מערכת הביטחון: אם לא נקבל תוספת תקציב - נשבית את הצבא

מערכת הביטחון שוב מאיימת "להשבית את הצבא" ולעצור אימונים ופעילויות אחרות כבר בתחילת שנת 2015, זאת לאחר שלטענתם משרד האוצר העביר למערכת הביטחון ללא ידיעתה והסכמתה התחייבויות כספיות בהיקף של 4.6 מיליארד שקל שהאוצר היה אמור לממן בעצמו.

משרד הביטחון הורה לאחרונה להקפיא העברה של חלק מבסיסי צה"ל לנגב עד שיימצא פתרון למימון בהיקף של 1.5 עד 2 מיליארד שקל הדרושים ליישום התוכנית ב-2015. מדובר בתוכניות להקמת קריית התקשוב וקריית המודיעין של צה"ל בבאר שבע וליד עומר.

בישיבת הקבינט המדיני ביטחוני אתמול (א') האשים שר הביטחון את האוצר ב"מעשה רמייה" בכך שהכליל את הסכומים המדוברים בתוך התקציב הכולל שאושר למערכת הביטחון. במערכת הביטחון האשימו את האוצר בכך שאינו עומד בהתחייבויות מהעבר ולא מקצה את הכסף לטובת "פרויקטים לאומיים".

בין השאר מדובר במימון הפעילות של הרשות לפינוי מוקשים, תשלום פיצויים למפוטרי תעש ומימון רכש צוללת שישית מגרמניה.

במהלך הדיון בקבינט אתמול העלה גם הרמטכ"ל בני גנץ דרישה תקציבית שהפתיעה את אנשי האוצר. גנץ דרש תוספת של כמיליארד שקל במטרה לאפשר העלאת משכורות הנגדים בצה"ל במהלך 2015, וזאת בנימוק ששכרם לא הועלה זמן רב.

הדרישה התקציבית של גנץ עוררה תרעומת בקרב אנשי האוצר ובקרב חלק מחברי הקבינט. בניסיון להשקיט את הרוחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכבר הורגל בוויכוחים התכופים בין משרדי הביטחון והאוצר בענייני תקציב, הורה למנכ"ל משרדו הראל לוקר ולראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן, לפעול למען גיבוש פשרה בין שני המשרדים. זאת, שבמקביל הוועדה בראשות האלוף (במיל') יוחנן לוקר פועלת לגיבוש מתווה חדש שעל בסיסו יורכב בשנים הבאות תקציב הביטחון.

הפקת לקחים

במסגרת הדיונים על תקציב המדינה ל-2015, מערכת הביטחון כבר קיבלה תוספת של 6 מיליארד שקל שאושרה ב-7 באוקטובר בתמיכת שר הביטחון. תקציב הביטחון הוגדל ל-57 מיליארד שקל (לא כולל כספי הסיוע האמריקאי), כשלפי האוצר 4.3 מיליארד שקל מתוך התוספת יינתנו כהוצאה חד-פעמית ("קופסא"). החלטת הממשלה התקבלה בזעם במערכת הביטחון שדרשה להגדיל את התקציב השנתי הקבוע ל-62 מיליארד שקל בהתאם למתווה ברודט, ותבעה גם תוספת שנתית של 8 מיליארד שקל בכל שנה,

לתקופה של שלוש עד שש שנים, לצורך הצטיידות והיערכות לעימותים עתידיים. זאת, כחלק מהפקת הלקחים ממבצע "צוק איתן" בעזה בקיץ האחרון.

"יכולים לבוא בטענות לעצמם"

במערכת הביטחון טוענים כי במסגרת התקציב שאושרה ל-2015 חסרים מיליארדי שקלים למימון הפעילות המבצעית השוטפת של צה"ל. "גלובס" ביקש ממערכת הביטחון לפרט כיצד חולקה התוספת של 6 מיליארד השקלים שניתנה במסגרת תקציב 2015 - אך טרם קיבל פרטים מלאים.

ואולם, מעבר לכך, מתברר כאמור כי במערכת הביטחון לא ידעו או לא הבינו שהתקציב שאושר בממשלה כבר כולל בתוכו גם מימון לפרויקטים שונים שהאוצר התחייב להשתתף בהם.

