"קיים סיכוי גבוה להורדת הריבית על-ידי בנק ישראל בהחלטתו הקרובה לשיעור של 0.10%-0.15%" - כך מעריך אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש, בסקירתו השבועית המתפרסמת היום (א'). מחר ב-16:00 תתפרסם הודעת בנק ישראל. היום, נזכיר, עומדת ריבית הבנק המרכזי בארץ על 0.25%.
להערכתו, בהחלטה זו תומכים בין השאר חולשה בסביבה הכלכלית העולמית, בעיקר באירופה; הורדת תחזיות על-ידי קרן המטבע; פחתו הערכות להעלאת הריבית בארה"ב; מדד המחירים שוב היה נמוך מהתחזית והאינפלציה נמוכה משמעותית מהגבול התחתון של היעד והעובדה שציפיות האינפלציה, כולל לטווחים הארוכים, ירדו בשיעור חד ונמצאות מתחת לאמצע יעד האינפלציה.
בנוסף, מחירי הסחורות ירדו בחדות וצפויים להשפיע על סביבת האינפלציה בחודשים הבאים; שוק הדיור מראה סימני רגיעה, כולל ירידה במחירי הדירות, בהיקפי המשכנתאות ובכמות העסקאות; מרווחי האג"ח הקונצרניות התרחבו מעט בחודש האחרון.
מנגד, הפיחות האגרסיבי בשקל נמשך גם בחודש האחרון.
גדלו הסיכויים לצעדים להקלה מוניטארית נוספת מעבר להורדת הריבית
האם מלבד הורדת הריבית בנק ישראל יחליט לבצע גם הקלה כמותית ע"י רכישות האג"ח הממשלתיות או ינקוט בצעדים מקלים אחרים, כפי שפורסם בסוף השבוע ב"גלובס"? זבז'ינסקי מציין כי הורדות הריבית שביצע בנק ישראל בשנה האחרונה לא הצליחו לגרום לירידה משמעותית של הריבית הריאלית במשק (ריבית בנק ישראל בניכוי ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים). הריבית הריאלית אומנם שלילית ברמה של כמינוס 1%, אך היא עדיין גבוהה משמעותית מהריבית הריאלית שהייתה בשנת 2009, שעמדה על כמינוס 2%.
"כלל טיילור המפורסם, שקובע מה צריכה להיות הריבית של הבנק המרכזי בהתאם ממרחק של האינפלציה והאבטלה מהרמות הרצויות (לצורך החישובים קבענו רמה הרצויה של האינפלציה של 2% ומצב של תעסוקה מלאה ברמת שיעור אבטלה של 5.5%), מצביע שהריבית בישראל בנסיבות הנוכחיות צריכה להיות שלילית, לראשונה מאז המשבר. כדי להשיג את הריבית השלילית נדרשים צעדים של הקלה כמותית", הוא אומר.
יחד עם זאת, לדעתו של זבז'ינסקי, יעילותה של התוכנית מוטלת בספק ממספר סיבות: רמת התשואות בשווקים נמוכה מאוד ולא נראה שעלויות המימון מהוות מחסום מפני הרחבת השקעות ע"י הפירמות או הגדלת הצריכה ע"י הצרכנים; אין כעת מחסור בנזילות בשווקים, אותה יכולה לספק תוכנית הרכישות; יש בתוכנית הרכישות סיכון לניפוח בועות פיננסיות, בפרט בשוק האג"ח הקונצרניות ובשוק הדיור; תוכנית הרכישות של בנק ישראל, אם תצא לפועל, עשויה להגביר היחלשות השקל, מה שיסייע ליצוא ובסופו של דבר גם ישפיע על סביבת האינפלציה.
"למרות סימני שאלה רבים ביחס לתוכנית הרכישות, בנק ישראל, שהוכיח בשנה האחרונה שהוא מקדים את ציפיות השוק להקלה במדיניותו, עשוי להפתיע וליישמה בחודשים הקרובים. מלבד תוכנית הרכישות, בנק ישראל עשוי להקטין הנפקות מק"מ. כמו כן, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, עשוי בנק ישראל להעביר מסר שהריבית לא תעלה עד שאינפלציה תחזור לתחום היעד".
