הציבור בישראל חלוק בשאלה האם צריך לחייב את הבנקים לחשוף מידע אודות לקוחותיהם על מנת להילחם בהעלמות המס. מסקר שנערך בשבוע שעבר על-ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי 32.5% מהנשאלים הסכימו לחשיפת פרטי הלקוחות ככלי במאבק להעלמות מס, ואילו 39.4% מהציבור אמרו שלא צריך לחייב בנקים לחשוף מידע אודות לקוחותיהם במטרה לצמצם העלמות מס. ל-10.5% מהציבור אין דעה או שהם סירבו להשיב בנושא.
הסקר כלל 500 איש בגילאי 18 ומעלה ונעשה עבור המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה. הסקר בחן את עמדות הציבור לגבי סודיות בנקאית בישראל, לרגל כנס שיתקיים מחר (ב') במרכז לאתיקה בירושלים תחת הכותרת "סודיות בנקאית בעולם של בנקאות גלובלית".
פרופ' רות פלאטו-שנער, עורכת הסקר וראש המרכז לדיני בנקאות במכללה, אומרת כי הנתונים מעט מאכזבים. "היינו מצפים שהציבור כשומר חוק יצדד יותר בחובת החוק, ואילו הסקר מראה שרק שליש מצדדים בכך. מתבקשת בדיקה נוספת, והיא מי מהציבור הם בעלי אזרחות זרה, שכן לגבי לקוחות אלה מובן מדוע הם מתנגדים למסירת המידע".
הכנס שייערך מחר נעשה על רקע שינויים רגולטוריים שנעשו בשנים האחרונות בישראל ובחו"ל, ושהביאו לכך שהבנקים נדרשים לספק פרטים על לקוחותיהם לרגולטור. מגמה זו, אותה הובילה ארה"ב ואליה הצטרפו מדינות נוספות, נעשית כחלק מהמלחמה בהעלמות מס והלבנות הון. הצעד המרכזי שנעשה בנושא הוא יישום כללי ה-FATCA האמריקאים.
לפי כללים אלה, מוסדות פיננסיים בכל העולם חייבים לדווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים בעבור אזרחים אמריקאים כדי לגבות מהם מס, ובמידת הצורך אף לעשות להם ניכוי מס במקור של 30%. בנקים שלא יעשו זאת יוחרמו על-ידי ארה"ב ולא יוכלו לעבוד עם המערכת הפיננסית האמריקאית - תנאי בלתי אפשרי לבנק. לכן, כולם נאלצו ליישר קו עם הכללים הנוקשים.
כמו כן, מתהדקים שיתופי-הפעולה בין מדינות לחתימת אמנות מס, שכוללות לעתים אפשרות שהרשויות יידרשו מהבנקים פרטים על הלקוחות השייכים למדינה שעמה נחתמה האמנה. התוצאה של התהליכים הללו, שרק הולכים וגוברים, היא שעיקרון הסודיות הבנקאית הולך ונסדק. כיום מרגישים בכך בישראל בעיקר לקוחות תושבי חוץ, אך סביר שהדבר יחלחל גם ללקוחות הרגילים. בכל אופן, מהסקר עולה כי הציבור עדיין לא מוטרד מסוגייה זו.
למרות המגמה הזו, 64% ענו כי הם מאמינים שהבנק שלהם שומר על סודיות פרטיהם (במידה רבה מאוד או במידה רבה), ורק 3% ענו כי הם לא חושבים שהבנק שומר על פרטיהם.
"ממצאי הסקר עלולים להוות סיבה לדאגה. הציבור הרחב לא מבין עד כמה המידע זולג מהבנקים לרשויות החוק השונות ולצדדים שלישיים בחסות החוק. התוצאה הזו מעוררת את השאלה האם הציבור אכן מודע לכך שהסודיות הבנקאית איננה ערך מוחלט, אלא שקיימות הוראות חוק שונות שמחייבות את הבנקים למסור מידע על הלקוחות שלהם לרשויות השלטון", אומרת פלאטו-שנער.
ממצא מעניין נוסף מהסקר נוגע להשוואה של מדיניות הפרטיות של הבנקים בישראל בהשוואה לעולם. בעוד שלציבור הישראלי יש דעה מגובשת על הבנקים, הרי שבנושא זה הציבור פחות בקיא ו-50% מהנשאלים ציינו כי אין להם דעה בנושא.
לעומת זאת, כ-21% טענו כי הרמה דומה לעומת העולם, 18% אמרו כי שמירת הסודיות פחות מחמירה לעומת העולם, ורק 11% חושבים שמדיניות שמירת הסודיות בישראל מחמירה יותר בהשוואה לעולם - נתון שבלט בעיקר בקרב צעירים וגברים.
לא מודעים
הממצאים מעידים על כך שבעוד שלציבור בישראל יש ביקורת על הבנקים ובעיקר על המחירים הנגבים ממנו, הרי שבנושא שמירת הסודיות הציבור נותן יותר קרדיט לבנקים.
"לציבור הישראלי יש אמון במערכת הבנקאית, למרות הביקורת שלו על הבנקים ברמת המחירים, הריביות והעמלות שהם גובים. ההסבר לכך מחייב להבחין בין אופן ההתנהלות של הבנקים מבחינה מקצועית, לבין המחירים שהבנקים גובים עבור השירותים שהם נותנים", אומרת פלאטו-שנער.
לדבריה, "בעבר, הבנקים נדרשו למסור מידע לרשויות השלטון הישראליות כגון המשטרה, הרשות לאיסור הלבנת הון, הפיקוח על הבנקים, מס הכנסה ורשויות דומות בארץ. אבל לאחרונה, במסגרת הסכמי שיתוף-פעולה שמדינת ישראל חתמה ועומדת לחתום עם מדינות אחרות, המידע על לקוחות הבנקים יזלוג לרשויות השלטון במדינות אחרות, וזאת נקודה חשובה אשר ספק אם הציבור הישראלי מודע לה".
סודיות בנקים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
