אם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל וראש עיריית לוד לשעבר מקסים לוי ז"ל, היו נוכחים בטקס הנחת אבן הפינה לשכונת אחיסמך בלוד שנערך ביום רביעי האחרון, הם היו עלולים להרגיש שנקלעו למקום הלא נכון. לפני למעלה מעשור ביקר שרון בלוד, ויחד עם לוי הוחלט כי שטחי מושב אחיסמך שסופחו ללוד, ישמשו לבניית שכונה חדשה בת 3,000 דירות שיועדה על פי הגדרת הממשלה אז, לזוגות צעירים ומשפרי דיור. שכונה שגם תזרים אוכלוסייה חזקה ללוד, לה היא משוועת כל כך, במודל דומה לתרומה המיוחסת לשכונת מצליח לעיר רמלה.
באירוע שהתקיים ביום רביעי נכחו מלבד שר השיכון אורי אריאל וראש עיריית לוד יאיר רביבו, גם ח"כ יעקב אשר, שהיה ראש עיריית בני ברק, רבנים מכובדים, נציגי היזמים שרכשו קרקעות בשכונה ורוכשי דירות - וכולם, כולם חרדים. "ציבור בני התורה יביא לחיזוקה של לוד" אמר רביבו.
האמנם? את השכונה תכנן משרד השיכון לפני למעלה מעשור. על פי התכנון המקורי, היו אמורות לקום 2,500 דירות בבניינים בגובה 7-12 קומות עם חניונים תת קרקעיים, ו-500 בתים צמודי קרקע. התוכנית כללה גם פארק ירוק, קניון, קרית חינוך ומבני ציבור. "קהל היעד של התוכנית הוא זוגות צעירים בחלק של הבנייה הרוויה ומשפרי דיור בחלק של הבנייה צמודת הקרקע", ציינה רשות מקרקעי ישראל לאחר אישור התוכנית באפריל 2002.
השתלשלות העניינים מאותו רגע מסבירה מדוע באירוע בשבוע שעבר, נכחו רק חרדים. נתחיל בתזכורת: חרדים לא ימהרו לרכוש קרקעות המיועדות לבניינים בני 12 קומות מעל חניונים תת-קרקעיים. בחניונים הם לא ישתמשו (והם מייקרים מאוד את הבנייה) והם אינם משתמשים במעלית בשבת. אז מדוע הגיעו רק יזמים חרדים לאירוע? אולי משום שהתב"ע המאושרת אינה סוף פסוק.
פשפוש במציאות בשטח מגלה כי לאחר אישור התוכנית רכש יזם חרדי קרקעות המיועדות ל-700 דירות ממושב אחיסמך. הוא קיבל 27% מהקרקע בהתאם להסכמים שהיו מקובלים אז בין המדינה למושבים. ב-2010 שיווקה רשות מקרקעי ישראל קרקעות נוספות ל-736 דירות, שגם בהן זכו עמותות חרדיות. מאז עמלים בוועדה המחוזית (התוכנית הופקדה לאחרונה) על שינוי התכנון של השכונה כך שיותאם לצורכי האוכלוסייה החרדית.
בשנת 2012 בדק מבקר המדינה את התנהלות שר השיכון אריאל אטיאס מול רשות מקרקעי ישראל, וקבע כי התערב בהחלטות הרשות בניגוד לסמכות שניתנה לו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, והדבר בא לידי ביטוי גם בשינוי תוכנית בניין העיר באחיסמך. המבקר ציין כי "בהתערבות משרד השיכון יש כדי ליצור מראית עין של מתן עדיפות לאוכלוסייה מסוימת על פני אוכלוסייה אחרת". המבקר אף העריך כי לולא התערבות המשרד, ייתכן שהמכרז של רשות מקרקעי ישראל היה משווק "ללא התאמה לאוכלוסייה בעלת צביון דתי חרדי".
צחוק הגורל הוא שבאוקטובר 2010, בדיוק בחודש שבו התבצעו ההתאמות של השכונה לחרדים בוועדה מחוזית, אושרה החלטת ממשלה שכותרתה "העצמה ופיתוח של העיר לוד".
איירפורט סיטי נשכח
קשה להבין מדוע החיפוש אחר מזור למצוקת הדיור החרדית החריפה בחר בלוד. העיר שסובלת כבר שנים רבות מקשיים רבים, ביניהם התמודדות עם מגזרים שונים של אוכלוסייה נתמכת, אחוז פשיעה גבוה, בנייה בלתי חוקית בהיקף נרחב ובעיות נוספות, משוועת לשני דברים עיקריים: שטחי תעסוקה מניבים שישפרו את מצבה הכספי, ומשיכת אוכלוסייה חזקה לעיר.
אף על פי כן, רביבו שנבחר כראש עיר לפני שנה (אחרי שמונה ראשי עיר מאז 1996), משום מה אינו לוחץ על הוועדה לחקירת גבולות להעביר את איירפורט סיטי מהמועצה האזורית האמידה חבל מודיעין לעיר לוד. מדוע? לא ברור - הסיבות שמורות עמו. במקום זאת, בירך רביבו על השכונה החדשה באחיסמך והודיע באותו מעמד כי יעתיק את מגורי משפחתו משכונת גני יער אליה.
הזנחה מתמשכת
ממשלת ישראל הזניחה במשך שנים את צורכי הדיור של האוכלוסיה החרדית, הסובלת ממצוקה אדירה בין היתר בשל מגבלת גובה הבניינים בגלל איסור השימוש במעלית שבת. באזורים כאלה אין בנייה ליותר משבע קומות, וזו הקיימת הופכת צפופה יותר ורוויית תוספות בנייה. ערים כמו אלעד, המהווה מקום מפלט למשפחות צעירות מבני ברק שמתקשות לעמוד במחירי הדירות היקרים בעיר, היו צריכות לקום באזורים שונים בארץ, ויפה שעה אחת קודם. העובדה כי העיר חריש, שיועדה מראש לענות על צרכיו של הציבור החרדי, שווקה בסוף לאוכלוסיה כללית, היא החמצה גדולה במובן זה, בין היתר בשל יחסי ציבור שליליים ומצוקת דיור גוברת גם ביתר המגזרים.
לוד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
