הנפילה במחירי הסחורות: מיהם המרוויחים והמפסידים

אין הרבה כוחות כלכליים חשובים כמו מחירי הסחורות (קומודיטיס). כשהם עולים, הם מעבירים עושר וכוח מהצרכנים למפיקים. כשהם יורדים, זה כמו ארוחה בחינם לצרכנים. עם כה הרבה על כף המאזניים, נקודות המפנה האלה חשובות לכלכלת העולם. רגע כזה הגיע כנראה. מגוון רחב של סחורות סופגות כעת ירידת מחירים, לעיתים מהירה. מדד מחירי הסחורות של בלומברג צנח בשבוע שעבר לרמת שפל של חמש שנים. המחירים נדחפים למטה על ידי ההיצע הגדל של רוב הסחורות, והחולשה הכלכלית העולמית, כולל האטה בסין, הצרכנית הגדולה ביותר של חלק גדול מחומרי הגלם הללו. בין שמדובר על נפט, תירס, עפרות ברזל, פחם, כותנה או נחושת, המחירים צונחים במהירות.

קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שמחירי הסחורות העולמיים ירדו ב-8.3% מתחילת השנה. בסקירה הכלכלית העולמית האחרונה שלה, הקרן הדגימה איך ירידה של 20 דולר לחבית במחיר הנפט תגדיל את ההכנסה הריאלית של הצרכנים, תעודד את הביקוש המקומי ואת הצמיחה במדינות הצריכה ותפגע ביצוא ובביקוש במדינות המפיקות. הקרן מעריכה שהאפקט נטו של הירידה במחיר הנפט יגדיל לבדו את התוצר הכלכלי העולמי ב-0.5%, ואם האמון הכלכלי ישתפר כתוצאה מכך, הצמיחה תעלה ל-1.2%. גווין דיוויס, יו"ר Fulcrum Asset Management, אומר שהנתונים סבירים ובכל מקרה הם "מרשימים".

אנדרו קנינגהם, כלכלן בקפיטל אקונומיקס, חישב שהשינוי במחיר הנפט יעביר 640 מיליארד דולר - כמעט 1% מהתוצר העולמי - ממפיקות הנפט לצרכנים. "כלל האצבע שלנו הוא שהצרכנים מוציאים בדרך כלל מחצית מהחיסכון הזה. לכן מדובר על 320 מיליארד דולר או בערך 0.5% מהתוצר העולמי", הוא אומר.

עם ירידה במחירי הסחורות נוספות לצד הנפט, האפקט יכול להעצים את עצמו, אך ליצור גם מפסידים ולא רק מנצחים. ב-2011, כאשר מחירי הסחורות היו צפויים להישאר גבוהים ויציבים, קרן המטבע צפתה שכלכלת ברזיל תצמח ביותר מ-4% ב-2014, ותוכל לשמור על קצב הצמיחה הזה בטווח הבינוני. כעת הקרן צופה כמעט קיפאון בברזיל השנה, עם עלייה איטית ל-3% בטווח הבינוני. רוסיה, שצריכה גם להתמודד עם העיצומים של המערב, ניצבת בפני עתיד דומה.

אפקטים מורכבים

אבל כמה אפקטים עלולים להיות מורכבים יותר. מלבד חלוקה מחדש של הכנסה בין מדינות, יש גם מרוויחים ומפסידים באותה מדינה. ירידת מחירי הנפט והפחתת מס לנהגים בארה"ב פוגעת בתעשיית נפט הפצלים בארה"ב. ב-2011 העלייה במחירי המזון עשתה טוב לחקלאות הברזילאית, אבל העיקה מאוד על העניים העירוניים במדינה זו.

