמנכ"ל BG בישראל בשנים 2001-2005 והיה אחראי על משא-ומתן בנושאי גז וחשמל. בנוסף, שימש מנהל בכיר של קינטיקה (Kinetica), אחת מספקיות האנרגיה הגדולות באנגליה בשנות ה-90, ושל פאואר ג'ן (PowerGen) ים צפוני, חברה המתעסקת בחיפושי גז ונפט. בראיון מיוחד ל"גלובס" מדבר אסטרופ על פתיחת משק החשמל בישראל לתחרות, ולאן יכולה זו להוביל.

בישראל קיים מונופול בתחום החשמל בכל שרשרת החשמל: ייצורו, הולכתו וחלוקתו לצרכני הקצה. זאת, שלא כמו במדינות אחרות, שם קיימות כמה חברות האחראיות לייצור החשמל, או לפחות קיימת הפרדה בין חברה המייצרת את החשמל, לזו האחראית על חלוקתו ואספקתו.

במסגרת הניסיון לפתור את הבעייתיות בקיומו של המונופול, מנסה הרגולטור לייצר תחרות, לפחות במקטע ייצור החשמל, מתוך השלמה עם העובדה כי הולכת החשמל היא מונופול טבעי.

- כיצד משק חשמל תקין צריך לנהוג לדעתך? כיצד ניתן לדעת מהי מידת התחרות הנכונה?

"אני בהחלט חושב שתחרות היא טובה ומובילה ברוב המקרים לתוצאה הנכונה ביותר מבחינת יעילות ומחירים סופיים לצרכן, אך הדבר שונה מעט כשמדברים על עולמות מורכבים כמו משק החשמל. בוודאי שהדבר נכון כאשר מדברים על מדינה כמו ישראל. אני תמה על הרצון של הרגולטור לייצר תחרות במשק החשמל בישראל".

- למה התימהון?

"משק החשמל הוא משק סבוך מאוד, וקשה מאוד לייצר תחרות בת קיימא במשק כזה. מדינת ישראל היא מדינה קטנה הצורכת כמות מוגבלת מאוד של חשמל, ולא מחוברת לרשתות חשמל של מדינות אחרות כמו באירופה למשל. במשק כזה מאוד קשה לייצר תחרות בת קיימא".

- הממשלה עודדה כניסתם של יצרנים פרטיים שעד סוף 2014 צפויים לייצר 19% מהחשמל שצורך המשק. זאת לא תחרות?

"לא. תחרות אמיתית משמעותה קיומו של שוק דינאמי גדול שמתבצעות בו מדי יום עסקאות סיטונאיות וקמעונאיות בחשמל. למשל, באנגליה מדי יום מבקשים הקונים הצעות מחיר מספקי החשמל. בגלל גודלו ורב גוניותו של השוק, מקבלים הצרכנים את הצעת המחיר הטובה ביותר לכל פרק זמן נחוץ, אפילו במרווחים של שעה. נסי לראות לנגד עינייך מעין מסחר כמו שנעשה מדי שעה בבורסה. זהו המצב האידאלי שמתרחש במדינות גדולות כמו אנגליה צרפת וגרמניה, וגם שם הוא קשה ליישום".

- איך מגיעים למצב כזה?

"כדי להגיע למצב כזה צריך 4-5 חברות בערך באותו סדר גודל, שיכולות להתחרות זו בזו. עם כל הצער, למצב זה אין סיכוי להגיע בשוק קטן כמו ישראל".

רשות החשמל, הרגולטור של משק החשמל והגוף שאחראי על קביעת תעריפי החשמל, מדברת כבר חודשים על הורדת תעריף החשמל לצרכנים (תעריף שמשנת 2011 עלה בכ-30%). בממשלה מדברים על ירידה של מספר דו ספרתי בתעריף, ושר האוצר יאיר לפיד אמר לפני כמה ימים כי ב-1 בינואר 2015 יוזלו תעריפי החשמל בישראל "במספר דו ספרתי", מה שיגרום ל"הקלה שכל אזרח ירגיש בכיסו".

