הישראלים נוסעים פחות בתחבורה ציבורית - ומשלמים יותר

מדד התחבורה: הנוסע הישראלי מעדיף לשלם יותר בנתיב המהיר, ונוסע פחות בתחבורה ציבורית ■ גם השכרת האופניים בת"א בירידה

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר
פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

חודש עבודה כמעט מלא (להוציא סופ"ש ארוך של ראש השנה), הקפיץ באופן בולט את מספר הנסיעות כמעט בכל אמצעי התחבורה, להוציא שניים: רכבת ישראל ותל אופן. בולטים בעליות לעומת החודש הקודם הם הנתיב המהיר לתל אביב, על שני שירותיו: נסיעות בתשלום וחניות ונסיעה בשאטלים בחינם, המשרתים באופן מובהק את קהילת העסקים שחזרה לשגרה, אחרי חופשת הקיץ והמלחמה.

ההתפלגות בין נסיעות "עבודה" לנסיעות "פנאי" משתקפת אולי גם בהתבוננות והשוואה בין נתיבי איילון וכביש 6. הראשונים עלו בשיעור ניכר (הנתונים הם לימי חול), והשני עלה בשיעור זעיר בהשוואה לחודש אוגוסט, והנתון שלו מייצג ממוצע הכל סופי שבוע וחגים. אם נתיבי איילון הם הכביש המוביל למרכז הפעילות הכלכלית במרכז הארץ, כביש 6 הוא לבטח הנתיב המוביל של נופשים בצפון, דבר אשר הקפיץ בחודשי הקיץ את מספר הנסיעות בו, והשאיר אותו במספרים דומים גם החודש.

אחרי סקירת הנסיעות בכלי רכב פרטיים בכבישים, שההתחזקות שלהם מקבלת חיזוק ממגמת הגידול בנתוני הנסועה שפירסם בשבוע שעבר למ"ס, נפנה ל"יורדים" שהם, למרבה הצער, שירותי התחבורה הציבורית: ראשונה, רכבת ישראל שאיבדה כמעט 9% לעומת אוגוסט, שבו נרשם שיא.

חלק מהירידה ברכבת נעוצה בהשבתה של יומיים וחצי (ערב ראש השנה ושני השבתונים הצמודים), אבל כבר אי אפשר להתעלם מכך שהרכבת לא מצליחה כבר שנה לעבור את מחסום ה-4 מיליון נוסעים בחודש. מבלי להתייחס לגובה ההשקעות האדיר בתשתיותיה, ומבלי להיכנס להשוואות עם האוטובוסים הנוסעים על תשתית קיימת, לו אנחנו שר התחבורה, היינו נוטלים את הפער בין נוסעים להשקעות לתשומת ליבנו, ומנערים את מי שצריך לנער, במקומות שצריך לנער.

גם מערך השכרת האופניים של תל אביב נמצא במגמת ירידה, מאז התחלנו לעקוב אחריו לפני קצת יותר משנה. השירות סובל ממימשק לא נוח שגורם לרבים לוותר עליו כעל שירות יומיומי ולא לחדש את המנוי השנתי. בהנחה שהזכיין המפעיל אינו סובל מקשיים כלכליים, נניח שמספר הנסיעות אמנם לא עולה, אבל ההכנסות נשמרות והן מגיעות ממשתמשים זמניים שהם סלחניים יותר כלפי השירות, ומכניסים הרבה יותר למפעיל.

תחבורע
 תחבורע