תנודות שערי המט"ח יכולות לסבך את התמונה, מאחר שרוב הסחורות נקובות בדולרים. בחלקים מאסיה המטבעות יורדים לעומת הדולר. לכן, אומר ג'ף קארי, ראש יחידת מחקר הסחורות בגולדמן זאקס, הצרכנים בהודו לא רואים תועלת רבה מירידת המחירים מפני שמחירי הנפט ברופיות לא יורדים מהר. במדינות כמו אינדונזיה, הממשלה מקזזת את ירידת מחירי הדלק עם הפחתה של הסובסידיות לדלק, ולכן הצרכנים לא נהנים ממנה. אחרי תחשיבי שערי חליפין ומסים על דלק, קארי אומר שארה"ב היא המדינה היחידה שהצרכנים שלה צפויים ליהנות בגדול מירידת מחירי הנפט.

כיצרן ויבואן גדול, גוש האירו ייהנה מירידת מחירי הסחורות, אך כלכלנים מזהירים שאירופה חייבת להימנע מיותר מדי מהדבר הזה. ירידת מחירי הסחורות תעביר את גוש האירו לדפלציה ישירה, שתדחה את ההוצאה הצרכנית מתוך הערכה שבעתיד המחירים יהיו נמוכים עוד יותר. כל התרחיש הזה תיאורטי בינתיים, אך הוא עלול לערער את מאמצי הבנק המרכזי האירופי לייצב את ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני לכ-2% בשנה. תומאס הרייס מברקליס אומר ש"מדדי ציפיות האינפלציה המבוססים על השוק מראים יותר ויותר שה-ECB נמצא בסכנה של אובדן האמינות שלו בכל הנוגע להחזרת הציפיות לרמה של 2%, גם בטווח הבינוני".

נפט: הנהגים מורידים את המחיר

מדינות כמו רוסיה, ונצואלה ואיראן הן בחזית הירידה במחירי הנפט, שצנחו בתלילות מאז מחצית יוני. הן ממשיכות לסבול מירידת המחירים ל-85-86 דולר לחבית. אבל במדינות שהן יבואניות נטו, ירידת המחירים דומה להפחתת מס צריכה.

"בהתחשב בכך שצרכניות הנפט, המדינות המתקדמות, נוטות להוציא שיעור גבוה יותר מן ההכנסות שלהן על נפט מאשר המדינות המפיקות (מדינות המפרץ אך גם איראן ורוסיה), האפקט נטו של מחירי נפט נמוכים יותר הוא דחיפה לביקוש העולמי", אומר אנדרו קנינגהם מחברת קפיטל אקונומיקס. "זה לא יפתור את כל הבעיות של העולם, אבל בפני עצמה זו התפתחות חיובית, לא שלילית".

מחירי הדלקים הוזלו אפילו במערב אירופה, שבה המסים עליהם ולא המחירים הסיטונאיים של בנזין ודיזל מהווים יותר ממחצית מהמחיר לצרכן. ירידה במחירי הנפט מחלחלת לשוק הדלק באיחור של כמה שבועות, אך בבריטניה ירד מחיר הבנזין בשבוע שעבר ל-125.4 פני לליטר בממוצע, שפל מאז ינואר 2011, לפי נתונים ממשלתיים. בארה"ב, מחיר גלון דלק רגיל היה 3.07 דולר, ירידה של 15.6% משיא של 3.64 דולר שנרשם באפריל.

סין, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם, מצמצמת את הביקוש שלה לנפט, אך ירידת המחירים הייתה בוננזה לכלכלות אסיה, וצמצמה את הוצאות העסקים והצרכנים, תוך יצירת אפשרות להורדות ריבית.

תירס: הבקר מעלה את הביקוש הכולל

תירס הוא הדגן שאותו מגדלים הכי הרבה בעולם. הוא גדל השנה על 180 מיליון הקטר (הקטר-עשרה דונם), ומשמש במוצרים מטורטיות עד משחת שיניים. מחיר התירס ירד מתחילת השנה ביותר מ-15% והוא פחות ממחצית ממחיר השיא שנרשם במחצית 2012 - אבל אל תצפו לצריכה מוגברת מאוד שלו. רוב הכוחות שדוחפים את התירס הם סטטיים למדי כעת. תעשיית האתנול, שצורכת כנראה שליש מיבול התירס בארה"ב, המגדלת הגדולה בעולם של תירס, אינה צומחת, מפני שהביקוש לדלק על ידי הנהגים בארה"ב נשאר יציב, והביקוש העולמי לדלק ביולוגי עולה רק באיטיות.

