כ-310 אלף סטודנטים מתחילים בימים אלה את שנת הלימודים האקדמית. ציבור הצרכנים הגדול הזה מתאפיין בהוצאות קבועות, בהכנסות נמוכות יחסית ובצורך בתמיכה מההורים לאורך שנות לימודיהם.
לכן, אין פלא שהם שמים דגש על המחיר בבואם לבחור קפה, בגד או ספקית סלולר, מעדיפים את הרשתות ארומה, קפה קפה, H&M ,BBB, קסטרו ופוקס, וקונים בסופרים שמחוץ למרכזי הערים - כפי שעולה מסקר אינטרנטי שנערך בקרב יותר מ-16,000 סטודנטים, לרגל הקמת מועדון צרכנות ייעודי ששמו "istudent", שיפעל באמצעות אפליקציה.
הסקר בוצע על-ידי מילוי שאלון דגיטלי בעמוד הפייסבוק של התאחדות הסטודנטים, והם נשאלו בו על העדפות וההרגלי הצריכה שלהם בענפי ההסעדה, הבידור, רשתות הסלולר והתקשורת, הבנקאות והביטוח, הלבשה והנעלה, רשתות אלקטרוניקה וציוד משרדי.
סקר נוסף שממצאיו פורסמו בימים אלה הוא סקר הסטודנט שביצע מכון "מאגר המוחות" עבור התאחדות הסטודנטים, כלל כ-12,300 סטודנטים ובחן את ההוצאות וההכנסות של הסטודנטים.
מהסקר עולה כי תלות הסטודנטים בהוריהם גברה ביחס לשנה שעברה, למרות ש-80% מהסטודנטים עובדים במהלך הלימודים: ב-2014, ההוצאה החודשית הממוצעת של סטודנט עמדה על 5,830 שקל, בשעה שהשכר החודשי הממוצע של הסטודנטים עמד על 3,200 שקל - גירעון חודשי של 2,630 שקל.
56% מהסטודנטים השיבו שהם נתמכים כלכלית על-ידי הוריהם. תמיכת ההורים לאורך השנה נאמדת ב-16,500 שקל (1,375 שקל בחודש) - עלייה של כ-1,200 שקל בהיקף התמיכה מהשנה הקודמת.
תמהיל ההוצאות של הסטודנטים כולל כמה רכיבים: שכר לימוד שנתי נאמד ב-13,325 שקל, הוצאות נלוות לטובת הלימודים בגובה של כ-1,300 שקל, שכר דירה שגובהו הממוצע הוא 1,700 שקל וסכום של כ-685 שקל לאחזקת הדירה (חשבונות וארנונה), מזון לצריכה ביתית: 765 שקל; 554 שקל מוציאים הסטודנטים בחודש עבור נסיעות, 430 שקל עבור בילויים.
איך מצמצמים את הגירעון החודשי? בהתאחדות הסטודנטים מציינים כי רבים מהסטודנטים נעזרים בהוריהם בעזרה שאינה כספית כמו השאלת מכונית, מגורים משותפים, עזרה במימון חשבונות, קבלת אוכל במהלך השבוע, כביסה ועוד.
הדרך השנייה היא באמצעות מלגות: 44% מהנשאלים בסקר קיבלו מלגה לשנת 2014, כשמדובר בירידה של 5% בהשוואה ל-2013. מלגה ממוצעת עומדת על 10,400 שקל, כש-40% קיבלו מלגה של עד 5,000 שקל, 35% קיבלו מלגה של עד 10,000 שקל, ו-26% קיבלו מלגה הגבוהה מ-10,000 שקל בשנה.
יו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק, התייחס לתלות של הסטודנטים בהוריהם: "תוצאות הסקר חושפות מציאות מדאיגה בה סטודנטים נתמכים יותר ויותר על-ידי הוריהם, למרות שהם עובדים, ועובדים הרבה. יוקר המחיה משפיע על כל הציבור הישראלי, אך ציבור הסטודנטים נאלץ לעשות ויתורים שיעלו לכלל המשק, ולהם באופן אישי, ביוקר. אם המצב יימשך, הוא עלול לפגוע בנגישותה של ההשכלה הגבוהה".
כמה מוציאים הסטודנטים
קניות: נוסעים מחוץ לעיר
רשתות מזון: מחוץ לעיר
את רוב הקניות מבצעים הסטודנטים בסופרים גדולים שממוקמים במתחמי קניות שמחוץ למרכזי הערים. ההוצאה השנתית הממוצעת לפי הסקר עומדת על 7,700 שקל עבור קניות בסופרמרקט (כ-640 שקל בחודש), בעוד שההוצאה השנתית על קניות במכולות, בחנויות נוחות או בסופר שכונתי, עומדת על כ-3,400 שקל (כ-280 שקל בחודש).
