הקלאסיקו של המסביב: הפועל-בית"ר באמת "משחק גדול"?

כשהכדורגל עצמו לא רלוונטי, כל שנותר הוא להתעסק בפיקנטריה ורכילות. הרכילות היא שאלי טביב פשוט משתוקק לעשות הערב (ב', 20:50) שפטים באקסית המיתולוגית במגרשה הביתי, ולכן הקדים את תשלום המשכורות בשבוע שלם כדי להזריק מוטיבציה למערכת. כן, טביב. אותו אחד שמעתירה שהגישה ההסתדרות נגדו, התברר כי בעונה שעברה איחר בהעברת השכר לעובדיו בממוצע של 22.6 ימים בכל חודש.

הפיקנטריות הן כל יתר ההתרחשויות בשבוע החולף לקראת הפועל ת"א-בית"ר ירושלים. חיים רמון כן ימכור עוד כרטיסים לאוהדי בית"ר או לא ימכור. שלטים באימון של אוהדי בית"ר הטוענים כי הפועל זה חמאס ובלומפילד זה עזה. דרישה של אוהדי הפועל להביא את בית"ר לבית הדין של ההתאחדות. כשיש בליגת העל משחק בין שתי קבוצות כדורגל סבירות ומעלה, אז אפשר לתהות האם כדאי להמשיך לעלות עם ערן זהבי כ"תשע מזויף", האם בוקולי ומיצ'ל זה קישור שיכול לעמוד מול הכתישה של אלברמן, מיטרוביץ' וראדי, התחלת העונה המפחידה של טל בן חיים. כשהמעצמות לשעבר הפועל ובית"ר נפגשות - הכדורגל פשוט לא מעורר באזז.

הכדורגל של בית"ר לא רלוונטי כי בית"ר הנוכחית רחוקה אוקיאנוסים מבית"ר של גאידמק, בית"ר של ההונגרים, בית"ר של אוחנה ומלמיליאן. רק פעם אחת בחמש השנים הקודמות סיימה בית"ר עונה בפלייאוף העליון, אי-שם ב-2009/10 - במקום ה-5. אח"כ זה הידרדר ל-11, 9, 10. אשתקד "העידן החדש" עם טביב הקפיץ את האימפריה כמה מקומות למעלה - אל האליפות! (של הפלייאוף התחתון).

חוסר הרלוונטיות של הפועל הוא קצת יותר חדש, כי את השנה שעברה היא עדיין פתחה עם תקציב של למעלה מ-50 מיליון שקל, מאמן גאון על הנייר כמו רן בן שמעון וחלוץ קורע רשתות לכאורה כמו איתי שכטר. זה הסתיים בטרגדיה, והפועל העכשווית עברה מטמורפוזה: שכר שחקנים של 12 מיליון שקל ביום בהיר, קהל שנתחים גדולים ממנו איבדו אמון (כמות המנויים שנמכרה צנחה ב-25% אל מתחת ל-6,000), בעלים שמתחננים שיבוא פראייר יהודי מהגולה שיציל אותם מהצרה הזאת. מקבוצה שעד לפני ארבע שנים עוד הביסה 0-3 את בנפיקה ליסבון וסחטה שתי נקודות משאלקה וליון, הפכה הפועל העכשווית לאומללה שמושפלת בקזחסטן.

הפועל-בית"ר? 580 שוטרים ומאבטחים? בוריס קליימן וטביב נגד דני עמוס ורמון? זוטות על גבי זוטות.

***

ועכשיו אפשר להשליך את הציניות אל הירקון, ולהיכנע לקלישאה: זה בדיוק מה שיפה בכדורגל. הפנאטיות הדתית שממשיכה להוליך שולל את ההמונים גם לאחר שהם מגלים שים סוף לא באמת נחצה לשניים. היריבויות הגדולות, סם החיים של המשחק.

80 אלף איש מילאו פעמיים את סן סירו אשתקד כשהדרבי דלה מדונינה בין אינטר ומילאן שוחק, למרות שאלו הותירו בשנים האחרונות את הבמה ליובנטוס, רומא ואפילו נאפולי. הפעם היחידה בה טדי המורחב התמלא עד לאי-יכולת לדחוף בו סיכה, עם יותר מ-30 אלף אוהדים באטרף, הייתה כשבית"ר אירחה שם את הפועל בתחילת העונה הקודמת. המפגש בין שתי הקבוצות הדועכות בית"ר והפועל הביא בעונה החולפת גם את שיא הרייטינג של המשחק המרכזי ברשות השידור - 14.1%.

רלוונטיות זה כנראה עניין מאוד יחסי. למזלה של ליגת העל, עדיין יש כזה משחק, הפועל-בית"ר.