הביקוש למוצרי מזון שקשורים לתירס, כמו סירופ פרוקטוז ועמילן, יציב גם הוא ולא צומח.

תחום אחד שבו הביקוש לתירס עולה כנראה הוא תעשיית הבשר, בקר ועופות. המחירים הגבוהים של סטייקים, בייקון ועוף מרחיבים את עסקיהן של חברות עיבוד הבשרים הללו. משרד החקלאות האמריקאי מעריך שביקוש לתירס להאבסת בעלי החיים יסתכם ב-5.4 מיליארד בושל (28 ליטר) בעונה שהחלה בחודש שעבר - עלייה של יותר ממיליארד בושל ביחס לעונה שעברה.

"הציפיות, בהתבסס על ההיסטוריה, הן שמחירים נמוכים מקבלים תגובה בתעשיית גידול הבהמות לשחיטה", אומר פרופ' דארל גוד, כלכלן חקלאי באוניברסיטת אילינוי. יש סימנים שזה קורה: גוד אומר שמספר התרנגולות ופרות החלב בארה"ב עולה שוב, וגם חוואי החזירים מתכננים יותר המלטות של גורים.

עפרות ברזל: האטה בסין והיצע יתר

עפרות הברזל היו השנה סחורה יוצאת דופן - מהסיבות הלא נכונות. מחיר החומר הזה שהוא רכיב חיוני בייצור פלדה צנח בכמעט 40% מתחילת השנה, ונגע באחרונה בשפל של חמש שנים, 77.50 דולר לטון. עפרות ברזל מאוסטרליה ליצוא לסין נסחרו ב-80 דולר לטון בשבוע שעבר, לפי מדד מחירי הפלדה.

הסיבה לצניחה הזו כפולה. ואלה, ריו טינטו ו-BHP ביליטון, שלוש חברות הכרייה העולמיות, העלו בצורה דרמטית את התפוקה והמשלוחים ב-2014. הגורם הגדול השני הוא ההאטה בביקוש בסין, שצורכת כשני שלישים מעפרות הברזל שמיוצאות באוניות.

ירידת מחירי הפלדה תסייע להנמיך עלויות של תעשיות רבות, ביניהן נפט וגז. פלדה מהווה 30% מעלות פרויקט נפט גדול, לפי חברות הייעוץ מקינזי.

איום נוסף על תעשיית הכרייה הזו הוא היצע נוסף שצפוי בשנה הקרובה. BHP, קבוצת המחצבים הגדולה בעולם, מעריכה שהגידול בהיצע בשלוש השנים הבאות יהיה 400 מיליון טון, בערך פי שניים מהגידול החזוי בביקוש.

בין הנהנים מנפילת המחיר גם יצרני הפלדה בסין, שמצבם קשה. הם פונים לשוק היצוא מפני שהביקוש החלש בסין הוריד את מחירי הפלדה בכמה שווקים מקומיים לרמת מחיר של כרוב.

כותנה: תיקון המחיר מניע עלייה בביקוש

השנים האחרונות היו טראומטיות לתעשיית הכותנה העולמית. עלייה פתאומית במחיר ב-2008 גרמה לקריסה של חלק מהסוחרים הגדולים. אחרי עוד קפיצה ב-2011, יצרני הבגדים הזועמים עברו לאריגים מסיב סינתטי כמו פוליאסטר. לכותנה היה בשנה שעברה נתח של 27.5% בשוק האריגים העולמי, לעומת נורמה היסטורית של 40%, לפי ארגון מגדלי הכותנה בארה"ב.

אלא שכעת המצב נוטה לטובת הכותנה. המחירים צנחו ביותר מ-25% השנה, ל-63 סנט לליברה, פחות משליש מהשיא של 2011. כאשר סין מוכרת הררים של מלאי כותנה שהיא צברה, המחירים צפויים להישאר נמוכים ויציבים לתקופה ארוכה.