פסגות: במקום לקנות אג"ח - שבנק ישראל יקנה דולרים
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, סבור גם כן שלתוכנית רכישות אג"ח אין הרבה תועלת ומציע במקום זאת שבנק ישראל יקנה דולרים באגרסיביות כדי להמשיך לחזק את הדולר מול השקל.
"מבחינת השווקים, הפחתת ריבית נוספת כבר מתומחרת באופן כמעט מלא בעקום המק"מ שהתשואה ברוב חלקיו קרובה יותר ל-0.15% מאשר לריבית בנק ישראל. אבל האם הפחתת הריבית מ-0.25% ל-0.15%, 0.1% או אפילו 0% תשנה משהו מבחינת המצב במשק? כנראה שלא", אומר גרינפלד.
לדבריו, "אין ממש סיבה להוריד את הריבית. מצד שני, בסביבת האינפלציה הנוכחית, גם אין סיבה שלא להוריד אותה כך שייתכן ורק למען הנראות וכהכנה להרחבה כמותית הריבית תופחת שוב", אומר גרינפלד.
באשר לתוכנית הרחבה כמותית אומר גרינפלד: "סיבוב רכישות האג"ח של בנק ישראל ב-2009 התחיל מאוחר מדי ולא השפיע מהותית על המשק. נכון, הרכישות אז עוקרו ע"י בנק ישראל ונעשו בתקופה מלאה רעשים כך שלא ניתן לבחון את השפעותיה בצורה נקייה אבל אם ניתן ללמוד מהתוכניות בארה"ב, אירופה ויפן הרי שייתכן בהחלט ששוק האג"ח כיום מתמחר, לפחות באופן חלקי, את התוכנית כך שבמידה ותוכנית כזו תצא לפועל התשואות דווקא יעלו.
"לעומת זאת, הרחבה כמותית דרך רכישות מט"ח מאסיביות של בנק ישראל עשויה להשפיע בטווח הקצר-בינוני על שער החליפין. על אף שתוכנית כזו לא פשוטה מבחינה פוליטית (תתקל בהתנגדות ובביקורת מגופים בינ"ל) ויוצרת עיוותים בשווקים (כולל בשוק הריביות), היחלשות השקל תומכת כמובן ביצוא ומכאן במשק כולו ומייצרת לחצים אינפלציוניים קלים. לכן, אם כבר בבנק ישראל מחליטים על תוכנית כלשהי, להערכתנו תוכנית רכישות מט"ח היא האופציה המועדפת".
נוי: הריבית תרד ל-0.15%
גם איציק נוי, מנכ"ל קבוצת ההשקעות הבינלאומית Smart Capital, מעריך שבנק ישראל יוריד את הריבית. "במהלך החודש האחרון נוכחנו לראות נתונים חלשים מאירופה, כאשר גרמניה מצטרפת להאטה הכלכלית וצעדים חריפים בדמות הרחבה כמותית בנוסח אמריקאי, צפויים להתחיל בגוש האירו. נוסף על כך, האטה בשיעורי צמיחת הסחר העולמי, ירידת מחירי הנפט והסחורות בעולם ושיעורי ריבית נמוכים יותר באירופה וארה"ב לא פוסחים מעיניה של נגידת הבנק בישראל. חשוב מכך, מדדי המחירים לצרכן בישראל ירדו בחודש ספטמבר בכ-0.3% כמו גם כלל התחזיות לסוף השנה, אשר מצביעות על המשך הירידות וכניסה לסביבה דיפלציונית".
"המכשול העיקרי שהיה לד"ר פלוג, מחירי הדירות, נעלם גם הוא, כאשר לראשונה מזה 7 שנים הלמ"ס מפרסם ירידה של 1% במחירים. בניגוד ל'שיטת דרגי', נגיד הבנק המרכזי באירופה, אשר נוטה לדבר אך פחות לעשות, נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג הוכיחה עצמה כאשת ביצוע כאשר היא הורידה חודש אחרי חודש את הריבית במשק ולכן אנו צופים הורדת ריבית לשיעור של 0.15%", אומר נוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.