ציוד משרדי: אקדמון ואופיס דיפו
עבור ציוד משרדי מוציאים הסטודנטים כ-900 שקל בשנה, והם עושים זאת בעיקר ברשתות אקדמון ואופיס דיפו, שנתפסות בעיני הסטודנטים כרשתות הציוד המשרדי המשתלמות עבורם.
השוויון בין שתי הרשתות מפתיע, בעיקר לאור העובדה שסניפי אקדמון זמינים לסטודנטים במוסדות הלימוד, בשעה שבשנה האחרונה עברה אופיס דיפו טלטלה וחוסר יציבות. ייתכן כי מכירות החיסול שהונהגו בסניפים השונים בתקופה זו תרמו למיצוב הרשת במשתלמת עבור ציבור הסטודנטים.
הלבשה והנעלה
כ-3,200 שקל בשנה מוציאים סטודנטים על הלבשה והנעלה. מבין 4 פרמטרים התבקשו הסטודנטים לדרג את החשובים להם: החשוב ביותר הוא המחיר (6 מתוך 7 בדירוג), ואחריו איכות המוצרים (5.6 מתוך 7). חשיבות האווירה בחנות דורגה בציון 4 מתוך 7, וחשיבות המותג בעיני הסטודנטים דורגה בציון 3 מתוך 7.
אופנה: H&M, פוקס וקסטרו
רשתות האופנה שהוגדרו כמתאימות לצורכי הסטודנטים בדירוג שמ-1 (הנמוך ביותר) ועד 7 (הגבוה) קיבלו כולן עם דירוגים נמוכים יחסית.
הרשת שהתבררה כחביבה על הסטודנטים היא H&M, עם הממוצע 4.8. אחריה פוקס וקסטרו (ממוצע של 4.1), פוראבר21, TOGO וזארה עם ציון של כ-3.7, רנואר והודי'ס עם 3.5, הוניגמן ממוצבת בתחתית הטבלה עם ציון של 2.7 מתוך 7, ומתחתיה הרשתות קליגולה, גולברי ופקטורי 54.
באילו מועדוני אופנה חברים הסטודנטים? המועדון הבולט הוא פוקס (דרים קארד), שבו שליש מהנשאלים השיבו שהם חברים, 23% סיפרו שהם מחזיקים בכרטיס מועדון של קסטרו, 13% מחזיקים בכרטיס של H&O.
לא חבר? הסיבה השכיחה לאי-השתייכות למועדון כלשהו בקרב מי שאינו חבר היא מחיר ההצטרפות שגובים המועדונים (למרות שברובם הוא מוחזר בדמות הטבה) - כך לפי 64% מהנשאלים, סיבה אחרת שמונעת מ-30% מהנשאלים להשתייך למועדון חברים היא הודעות הזבל השיווקיות ששולחים המועדונים.
סטודנטים - רשתות אופנה
סלולר ותקשורת: חשבון סלולר של פחות מ-100 שקל
לפי הסקר, משך השימוש היומי בטלפון עומד על 211 דקות בממוצע (הכוונה היא לשיחות, הודעות וגלישה לרבות שימוש באפליקציות). מחצית מהנשאלים הצהירו שהם משלמים חשבון סלולר של פחות מ-80 שקל בחודש.
שתי החברות שבהן מנויים הכי הרבה סטודנטים הן אורנג' (22%) וסלקום (19%). בפלאפון מנויים 17% מהסטודנטים, בהוט מובייל 14%, בגולן טלקום 13%, ביו פון 3%, וברמי לוי 2% מנויים.
כלומר, שליש מהסטודנטים עברו לאחת מהספקיות החדשות. בעניין זה הפרמטר החשוב ביותר שציינו הסטודנטים בבחירת ספקית סלולר הוא מחיר, כאשר הטבה מיוחדת לסטודנטים תוכל לשכנע 77% מהם לעבור לחברה מתחרה.
כ-150 שקל בחודש מוציאים הסטודנטים על חבילות תקשורת ביתיות, הכוללת אינטרנט, טלוויזיה וטלפון נייח.
