כשקרן פרייבט אקוויטי נתקלת בעובדים זועמים וצמיגים בוערים

כניסה של קרנות השקעה המחפשות צמיחה מהירה לתוך מפעלי תעשייה קיבוציים הופכת לא פעם לבוננזה, אך לעיתים השינוי התרבותי הנדרש מן ההנהלה והעובדים הוא כה קיצוני, עד שהוא אינו עולה יפה.

קרן הפרייבט אקוויטי טנא, המתמחה בחברות קיבוציות, מכירה את שני צדי המטבע הללו. היא ידעה בעבר להפיק רווחים עצומים ממימוש השקעותיה בחברות נטפים ואבן קיסר, אך המקרה של מפעל ת.א.ג ציוד רפואי, השוכן בקיבוץ געתון ומצוי בשליטת הקרן, מהווה דוגמה להשקעה מוצלחת פחות, שהנפגעים ממנה הם גם עובדי הייצור של המפעל, וגם חברי הקיבוץ שהוא כיום בעל מניות מיעוט במפעל.

עובדי ת.א.ג פתחו היום בפעולות מחאה שכללו הבערת צמיגים בסמוך למפעל, על רקע משבר בינם לבין ההנהלה. העובדים מוחים על קיפאון במשכורות, אי חתימה על הסכם קיבוצי במשך שנתיים, קיצוץ בשעות הנוספות ובעיקר - הפסקת הארוחה החמה לה היו זכאים עובדי משמרות של 12 שעות ומעלה.

"מביאים להם סנדוויצ'ים", אומר יו"ר מרחב גליל בהסתדרות, אשר שמואלי. "עוד מעט יגידו להם לאכול עוגות. ההנהלה שמונתה על ידי הקרן נוהגת בקפיטליזם חזירי. אנחנו פתוחים למו"מ לכל דבר אבל לא נסכים לחזור למו"מ אם לא יחזירו את ארוחת הצהריים. כרגע 80 מתוך 90 העובדים שובתים. יש איזה עשרה מהנדסים שהמשיכו לעבוד".

הקרן החליפה את המנכ"ל המכהן

ת.א.ג, שנוסדה על ידי חבר קיבוץ געתון, עברה לפני כארבע שנים לשליטת קרן טנא, המתמחה בהשקעה בחברות תעשייה, ובפרט במפעלי התעשייה הקיבוצית. התוכניות העסקיות חזו צמיחה משמעותית בעסקיה של ת.א.ג, אך בפועל התוצאות היו הפוכות, והצורך בצמצום הפעילות וההוצאות של המפעל - כדי להבריאו - הביא לחיכוכים בין העובדים לבין ההנהלה.

המפעל ממוקם כאמור בקיבוץ געתון, הסמוך לעיר נהריה, והחברה מעסיקה בעיקר עובדים שכירים שאינם חברי קיבוץ. מדובר בחברה שמייצרת מכשור רפואי ליצוא, והתמחותה היא בייצור רכיבים לכלים אנדוסקופיים לתחום הניתוחים האורתופדיים, בעיקר ברפואת הספורט. כל המוצרים פותחו על ידי החברה יש לה גם יכולות ייחודיות בתחום הייצור. בעת הרכישה של קרן טנא, הציגה החברה מכירות בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, ורווח שנתי של מעט פחות מ-10 מיליון שקל.

בפני הקיבוץ עמדה גם האפשרות למכור את החברה לחברת ביומדיקס הבורסאית לפי שווי של 90 מיליון שקל לת.א.ג, אולם חבריו העדיפו את ההצעה הנמוכה יותר של טנא, ששיקפה לחברה שווי של 75 מיליון שקל, מפני שכך הם נותרו שותפים בחברה. קרן טנא רכשה 51% מהחברה, ובידי הקיבוץ נותרו 49%.