- האם הכנסת מתחרים לא תסייע בהשגת מטרה זו של הורדת התעריף?

"התמריצים של הרגולטור לייצור חשמל בידי חברות פרטיות אינם מעודדים תחרות. לדעתי קיים סיכוי שהכנסת חשמל פרטי לישראל לא רק שלא תהווה תחרות שתוזיל את המחיר לצרכן הביתי, אלא עלולה אפילו לגרום לתוצאה הפוכה. היא עלולה להעשיר את יצרני החשמל הפרטי על חשבון חברת החשמל, שמאידך תצטרך לגלגל את ההפסד על הצרכן הפרטי ובמילים אחרות להעלות לו את התעריפים".

- זוהי הצהרה חריפה. תוכל להסביר?

"תחנות הכוח הפרטיות מוכרות את החשמל שלהן אך ורק ללקוחות 'שמנים' מאד, מה שלו אנו קוראים באנגלית: cherry-picking. הרגולטור מעודד לקוחות גדולים ואמינים לעבור לחברה פרטית, מבלי שהדבר יועיל לשאר הלקוחות. הכוונה היא למפעלי תעשייה עתירי אנרגיה עם עומס צריכה גבוה. תחנות הכוח האלו בוררות את הלקוחות שלהן, בעוד חברת החשמל צריכה לספק את החשמל לכל הלקוחות הביתיים, לכלל האזרחים, ואין לה אפשרות להחליט שללקוח בעייתי זה או אחר היא אינה מספקת חשמל. אני לא דובר של חברת החשמל, אבל אני בטוח שהעובדה שהחשמל הפרטי גוזל ממנה לקוחות גדולים אלה, משפיעה על השורה התחתונה בדוח רווח והפסד של חברת החשמל.

"יתר על כן, על פי הרגולציה הנוכחית, אסור לתחנות הפרטיות למכור את החשמל לאותם צרכנים ביתיים. משתמע מכך שהרגולטור סבור בטעות שהוא מעודד את התחרות במשק החשמל. לדעתי הוא אינו עושה זאת. הרגולטור אפילו מחליש את חברת החשמל, שהיא חברה ממשלתית שנסמכת על כספי הציבור. לא רק שאף אחד לא מבטיח שה'תחרות' הזו תוריד את המחירים לצרכנים, אלא היא עלולה לגרום גם נזק ואף להעלות אותם".

אסטרופ טוען כי ישראל צריכה להבין שיהיה לה קשה מאוד עד בלתי אפשרי ליצור תחרות משוכללת במשק החשמל, שגם תגרום להורדת המחירים לכלל הצרכנים. לדבריו, "מונופול יכול להיות הרע במיעוטו במקרה של ישראל, בתנאי שתתקיים רגולציה טובה ופיקוח שיאזן אותו".

הטענה בישראל היא שקיים עודף רגולציה המקשה על תפקודה של פירמה עסקית. חברת החשמל נתונה לפיקוח של רגולטורים רבים, ודי אם נזכיר את רשות החשמל, רשות ההגבלים העסקיים והמשרד להגנת הסביבה.

לדברי אסטרופ, "זה אכן מורכב מאוד. עם זאת, האלטרנטיבה אינה פשוטה או טובה יותר. ענפי האנרגיה ובהם חשמל וגז הם מורכבים מאוד, אולי המורכבים ביותר מבין כל הענפים. לכן, הם דורשים רגולציה ענפה ופיקוח מתמיד, עם או בלי תחרות. בניסיון של הרגולטור בישראל לייצר תחרות בייצור החשמל, כמו גם במשקים שבהם מתקיימת תחרות אמתית כמו באנגליה, יש צורך ברגולציה ופיקוח מתמידים. בעולם האנרגיה הרגולציה והפיקוח אף פעם אינם מסתיימים. בענפים כמו מזון או הנעלה ייתכן שקיים שוק כה משוכלל שבו אפשר 'לתת לשוק לעשות את שלו', אך לא כך במשק החשמל. בכל עת יש צורך בפיקוח ובקרה על החברות בענף. הניסיון של הרגולטור לא יפטור אותו מבקרה מתמדת. באנגליה למשל, החליטו לפרק את מונופולי החשמל והגז ששלטו עד שנות ה-90 ולפתוח אותם לתחרות".

