בנק ישראל שוקל לחזור לרכוש אג"ח ממשלתיות

בנק ישראל והעומדת בראשו, ד"ר קרנית פלוג, מתקרבים מאוד להחלטה לחזור ולאמץ מהלכים של הרחבה כמותית כתחליף למהלכים של הורדת ריבית. כבר בשבוע הבא תיאלץ הוועדה המוניטרית של הבנק להכריע האם לחזור לשוק האג"ח הממשלתי כרוכש, או לאמץ מהלכים לא שגרתיים אחרים.

אם בוחנים את הנתונים שעומדים בפני הנגידה פלוג וחברי הוועדה, ברור שהמלאכה המוטלת על המדיניות המוניטרית היא רבה וחשובה מאוד, וספק רב אם הורדה של הריבית בעוד רבע נקודת אחוז והבאתה לשיעור אפס, תוכל לספק את התשובה לה זקוק המשק בימים אלה.

שתי סוגיות עומדות בפני הוועדה והנגידה, והן קשורות קשר הדוק אחת בשנייה. ראשית, המשק על סף מיתון והצמיחה מתקשה להתרומם מעל לקצב שנתי של 2% לשנה. שנית, קיימת מצב דפלציוני, לפחות על פי מה שמסתמן במדד המחירים לצרכן ובציפיות לאינפלציה, כפי שאלה נמדדים בשוק ההון. קצב האינפלציה השנתית עומד על מינוס 0.3%, הרחק מהיעד הרשמי של אחוז עד שלושה אחוזים.

גם הציפיות לאינפלציה מתנהגות בהתאם, ובששת החודשים האחרונים ירדו בחצי נקודת אחוז לרמות של כאחוז בשנה הקרובה.

המשמעות הישירה של נתונים אלה היא שהריבית הריאלית במשק והתשואות הריאליות בשוק האג"ח, לא ירדו בחודשים האחרונים, למרות הירידה בריבית הנומינלית. יתר על כן, למרות הפיחות המואץ, בשוק האג"ח ממשיכות הציפיות לאינפלציה לרדת, כלומר, השוק אינו מאמין, עדיין, שמדובר בשינוי מבני ומצפה ששער החליפין של השקל ישוב לרדת.

יש לזכור גם כי הירידות הגדולות במחירי התשומות והסחורות בעולם מקזזים לא מעט מההשפעה של הפיחות על המחירים בשוק.

באין מדיניות פיסקלית של ממש, נאלץ בנק ישראל לשאת לבדו בנטל, ומול המציאות שנוצרה - אליה יש להוסיף את מצב העסקים בדרום הארץ - הדרך היחידה שבה ניתן לפעול היא באימוץ של כלים לא שגרתיים. הפעם הקודמת שהבנק נקט במדיניות של הרחבה כמותית הייתה בשנת 2009, נוכח החשש שהמשבר הכלכלי העולמי יטלטל את המשק המקומי. כשזה לא קרה, הבנק החליט להפסיק באוגוסט של אותה שנה את תהליך רכישת האג"ח.

באותה התקופה (בין פברואר לאוגוסט 2009), רכש הבנק 18 מיליון שקל בשוק האג"ח.

הפעם, נאלצת פלוג לשאול את עצמה האם לא הגיעה העת לחזור לשוק האג"ח הממשלתי בניסיון להמריץ את הפעילות הכלכלית. רמזים לכך היא כללה בתשובות בראיונות שהעניקה בשבועות האחרונים, האחרון לסוכנות "רויטרס", בעת ששהתה הוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית.

שני גורמים יכולים להניא את הנגידה והבנק לפעול באמצעות צעדים לא רגילים, לרבות הרחבה כמותית. הראשונה, סימנים לכך שלמרות הנתונים השוטפים של המשק הצמיחה אכן מראה סימנים של האצה לרמות של 3% - כפי שחוזות התחזיות הרשמיות לשנת 2015. השני הם סימנים של עלייה בציפיות לאינפלציה בשוק ההון, מה שלא נראה כרגע כסביר. בכל מצב, ההצעות למהלכים בשוק האג"ח, או מהלכים מקבילים אחרים, נמצאות על השולחן, וחברי הוועדה המוניטרית, והנגידה עצמה, ייאלצו להגיע להכרעה כבר בשבוע הבא.