נציב שירות המדינה משה דיין החליט להשעות את מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית פרופ' אייל וינקלר למרות לחץ כבד שהופעל עליו. היו מי שהסתפקו בסיפורים מלאי פאתוס על החיילים והאזרחים שטופלו ע"י פרופ' וינקלר במבצע צוק איתן, והיו גם מי שניסו טקטיקה פחות עדינה.
דיין ראוי להערכה, אבל בשורה התחתונה הוא עדיין הסתפק בשין-גימל.
נכון, וינקלר הוא פרופ' בעל שם עם חוג ידידים משפיעים ועשירים ולא בדיוק אחרון העובדים שנטפלו אליו, אבל במקרה של ה"קלאס קליניק" הוא עדיין השין-גימל. מי שאישר להפעיל את המרפאה הזאת בשעות הבוקר ומי שידע ואף הצהיר שפרופ' וינקלר ביצע ניתוחים פרטיים בבוקר הוא מנהל ביה"ח פרופ' זאב רוטשטיין בעצמו.
אותו מנהל שאישר להפוך בניין של עמידר שאמור לשכן סטאז'רים לרפואה, לקומפלקס מגורים עבור תיירי מרפא. אותו מנהל שהקים שדה תעופה למסוקים פרטיים עבור השכנים מסביון, בלי שום אישור ומאחורי הגב של המדינה. וזה אותו מנהל של גוף ממשלתי, נציג הריבון, שמאיים כעת על הריבון שהחליט להשעות את מנהל המחלקה.
הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה, יוני דוקן, הפציר בנציב משה דיין לפתוח בהליכים משמעתיים נגד רוטשטיין, שכן לדבריו מהרגע שלקח אחריות על הפעלת המרפאה הפרטית בשעות הבוקר הוא אחראי הרבה יותר מפרופ' וינקלר. למרות זאת, דיין העדיף להתמקד במיקרו במקום במאקרו: ההשעיה של וינקלר לא מבוססת על עצם הפעילות בשעות הבוקר, אלא על הטענה שקיבל שכר כפול מעבודה ציבורית ופרקטיקה פרטית שנשתה באותן שעות.
דיין מוביל בשנים האחרונות מהפכות ארגוניות חשובות במערכת הבריאות, כאלה שלא נראו פה מזה שנים. במקרה של פרשת וינקלר, שבקלות היתה צריכה להפוך לפרשת רוטשטיין, הוא יצטרך לספק הסברים מדוע בחר בדרך הקלה. באשר לגרמן, היא תצטרך להוכיח שהגינויים שהיא משמיעה בכל פעם שרוטשטיין עושה מהמקפצה, הם לא בגדר אוויר חם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
