בדומה לענפים מסורתיים רבים, גם חברות האשראי אינן חסינות מהאיום של ענקיות האינטרנט והטכנולוגיה כדוגמת פייסבוק, גוגל, אפל, עליבאבא ו-eBay, שמשתלטות על העולם הכלכלי הגלובלי כנגיפים ויראליים חסרי מעצורים.
30 שנות הגמוניה הסתיימו
כרטיס האשראי, הפטנט הגאוני של חברות האשראי, העניק להן 30 שנה של הגמוניה מוחלטת בעולם הצרכנות של המאה ה-21. ההשקעה של הבנקים בהקמת חברות אשראי, המתמחות בשירותי הנפקת כרטיסים וסליקת תשלומים מול השוק הקמעונאי והצרכניםם, נחשבת לאחת ההצלחות הגדולות של המאה.
לכל אחד מאתנו יש לפחות כרטיס אשראי אחד בארנק, אם של הבנק האישי שלנו באמצעות חברת האשראי שלו ואם כרטיס חוץ-בנקאי של חברות האשראי בשיתוף מועדונים וגופים המאגדים קהל משתמשים מוגדר, כגון "חבר", הסתדרות המורים, שופרסל, 365, פאוור קארד ועוד.
מרוויחות יותר מדי?
בשוק הישראלי שולטות 3 שחקניות מובילות: ישראכרט של בנק הפועלים, כאל של בנק דיסקונט ולאומי קארד של בנק לאומי. בשל היותן שייכות לבנקים נמצאות השלוש תחת פיקוחו של המפקח על הבנקים, כדי שלא ינצלו את שליטתן בשוק ובמאגרי המידע הרגישים שברשותן לעשיית רווח שלא כדין על חשבונו של הצרכן.
היקפי הקניות בכרטיסי אשראי בישראל הסתכמו ב-2013 ב-228 מיליארד שקל, גידול של 7%. מספר הכרטיסים גדל בחצי מיליון וחברות כרטיסי האשראי גבו עמלות בהיקף של 3.6 מיליארד שקל, שהן 1.57% מסך הרכישות.
המפקח על הבנקים טוען כי חברות האשראי מרוויחות יותר מדי, ונהנות מהכוח השיווקי והכלכלי שניתן להן מחברות-האם. מנגד, חברות האשראי טוענות כי 1.5% רווח גולמי הוא שיעור רווח שברירי למדי, אשר בקלות רבה יכול לערער את יכולתן לתת שירותים מתקדמים ומותאמים לעידן הדיגיטלי ולמיליוני הלקוחות שלהן.
לאחרונה אנו עדים למהפכה דיגיטלית בשירותי הבנקים וחברות האשראי, כדוגמת השקת אפליקציות מתקדמות בעלות אופי צרכני, הנקראות "ארנק דיגיטלי". אפליקציות אלה מאפשרות ללקוח לרכוש מוצרים ושירותים, כאשר התשלום לבית העסק משודר ומועבר ישירות דרך האפליקציה, מבלי להשתמש בכרטיס האשראי הפיזי, אלא רק במספר הכרטיס ומספר תעודת הזהות של המשתמש.
שירות זה אינו בשורה טכנולוגית חדשה. פייפאל, חברת העברת תשלומים באינטרנט שהוקמה בשנת 1998 ונרכשה ב-2002 על-ידי eBay ב-1.5 מיליארד דולר, נמצאת בנקודת זינוק מדהימה לנגיסה משמעותית בחברות האשראי.
למה? בזכות העובדה שיש לה - אתם יושבים? - לא פחות מ-148 מיליון לקוחות. לקוחות אלה משתמשים בשירותיה של פייפאל ברכישות מקוונות באינטרנט, ולאחרונה גם ברכישות שאינן מקוונות ומתבצעות בחנויות, בריצפת המכירה המסורתית.
"רק" מעשר
ההתעוררות המאוחרת של הבנקים וחברות האשראי בהקשר דווקא אופיינית בעולם של חדשנות טכנולוגית פורצת גבולות, מה גם שהפיקוח עליהן על-ידי הרגולטור לא מאפשר להן לעשות כעולה על רוחן, גם אם היו רואות את הנולד.
אם פעם חברות האשראי חששו בעיקר מחברות הסלולר בשל שליטתן של אלה במכשירי הקצה, הרי שכיום הן מאוימות מתרחיש בו גוגל, אפל ופייסבוק נכנסות לתחום התשלומים באשראי, בדומה לכניסה של eBay באמצעות פייפאל.
ההכרזה הטרייה של אפל בהשקת אייפון 6 שחררה אנחת רווחה מחברות האשראי. אפל הודיעה כי שירות התשלום במכשיריה יתנהל בשיתוף עם חברות האשראי העולמיות, מה שבפועל אומר שחברות האשראי יצטרכו לתת "רק" מעשר לאפל על מאות מיליוני לקוחותיה, שיהפכו את הסמארטפון שלהם לאמצעי תשלום מתקדם.
החלטתה זו של אפל נראית תמוהה, מאחר שעם ערימות המזומנים האינסופיות שלה היא יכולה לקנות כל סטארט-אפ בתחום או כל חברת אשראי, אם רק תרצה. מה גם שמתחרתה הגדולה, גוגל, פועלת באסטרטגיית "כיבוש" נכנסת לכל תחום בו היא יכולה להביס את החברות המסורתיות ולהרוויח על חשבונן עוד מיליארדי דולרים. יש לציין, עם זאת, כי שירות התשלומים של גוגל, Google wallet, לא מצליח עדיין להתרומם.
אני מניח כי ראשי אפל מבינים כי כניסה לתחום האשראי מחייב תעמידה בחוקי פיקוח ורגולציה נוקשים בשימוש במאגרי מידע וניהול כספי ציבור. לכן הם העדיפו, בשלב זה, לא לקפוץ ראש אלא להיכנס למים בזהירות.
חייבות לסמוך על הרגולטור
הבנקים וחברות האשראי חייבים להרחיב ולהעמיק את השירותים שהם מעניקים בפלטפורמות דיגיטליות מתקדמות, להמציא מחדש את כרטיס האשראי ולהפוך אותו למוצר שיהיה "אישי" יותר מהסמארטפון, אולי מוצר המחובר ללקוח פיזית, מעין כרטיס אשראי ביומטרי.
חברות האשראי והבנקים גם צריכים לקוות שבמקרה שלהם הרגולטור יפעל בזמן בכדי להגביל את כוחן הכמעט בלתי מוגבל של ענקיות האינטרנט. בישראל, לדוגמה, זה לא קרה, איש לא ניסה לעצור את גוגל ופייסבוק - והתוצאה הייתה והינה קריסת המודל הכלכלי בתעשיית העיתונות ובחברות שבונות מותגים.
עומר זייגרמן. הכותב הינו בעלים ומנכ"ל של קבוצת השיווק הדיגיטלי GIN, המתמחה בבניית אסטרטגיות דיגיטליות.
■ מאמר ראשון בסדרה - חדשנות ברכב: בדרך להוזלת מחירי המכוניות ב-25%?
■ מאמר שני בסדרה - חדשנות בהשכלה הגבוהה: האוניברסיטאות ייצאו למלחמה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.