ועדת ייעוץ הכותנה הבינלאומית (ICAC), קבוצת מחקר, צופה שצריכת הכותנה העולמית תעלה השנה ב-3.9%, מעל ממוצע הגידול הרגיל. "מחירים גבוהים פגעו בצריכת הכותנה בשנים האחרונות", אומר חוזה סטה, מנכ"ל ICAC. "כעת, כשהמחירים סבירים יותר במונחי כושר תחרות של כותנה עם סיבים אחרים, זו עשויה להיות התאוששות בצריכה".

אבל לספקי הכותנה צפוי כעת אתגר נוסף: ירידת מחירי הנפט מוזילה גם את עלות ייצור הפוליאסטר.

נחושת: האנרגיה המתחדשת תיהנה

החששות מן ההאטה בצמיחת כלכלת סין מעיקים על מחירי הנחושת, שירדו מתחילת השנה ביותר מ-9%.

האירוניה היא שהירידה במחירים תיטיב עם חברות כמו חברת רשת החשמל הממלכתית הסינית, שאחראית ל-80% מתשתיות החשמל במדינה זו. תוכניות ההתרחבות שלה, כולל תוכנית שאפתנית לקווי חשמל חדשים, נתקעו בגלל חקירת שחיתות השנה, אך הן צפויות להתאושש ב-2015.

המחירים הנמוכים יותר עשויים לסייע גם לתעשיות הרכב והאנרגיה המתחדשת, שמהוות 7% מצריכת הנחושת העולמית, לפי כתב העת "מטאל ביולטין".

אך במדינות מפיקות כמו זמביה וקונגו, המחירים הנמוכים יותר פירושם ירידה בהכנסות התקציביות שתגרום לצמצום השקעות ולאובדן מקומות עבודה. הקיץ ביקשה זמביה את עזרת קרן המטבע כאשר מחירי הנחושת ירדו. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מעריכה שכלכלתה תצמח ביותר מ-10% בשנה הבאה, אך התחזית הזו תלויה גם במחירי הנחושת.

קרן המטבע הודיעה החודש שהירידה במחירים בהשוואה לממוצע ההיסטורי עלולה להוביל לירידה ריאלית של 4% בתמ"ג של קונגו השנה. יותר מ-95% מהיצוא של קונגו באים מתעשיות הכרייה, בעיקר של נחושת, קובאלט, יהלומים, זהב ונפט, לפי קרן המטבע.

פחם: חשבונות החשמל יורדים

הפחם מספק כ-40% מצורכי תעשיית החשמל בעולם, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. החולשה בשוק הפחם ניתנת לייחוס למהפכת גז הפצלים, שהובילה ליותר יצוא של פחם מארה"ב, ולגידול בתפוקת הפחם של מדינות כמו אוסטרליה ואינדונזיה, למרות הירידה במחירים.

אנליסטים אומרים שהודו היא שוק הצמיחה הגדול ביותר לפחם. למדינה זו יש יכולת הפקה מותקנת של 145 ג'יגוואט חשמל באמצעות פחם, והיא מתכוונת להעלות אותה ל-214 ג'יגוואט בשנת 2020, לפי חברת הסחורות גלנקור.

באירופה, מחירי הפחם החלשים, בתוספת הגידול באנרגיית רוח ואנרגיה סולארית, שיפרו את מצבם של משי הבית הגרמנים ביחס להולנדים. תחנות כוח פחמיות גדולות מייצרות יותר מ-40% מהחשמל בגרמניה, ואילו בהולנד, תחנות כוח מונעות בגז מהוות כ-70% מסך יכולת ייצור החשמל.

פחם למסירה באירופה בתוך 90 יום נסחר ב-74 דולר לטון בחברת ארגוס בשבוע שעבר, קרוב לשפל של ארבע שנים.

לפי הסוכנות לשיתוף פעולה בפיקוח על אנרגיה, בסוף השנה שעברה היה מחיר החשמל הממוצע בגרמניה 35 אירו למגוואט שעה, מול יותר מ-50 אירו בהולנד. מדובר על מחירים למסירה כעבור יום.

 חומרים ממריצים / צילום: רויטרס