- ומה קרה בעקבות הפתיחה לתחרות?

"בתחילה המחירים אכן ירדו בצורה דרמטית (ירידה של 30%-50% בין השנים 1990-1996), אך לאחר מכן הם עלו שוב, ובמגמת עלייה עד היום. כיום מחירי הגז הטבעי גבוהים פי 3 ומחירי החשמל פי 2 לעומת מה שהיו ב-1990. מובן שמחירי הגז והחשמל הושפעו גם מהשינויים במחירי הנפט. במילים אחרות, לא ניתן לדעת אם המחירים היו יורדים או עולים יותר תחת שליטת המונופול.

"בנוסף, בשנים האחרונות מסתמנת באנגליה מגמה שעל פיה חברות ייצור החשמל וחברות חלוקת ואספקת החשמל חוברות שוב זו לזו. זאת משום שהחברות רוצות להבטיח לעצמן את הלקוחות שלהן ולמזער את הסיכונים הכרוכים במכירת החשמל בשוק הדינאמי".

ב-2013 עמד שיא ביקוש החשמל על 11,640 מגה-ואט, ועד שנת 2030 הוא צפוי להגיע ל-20,000 מגה-ואט. כניסתן של חברות החשמל הפרטיות נועדה לענות על הביקוש הגובר לחשמל. כמו כן, הן מאפשרות לעשות השוואה (בנצ'מרק) לתחנות הכוח של חברת החשמל, ומחייבות את חברת החשמל להתייעל. הצדקה נוספת לעידוד הקמתן היא שלקופה הציבורית (חברת החשמל) נחסכות הוצאות עתק בהקמת תחנות נוספות, ודי להזכיר את כלל האצבע: בניית תחנת כוח של כ-850 מגה-ואט מסתכמת במיליארד דולר.

לדברי אסטרופ, "אלו הן בדיוק הסיבות להכנסת תחנות הכוח הפרטיות. מה שהייתי מציע הוא שחברה שתקים תחנת כוח תמכור את כל החשמל שלה לחברת החשמל. כך תימנע תופעת ה-cherry-picking של התחנות הפרטיות. אם תחנת הכוח מתגלה כיעילה יותר מתחנת כוח של חברת החשמל, המחיר של החשמל שהיא מספקת יהיה זול יותר מהחשמל שחברת החשמל עצמה מייצרת. מכך ייהנו כל הצרכנים.

"בנוסף, החברה הפרטית תרוויח, וחברת החשמל תתייעל. היתרון בכך הוא שיוזרם כסף פרטי שאינו תלוי בתקציב המדינה".

ניסיון נוסף של הרגולטור להוריד את מחירי החשמל לצרכנים הוא פיקוח על מחירי הגז הטבעי שקונים כלל יצרני החשמל מספקי הגז. מצד הרגולטור נשמעות טענות כמו זו ש"דולר אחד שנוריד ממחיר של יחידת mmbtu של גז, מצטבר למיליארד שקל של חשמל זול יותר".