גורמים ממשלתיים אמרו היום ל"גלובס" כי "אם במערכת הביטחון לא שמו לב, או לא הבינו משהו בהצעת התקציב לפני שתמכו בה בממשלה - הם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם".

פרשנות / עמירם ברקת: הפראייר הלאומי או משרד שיש לו מדינה?

בוויכוח בין מערכת הביטחון לאוצר אי אפשר להאמין לעובדות שמציגים שני הצדדים. המורכבות, הממדים ובעיקר מעטה החשאיות הופכים כל נתון וכל מספר שנזרקים לחלל האוויר לחלקיים, למעוותים ולמגמתיים - כל עוד לא הוכח אחרת. קחו למשל את שכר אנשי הקבע. השכר הממוצע שלהם נמוך מזה של השוטרים והסוהרים, למרות שאנשי קבע רבים מסכנים את חייהם ומבקרים בבתיהם רק אחת לשבועיים. אבל, מצד שני ברור שאחת הסיבות העיקריות לשכר הממוצע הנמוך היא מספרם הגבוה יחסית של קצינים ונגדים זוטרים שחלקם סיימו זה עתה את שירותם הסדיר. כמה משתכרים בממוצע אנשי הקבע הוותיקים? לשאלה הזו אין מענה כי את התפלגות השכר לפי ותק אי אפשר להשיג.

תקציב הביטחון כבר מתקרב ל-60 מיליארד שקל, אבל למעלה ממחצית מהסכום הזה מופנה לנושאים שאינם קשורים ללחימה - החל מפנסיה תקציבית, דרך אגף השיקום וכלה בתשלומי ארנונה, חשמל ומע"מ שהולכים ותופחים. כמה כסף צריך צה"ל לצורך אימונים רכישת נשק ותחמושת? האם הפסקת האימונים בכל מחלוקת תקציבית היא כורח או ספין? התשובה אינה מותרת בפרסום.

בהיעדר הסכמה על העובדות הבסיסיות, מתנהל המאבק בין האוצר למערכת הביטחון בעיקר על התדמית. באוצר טוענים שמערכת הביטחון מתנהלת כאילו יש לה מדינה - ולא להיפך. באוצר מתלוננים שמערכת הביטחון עושה שימוש ציני בפחדים הקיומיים של האזרחים, ומזהירים שהמשק לא יוכל לשאת לאורך זמן בנטל תקציב הביטחון ההולך וגדל. הציבור נוטה לקנות את הטיעונים האלה, מה גם שכמעט לכולנו יש קרוב או מכר שמשרת בקבע בתנאים מעוררי קנאה עבור שכירי הסקטור העסקי.

מהקרב התדמיתי יוצאת מערכת הביטחון מרירה ומובסת. בכיריה מאיימים "לשבור את הכלים", לצאת למהלכים כוחניים מול האוצר בסגנון ועדי העובדים החזקים במשק. במערכת הביטחון משוכנעים שהם היו ילדים טובים, שהסכימו לקחת על עצמם התחייבויות מתוך הבנות שלא כובדו על ידי האוצר. קחו למשל את ההוצאה לפנסיה שצומחת משנה לשנה והופכת לסעיף הגדול ביותר בתקציב הביטחון הכללי. מדוע הוכנסה לתקציב משרד הביטחון באמצע שנות ה-90? מדוע המשרד לא מקבל שיפוי בגין הגידול השנתי בהפרשות לפנסיה? מערכת הביטחון היא הפראייר הלאומי, טוענים בקריה, הפרה השמנה שכל משרד ורשות מנסים לחלוב ממנה את המרב. קחו את ירידת צה"ל לנגב - מהלך שמעורר את הפעילות הכלכלית בכל דרום הארץ. מדוע שר הפנים מבטיח לרשויות מקומיות הכנסות מהארנונה שישלמו הבסיסים? מדוע מחויב צה"ל בתשלום מע"מ במעל מיליארד שקל על הסיוע האמריקאי, ומדוע הוא נדרש לשלם חצי מיליארד שקל בלו על הבנזין לרכבים הצבאיים?

ועדת לוקר שתגיש המלצות ראשוניות בתחילת השנה הקרובה מסתמנת כקו פרשת המים. אם גם הוועדה הזו לא תצליח לשנות כלום זה ייגמר כנראה בפיצוץ.

 דרישות מערכת הביטחון