מחר עתיד בנק ישראל להודיע את החלטת הריבית שלו. ההערכות של חלק מן החזאים בשוק, וגם שוק המק"מ משקף זאת, הן שבנק ישראל יפחית את הריבית בשיעור שינוע בין 0.1% ל-0.25% כדי לעודד את המשך הפיחות ולתרום לצמיחת המשק. בנוסף, נשמעו לאחרונה הערכות שבנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתיות בשוק ההון כחלק ממהלכי מדיניות מוניטארית מרחיבה מתוך ארגז הכלים שנותר לבנק ישראל ושאליו התייחסה לאחרונה הנגידה קרנית פלוג.
צבי סטפק, יו"ר מיטב-דש, כותב היום במאמר שפרסם כי יש הבדל בין מה שבנק ישראל יעשה, כנראה, מחר, לבין מה שכדאי לעשות. "ניתן אמנם למצוא גורמים לא מעטים שיתמכו בהחלטות אלה, ובהם - חולשת כלכלת אירופה, ירידת מחירי הסחורות, רגיעה בשוק הדיור בישראל, אינפלציה נמוכה וציפיות נמוכות לאינפלציה עתידית, ועוד כהנה וכהנה. ואולם, אם אכן אלה הן כוונות בנק ישראל, תהיה זו, להערכתנו, טעות גדולה".
לדעת סטפק, אין שום צורך בהפחתת הריבית במשק, אבל עוד יותר מכך, אין שום צורך ברכישת אג"ח ממשלתיות, כפי שעשה בנק ישראל ב-2009. אז היו הנסיבות הכלכליות הגלובליות והמקומיות שונות לחלוטין מאשר כיום, וגם התשואות לפדיון היו גבוהות לאין ערוך לעומת התשואות היום. "צעד מעין זה של רכישת אג"ח ממשלתיות, לא רק שישדר פאניקה מפני מיתון במשק הישראלי, אלא יביא לניפוח נוסף ומזיק של מחירי אגרות החוב הממשלתיות ובעקבותיהן של אגרות החוב הקונצרניות, אותן אגרות חוב שבנק ישראל הזהיר את הציבור מפניהן רק לאחרונה מחשש לבועה במחיריהן".
יתרה מכך, אומר סטפק, "ספק אם במצב הנוכחי יש לבנק ישראל תמונה ברורה של מצב המשק הישראלי והגלובלי. להערכתנו, הגישה שהמשק עומד בפני כניסה למיתון והוא כבר כיום מצוי בהאטה של ממש, אינה נכונה. נתוני המשק מהרבעון השלישי של השנה, של תקופת המלחמה ואחריה, אינם חד משמעיים, ובעיקר אינם מייצגים. ההרחבה התקציבית, יחד עם הריבית האפסית כבר כיום, פיחות השקל שאמור, להערכתנו, להימשך, כל אלה יתמכו בצמיחת המשק בשיעור של כ-3% ב-2015".
אחת ממטרות בנק ישראל היא להחזיר את האינפלציה לתחום היעד של 1% עד 3%. מדד המחירים לצרכן ירד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.3%, ובנטרול מחירי הדיור, הירידה מסתכמת ב-1.2%. הזרמת נזילות למשק וריבית אפסית אמורים להביא לעלייה במדד המחירים, אלא שגם בעניין זה חשוב להכיר בכך שחלק ניכר מהאינפלציה השלילית נובעת מירידת מחירי הסחורות בעולם (הנפט, כמשל), וחלק - מהגברת התודעה הצרכנית ורגישותה למחירים. ובכלל, אומר סטפק, האינפלציה בישראל יודעת להיות מתעתעת והיא תנודתית מאוד.
מכל הסיבות האלה, לדעת סטפק, בנק ישראל צריך בהחלטה מחר שלא לשנות דבר. גם החלטה שלא להחליט (על שינוי) היא החלטה, ובמקרה זה, זוהי ההחלטה המתבקשת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