אסטרופ טוען שמדובר בסלוגנים: "אלה סלוגנים של הרגולטורים שנועדו לשמח את האדונים הפוליטיים שלהם ומסוכן מאוד להקשיב להם. אלה אמירות פופוליסטיות, שבהמשך הדרך מובילות לבעיות. פיקוח על מחירי הגז הוא מורכב, וכאן לא המקום להתייחס אליו לעומק. מניסיוני אני יכול לומר שהסכמים בין מפיק גז ליצרן חשמל הם הסכמים מאד מורכבים. זה לא הסכם למכירת דירה. לכל תחנת כוח הסכם רכישה אחר מול ספקיות הגז. כל הסכם כזה כולל מחיר גז אחר, הספק חשמל אחר, מנגנון TOP (Take or Pay) אחר, לתקופות שונות, עם הצמדות שונות וכו'.

"האם הרגולטור מתכוון לקבוע מחיר גז אחיד לכל התחנות של כל היצרנים? מאחר שזה לא הגיוני, סימן שהפיקוח על כל אחד יצטרך להיות שונה. אם מפקחים על מחיר הגז שקונה חברת החשמל ללא התערבות בחוזים הפרטיים, הדבר יגרום לתחנות הפרטיות להיות לא כלכליות. מאידך, אם מפקחים על מחירי הגז רק של תחנות הכוח הפרטיות, הדבר יכול להשתלם אך ורק למפעלים הגדולים שלהם מוכרות התחנות את החשמל, ולא לצרכנים. כך נכנסים ללולאה שלא יוצאים ממנה. הרגולטור הישראלי צריך להיות מעט יותר צנוע במה הוא מסוגל ומה אינו מסוגל לעשות. אני בספק אם הרגולטור מסוגל לעשות זאת, ואם הוא ינסה לעשות זאת, הוא ימצא עצמו בבתי משפט למשך שנים".

- אם העברת חלק מייצור החשמל לייצור פרטי לא תוריד את מחירי החשמל, ופיקוח על מחירי הגז הוא מורכב מדי לביצוע, מה כן יוריד אותם?

"המלצתי עם כל הצער היא על מונופול מפוקח היטב, שיאלץ אותו להתייעל. שוב, יש מקום לתחנות הכוח הפרטיות לעזור בתהליך הייעול. אגב, אני לא בטוח שהדבר הנכון יהיה להוריד את מחיר האנרגיה כלל. המגמה בעולם היא לחיסכון באנרגיה, והורדת המזהמים המשוחררים לאוויר. הורדת המחירים בהכרח מעודדת שימוש יתר ובזבזנות. אם אכן יתאפשר להוריד את מחיר החשמל, תצטרך הממשלה למצוא פתרון כיצד לעודד חיסכון למרות זאת".

תגובות

היצרנים הפרטיים: "המדינה מדברת על תחרות, הרגולציה עושה ההפך"

איתי אייגס, מנכ"ל פורום יצרני החשמל הפרטיים מגז טבעי, טוען כי "המדינה מדברת כבר שנים על פתיחת תחרות במשק החשמל לטובת הצרכן הישראלי - אך הרגולציה בפועל עושה את ההפך. יצרני החשמל הפרטיים בישראל הוכיחו שלא רק שהם יעילים יותר מחברת החשמל, הם גם מייצרים חשמל זול יותר וגם מוכרים חשמל זול יותר ללקוחותיהם שמהם נהנית גם חברת החשמל עצמה. אנו קוראים לממשלת ישראל לפתוח את משק החשמל לתחרות אמיתית - תחרות שבמסגרתה יוכלו יצרני החשמל הפרטיים למכור לכל אזרחי ישראל חשמל ובכך להוזיל את מחירי החשמל בישראל לכל המעוניין בכך. לצערנו אנו עדים בתקופה האחרונה לשורה של החלטות שבמקום להביא להגדלת חלקו של ייצור החשמל הפרטי ולהגדלת התחרות גורמות לחיסולו של הייצור הפרטי, להגדלת מרכיבי אי הוודאות ובכך פוגעות באופן כמעט בלתי הפיך ביכולת לקבל מימון להקמת התחנות".

ברשות החשמל בחרו לא להגיב.

 ערימת החובות של חברת החשמל