מי מסבסד פיטורים באינטל?

מדינת ישראל מוכנה לשלם יצירת 100,000 שקל תמורת יצירה של מקום עבודה לעובד אחד. איך הגעתי לזה? פשוט מאוד. זה מה שקיבלה חברת אינטל, שנהנתה השנה ממענק בסך מיליארד שקל תמורת ההבטחה לייצר במפעליה בארץ 1,000 מקומות עבודה.

זו אותה אינטל שמציעה עכשיו למאות מעובדיה תוכנית של פרישה מרצון.

משמעותו שתי העובדות האלה היא שאינטל היא צינור לקבל כספי מדינה שאמורים לגייס עובדים, ומשמשים לבסוף למימון פיטוריהם.

אז אולי, במקום לסבסד חברות ענק בינלאומיות כמו אינטל, אולי כדאי להשתמש באותם כספים כדי לעודד יזמות כלכלית מקומית של עסקים קטנים.

המתווה פשוט: כל עסק קטן חדש יקבל הקצאת אשראי מהמדינה בסך 42.000 שקל, על כל מקום עבודה שייצר, עליו לא ישלם ריבית ואותו לא יצטרך להחזיר כל עוד העסק פעיל, בדיוק כמו טבע ואינטל. אם העסק ייסגר, יופחתו ממסגרת האשראי שלו כל התשלומים שהעביר לקופת המדינה בתקופה שבה פעל, מס הכנסה, ביטוח לאומי, ואגרות ואת ההפרש יצטרך לשלם כאשר ירצה לפתוח עסק חדש.

מעבר לעובדה שהקצאת אשראי כזו צודקת ושוויונית, היא תאפשר מוביליות חברתית שתאפשר לכל אזרח לקבל הזדמנות לבנות עסק ולצבור ניסיון יזמי, ואולי גם תקל על דרך החתחתים שעובר מי שרוצה לקבל אשראי מהבנק. כדי להבטיח שהמדינה לא תחלק כסף לעסקי אוויר, יחויבו מקבלי המענק להכין תוכנית עסקית שתלווה ותאושר על-ידי מט"י בפיקוח של המדינה. ואם זה לא מספיק, אחרי 3 שנות פעילות, יתחייב היזם לשמש מנטור ליזם חדש, במודל שמקיימת "קרן שמש".

מעבר לעובדה שהכלכלה הישראלית תקבל דחיפה משמעותית, לה היא זקוקה כמו אוויר, במיוחד בתקופת האטה כמו זו שאנחנו נמצאים בה, תחסוך המדינה את תשלומי האבטלה, השלמת הכנסה, מס הכנסה שלילי, ומימון דיור ציבורי.

אז במקום להתמקד במספר מצומצם של חברות גדולות, ולהסתמך על טיעונים של הכנסת מטבע זר, שתשתפר עם תחילת ייצוא הגז הטבעי, ראוי וצריך להשקיע בהרבה עסקים קטנים, שיעסיקו לא פחות עובדים וייצרו חלוקה שוויונית לא רק של העושר, אלא של ההטבות שמעניקה המדינה לעסקים בכלל.