לאחר ההסכם, אחד המהלכים הראשונים שביצעה הקרן היה החלפת המנכ"ל והיזם של ת.א.ג, רן אורן, במנכ"ל חדש מטעמה בשם חגי סיטרי. ומה קרה אחרי חילופי ההנהלה? כרגע לא בדיוק ברור מדוע, אך הפעילות לא צמחה כמתוכנן. בד בבד, נוסף למפעל גם קו ייצור חדש לשתלי שיניים ומוצרים משלימים, בו הושקעו משאבים אך הוא עדיין לא התבסס.

ת.א.ג היא חברה פרטית כך שלא ניתן לדעת בדיוק את מצבה, אך אחד מאנשי ועד העובדים מספר כי ההנהלה נאלצה לקצץ 2.5% משכרה, בעוד לעובדי הייצור בוטלו משמרות ערב ולילה - סימן לכך שגם קצב ההזמנות ירד. 20 מעובדי המפעל פוטרו או עזבו מרצונם, ורק עובדים ספורים גויסו. "אנחנו יודעים שמעבירים כסף לבעל הבית, כלומר יש רווחיות - אם כי לא יודעים כמה", טוען חבר הוועד.

- מה הכי מפריע לכם?

"מצפים מהעובד להגשים את החלומות של המנהלים והבעלים, מבלי לשאול לרגע על החלומות הקטנים שלו. ההנהלה עוצרת אותנו מלהתאגד כבר שנתיים באמצעות סחבת במו"מ".

מקרן טנא סירבו להגיב לידיעה. ממפעל ת.א.ג נמסר: "אנו מכבדים את זכות העובדים להתאגד".

המודל של קרן טנא: קפיטליזם קיבוצי

קרן הפרייבט אקוויטי טנא הוקמה בשנת 2005 על ידי ארבעה שותפים: ד"ר אריאל הלפרין, אייל עטיה, דורי בראון ורו"ח רן בן אור. הלפרין, שנחשב לשותף המוביל בקרן, כיהן בשנות התשעים כראש המטה והנאמן של מנהלת הסדר הקיבוצים (הסדר במסגרתו הוסדרו חובות תאגידי הקיבוצים מול המערכת הבנקאית). לאור זאת, הוא היה בעל היכרות טובה עם הסקטור התעשייתי הקיים בקיבוצים, והקרן החליטה להתמקד בו.

טנא ייחודית בחשיפה שהיא מאפשרת למשקיעים לחברות תעשייתיות שאין אפיק אחר להשקעה בהן. בין המשקיעים בה ניתן למנות את הפניקס, מגדל, קרן הפנסיה מבטחים החדשה, וביטוח חקלאי (תאגיד הביטוח של התנועות הקיבוציות).

בקרן טנא הראשונה גויסו 60 מיליון דולר, וההשקעה הבולטת שביצעה הייתה ביצרנית הטפטפות הקיבוצית נטפים: 30 מיליון דולר תמורת 10% מהמניות. השליטה בנטפים נמכרה ב-2011 לקרן פרמירה לפי שווי של 850 מיליון דולר, כלומר החזר של כ-180% לקרן טנא תוך כחמש שנים.

הקרן הבאה, טנא 2, כבר גייסה 145 מיליון דולר. קרן זו רכשה, בין היתר, 30% ממניות יצרנית משטחי הקוורץ אבן קיסר של קיבוץ שדות ים, לפי שווי חברה של 100 מיליון דולר. הקרן מכרה רוב מניותיה לפי שווי של מיליארד דולר - במה שנחשב לבוננזה הגדולה ביותר של טנא עד היום. קרן טנא השלישית גייסה 290 מיליון דולר.

אבל לא רק הצלחות יש בטנא של הקרן. לאחרונה נכשלו שני ניסיונות הנפקה של חברות קיבוציות בהן רכשה טנא שליטה - אומן מקיבוץ חצור וכרומגן מקיבוץ שער העמקים - בשל אי נכונות של המשקיעים לרכוש את מניות השתיים במחיר שלפיו ביקשה הקרן להנפיקן בבורסה בת"א.