סטודנטים - תקשורת
בתי-קפה ומסעדות: שותים בארומה ושמים דגש על המחיר
מהו השיקול העיקרי של הסטודנטים בבחירת המקום שבו יקנו כוס קפה? יותר מ-50% העניקו למחיר את השיקול העיקרי בדירוג (מ-1 עד 7). אחריו באה האיכות, ואחריה המיקום. האווירה דורגה כפחות משפיעה.
3 הרשתות שקיבלו את הציון הגבוה הן ארומה תל-אביב, קפה גרג וקפה קפה, עם ממוצע של כ-4.5. במקום הרביעי קפה ג'ו (4.2), אחריה ארומה תל-אביב, לנדוור ורולדין.
3 הרשתות שנתפסו כפחות מתאימות לצרכיהם בעיני הסטודנטים הן אילנ'ס, ארקפה ובליקר בייקרי.
המועדון שבו חברים הכי הרבה מהנשאלים בסקר (17%) הוא זה של רשת ההמבורגרים BBB. כ-10% חברים בארומה, ו-8.5% חברים בקפה קפה.
רוצים אוכל איכותי
מבין רשתות המסעדות נתבקשו הסטודנטים לדרג את הרשת החביבה עליהם בחלוקה לז'אנרים: באגף האסייתי מובילות ג'פניקה והסושיה, ואחריהן הג'ירף. במסעדות המבורגרים ובשרים דירגו הסטודנטים את הרשתות BBB והשניצליה כמועדפות עליהם, ואחריהן רשת בורגרים שהתרחבה לאחרונה.
הסטודנטים שמים דגש על איכות המזון, אחריה המחירים, ואחריה הנחות ומבצעים (ארוחות עסקיות למשל). מיקום בית העסק והאווירה דורגו בסוף.
סטודנטים - בתי קפה
אילו הנחות מקנים מועדוני הצרכנות לסטודנטים?
אפליקציית istudent, הניתנת להורדה החל מהיום, היא אפליקציה ייעודית לקהילת הסטודנטים ומציעה מודל אחר למועדוני צרכנות המעניק הטבות לעמיתיו.
האפליקציה מתבססת על מודל שקיים בארה"ב ובאוסטרליה, ומשמשת כמועדון דיגיטלי שאינו מבוסס על כרטיס אשראי. המועדון הוא חינמי לכל סטודנט, וההרשמה אליו נעשית עם הורדת האפליקציה וסריקה של כרטיס הסטודנט (אימות נתונים מתבצע בכל שנה מחדש).
הרעיון מבוסס על שיתופי-פעולה עם רשתות, כשבשלב זה מדובר על כ-30 במספר, שיעניקו הטבות קבועות והטבה חודשית משתנה שניתן למימוש עם הצגת קוד קופון במעמד הקנייה.
דוגמאות: ג'ינס ב-150 שקל במקום ב-250 שקל באמריקן איגל, שתי חולצות ב-100 שקל במקום ב-150 שקל בגאפ ועוד. ההנחה הקבועה בגאפ היא 12% (כולל כפל מבצעים), ההנחה הקבועה בקרולינה למקה עומדת על 10%, בקרביץ על 7% ועוד.
לדברי משה רדמן, מנכ"ל ושותף ב-istudent, ממצאי הסקר מפתיעים בכל הנוגע לגובה ההוצאה של הסטודנטים על ביגוד והנעלה, משום שמדובר על ציבור שברובו אין לו הכנסה פנויה גבוהה.
באשר למודל של המועדון ציין רדמן: "מצאנו בסקר כי 40% מהסטודנטים לא משתמשים בכרטיס אשראי כאמצעי תשלום, והחלטנו בשלב זה שהנכון ביותר הוא להפעיל את המועדון דרך הסלולרי. בעתיד נשלב ארנק סלולרי בתוכו".
ציבור הצרכנים הסטודנטיאלי מחוזר גם על-ידי גורמים נוספים, והיום הוכרז מועדון צרכנות נוסף המיועד לסטודנטים ולסגל האקדמאים על-ידי פלס גרופ בשיתוף המסלול האקדמי של המכללה למינהל. זאת באמצעות כרטיס אשראי של לאומי קארד, שישמש גם כתעודת סטודנט. המועדון, ששמו UNIQ, יונפק בשלב זה לסטודנטים לבוגרים ולסגל במכללה למינהל, ובשלב הבא יופץ ליתר מוסדות הלימוד בארץ.
המועדון יעניק לחבריו הטבות לקניות, בילוי, נופש ושירותים, למשל 5%-15% הנחה במסעדות ובבתי-קפה, 5%-10% בברים ובפאבים ועוד.
כתבות
ני"ע
