הפחתת התלות באינסולין: פריצת דרך בתכנון לבלב מלאכותי

חברת ביטא או2 (Beta-O2) החלה בניסוי קליני ראשון במוצר שלה לטיפול בסוכרת. החברה שהוקמה בשנת 2004 פיתחה מארז של תאים מפרישי אינסולין (תאי ביטא), אשר מושתלים מתחת לעור של המטופל. המטרה היא לחסוך זריקות אינסולין ולאפשר הזרמה של אינסולין באופן טבעי, תוך התאמה לצרכי הגוף ומבלי ליצור עליות וירידות חדות ברמות האינסולין. התנודות ברמת האינסולין הן אלה שגורמות לתופעות הלוואי החמורות אצל חולי הסוכרת.

ד"ר דן גלוון, יו"ר החברה, מעריך כי אם הניסוי יצליח, יהיה צורך בניסוי יעילות בקרב כ-50 חולים ואז ניתן יהיה להשיק את המוצר. התהליך כולו אמור לעלות כ-15-20 מיליון דולר, בנוסף ל-23 מיליון דולר שגייסה החברה מאז הקמתה.

האתגר שאיתו מתמודדת החברה הוא משמעותי. תאים מושתלים מותקפים על ידי מערכת החיסון, וכדי למנוע זאת, החברה פיתחה ממברנה אשר מצד אחד לא מאפשרת מגע של תאי מערכת החיסון עם תאי הבטא, ומנגד מאפשרת הזנה של התאים בחומרים החיוניים להם מן הדם של המטופל, והפרשת האינסולין מן התאים לתוך הדם.

האתגר הקשה יותר היה להוביל את החמצן לתאים. "אנחנו יודעים כי ככל שיגיע יותר חמצן לתאים, ניתן יהיה לאפשר ליותר תאים לחיות בשתל בצפיפות רבה יותר, ופירוש הדבר הוא הפרשה של יותר אינסולין", אומר גלוון.

הרעיון המקורי שהגה היזם הסדרתי יוסי גרוס, היה להציב באותו מארז יחד עם התאים אצה, שיכולה לייצר חמצן אם מאירים עליה, למשל באמצעות מנורת לד. הקומפלקס של תאים, מנורה ואצה, היה אמור לשמש כלבלב מלאכותי עצמאי, שפועל ללא מגע עם העולם החיצון.

בפועל האצה לא סיפקה כמות נאותה של חמצן ולכן הוחלט להתבסס על אספקת חמצן ממקור חיצוני. היום המטופל מזריק בכל יום חמצן לתוך צינורית, שמושתלת מעט מתחת לעור, והחמצן מועבר לתוך הממברנה הכוללת את התאים.

גלוון: "קיימות כמה חברות שהצליחו, כמונו, להשתיל תאים מפרישי אינסולין ולבודד אותם מן המערכת החיסונית, אך התחרות כנראה תהיה על כמות וצפיפות התאים בתוך השתל. רק אנחנו מצליחים להביא חמצן מבחוץ אל התאים, ולכן עשויים לנצח בתחרות הזו".

לדברי גלוון, כדי להגיע למצב שבו החולה תלוי מעט מאוד באינסולין, יש להשתיל 400 אלף תאים. המוצר הנבדק היום מכיל כ-160 אלף תאים, רק לשם בדיקה, והוא איפשר לחולה הראשון בו הושתל לפני מספר חודשים (שלא במסגרת הניסוי) להפחית משמעותית את השימוש באינסולין.

בניסוי הגדול מקווה החברה להשתיל את הכמות הגדולה יותר של התאים, ועם המוצר הזה לצאת לשוק. הניסוי הנוכחי יעלה כמיליון דולר וחציו ימומן על ידי קרן המחקר JDRF.