לא רוצים לטייל בירושלים

"עיריית תל-אביב, עצבנתם אותי! ההחלטה שלכם לבטל טיולים של תלמידים לירושלים מקוממת". כך כתבה רחל עזריה, סגניתו של ראש עריית ירושלים ניר ברקת והאחראית על תיק החינוך בעיר, בעמוד הפייסבוק שלה. "אם אנחנו וילדינו יכולים לשמור על שגרה, גם ילדיכם יכולים להמשיך כרגיל את הטיולים בירושלים", הוסיפה עזריה וטענה כי המצב הנוכחי הוא הזדמנות עבור עיריית תל-אביב להפגין סולידריות ואחריות כלפי תושבי ירושלים.

הגברת עזריה יכולה להתעצבן מבחינתי עד מחר, אבל כתושבת תל-אביב, כאזרחית ישראלית פטריוטית ובעיקר כאם, אני תומכת תמיכה מוחלטת בהחלטתו של רון חולדאי לבטל את טיולי בר-המצווה של תלמידי שכבה ח' בירושלים. ההחלטה הזו הגיונית, מתבקשת ומוצדקת מאין כמותה, ואין בה להעיד על חוסר סולידריות עם תושבי ירושלים שסובלים מההתפרעויות בסילוואן.

כשאוטובוסים התפוצצו ברחובות תל-אביב, לא עלה בדעתי לקרוא לתלמידי ירושלים לעלות לרגל לדיזינגוף סנטר, כי לא היה לי עניין לחשוף עוד ילדים לסכנה חיים. לתושבי עירי לא היתה אז ברירה, אלא לנסות ולשמור על איזושהי שגרה נורמלית, בדיוק כמו תושבי ירושליים היום, אבל לקרוא לילדים לטייל במוקדי סיכון זה חוסר אחריות משווע.

בכלל, הפגנת סולידריות באמצעות ילדים היא לא פחות מפשע. כל מבוגר שרוצה לצאת ולשוטט ברחובות ירושלים בעת הזו, שיתכבד בבקשה. ואני אומרת כאן בפה מלא ובלי טיפת התלבטות, שאם חולדאי לא היה מבטל את הטיול ואחד מילדי היה אמור לעלות על האוטובוס כדי לטייל בירושלים, הייתי משאירה אותו בבית. בדיוק כמו שלא הייתי נותנת לו לצאת למחנה של הצופים בנחל עוז כשנפלו שם פצמ"רים, או לסייר על הגבול הסורי ברמת הגולן כשנופלות שם פצצות.

אין כאן של פטריוטיות ולא לסולידריות. אני תומכת בכל ליבי בתושבי ירושלים ומקווה שלא יאונה להם רע, אבל בשום אופן לא אשחק בחיי ילדי בשם איזו אידיאולוגיה נעלית. אם הייתי בטוחה לחלוטין שההתפרעויות נמצאות בשליטה של משטרת ישראל, והן היו דועכות תחת ידיהם האמונות של השוטרים, הייתי שוקלת פעם נוספת אם לחשוף אותם לסכנה.

אבל כשהמפכ"ל דנינו בוחר לקבל איזה פרס מופרך בארה"ב, כשתושבי ירושלים נמצאים תחת מטר אבנים, והמפקד המחוז הטרי, שהוא בעצמו מינה לפני כמה ימים ושיהיה מנוסה ככל שיהיה, צריך להתמודד עם המצב המורכב לבד, אני מעדיפה שהילד ישב ליד המחשב ויהיה בטוח. אם הגברת עזריה רוצה לדבר על חוסר סולידריות, עדיף שתפנה את עצביה לעבר דנינו ולא לעבר חולדאי.

אז עם כל הכבוד לעובדה שירושלים היא בירת ישראל לנצח, ועד כמה שאני אוהבת לטייל בעיר היפה הזו באופן אישי, אני מעדיפה שיקראו לי פחדנית, חסרת מצפון, ורכת לב, מאשר לסכן את קצה אצבעו של אחד מילדי, או חלילה, להפוך לאם שכולה.