כמה שילמה התעשייה האווירית (תע"א) כדי להיפטר מקבוצת משקיעים פרטיים באימאג'סאט (ISI), חברה שהיתה אמורה לסייע לתע"א לקדם את עסקי הלוויינים שלה, אך במקום זאת נהפכה למתחרה מציקה? בידיעה בלעדית מדווח היום (ב') "דיפנס ניוז", כי 17 שנה לאחר שיזמה את הקמת ISI, השתלטה תע"א על החברה הסוררת, ונפטרה מקבוצת המשקיעים הפרטיים שהפכו את ISI לנטל כבד על מגזר הלוויינים שלה. כמה עלה התרגיל למדינת ישראל? תע"א לא אומרת, ואף לא הודיעה פומבית, שהיא השתלטה על ISI. מכל מקום, המהלך צפוי להזניק את עסקי הלווינים של תע"א לאחר עשור מדשדש.
בעוד שתע"א טענה במרוצת השנים שאימאג'סאט חתרה תחת מאמציה לשווק לוויינים למדינות זרות, טענו המשקיעים הפרטיים באימאג'סאט, שהחברה נפלה קרבן להתנהלות בלתי הולמת של תע"א ותבעו ממנה פיצויים של מיליארדי דולר בבתי-משפט בארה"ב ובישראל.
לדברי "דיפנס ניוז", אחת מהתביעות הללו, שחשפה מידע רגיש על על קשרי תע"א עם מדינות שונות, גרמה את הנזק הגדול ביותר בפוטנציה אי פעם לתעשיית החלל הישראלית. בין השאר נחשף בתביעה הסכם למתן שירותי לוויין לוונצואלה. התביעה הזו הסתיימה בהסדר בין הצדדים מחוץ לכתלי בית-המשפט ובעקבותיו השתלטה תע"א על ISI. המשקיעים הפרטיים תבעו שישה מיליארד דולר. כמה קיבלו בעקבות ההסדר? כאמור, תע"א אינה מגלה.
חברת אימאג'סאט אינטרנשנל הוקמה ב-1997 ע"י תע"א, אלביט וקבוצת משקיעים אמריקאים ואירופים, בתמיכה נלהבת של משרד הביטחון, במטרה לשמש צינור שיווק למוצרים של לווייני תצפית שיצרה תע"א, עם מטע"דים מתוצרת אלביט, כלומר תצלומים ברזולוציה גבוהה של אזורים נתונים. השורה התחתונה היתה מאמץ לראות כסף מהשקעות עתק שהזרימה ישראל לפיתוח, ייצור ושיגור לוויינים במשך 30 שנה. תע"א החזיקה ב-70% ממניות ISI (לאחר שרכשה את חלקה של "אלביט"). השאר היה בידי המשקיעים הפרטיים, בראשות סטיב ווילסון, ששימש כמנכ"ל מייסד. החברה רשומה באיים האנטיליים ההולנדיים ומחזיקה משרדים בתל-אביב ובלימסול, קפריסין.
על פי המודל העסקי, אימאג'סאט היתה אמורה לרכוש ולהפעיל את לווייני "ארוס" מתוצרת תע"א ולמכור תצלומים שיפיקו לוויינים אלה, גישה ללוויינים מתחנות קרקעיות ושירותים אחרים לממשלות ידידותיות לישראל. התכנית היתה, שהעסקים שתניב אימאג'סאט ייצרו ביקושים ללוויינים חדשים מתוצרת חטיבת מערכות חלל וטילים של תע"א. תכנית עסקית מ-1999, שנועדה לגייס הון ממשקיעים פרטיים, חזתה הזנקת שמונה טילי תצפית מתוצרת תע"א, ובבעלות אימאג'סאט.
החזון הזה נותר על הנייר. רק שני לוויינים הוזנקו ואחד מהם כבר אינו פעיל כיום. למרות שתע"א החזיקה ברוב המניות של אימאג'סאט, שיתוף הפעולה הראשוני החמיץ ונהפך לשורת התכתשויות מרות. אימאג'סאט הוקמה כדי לשרת את האינטרסים המסחריים של תע"א, אך היא נהפכה ליריבתה המרה. שתי החברות התחרו זו בזו והתוצאה היתה פגיעה קשה בעסקי הלוויינים של תע"א בעשור שחלף.
"דיפנס ניוז" מדגיש, שההסדר של תע"א עם המשקיעים הפרטייים מחוץ לכתלי בית-המשפט והשתלטותה על אימאג'סאט אירעו לפני כשנה, אך רק עתה הצליח העיתון לקבל אישורים שהם אכן הוצאו אל הפועל. מכל מקום, התנאים והעלויות של מהלכים אלה נותרו לוטים בערפל.
רק דבר אחד ברור, מציינת כתבת "דיפנס ניוז" בת"א, ברברה אופל-רום: מעתה תמכור אימאג'סאט למדינות זרות תצלומי לוויינים, גישות ללוויינים אלה ושירותים אחרים כחברה-בת של חטיבת מערכות הטילים והחלל של תע"א, לא כחברה עצמאית עם אינטרסים משלה. הרמז היחידי לשינוי באופי התאגידי של אימאג'סאט מופיע באתר שלה. המשפט, "אימאג'סאט נמצאת בבעלות תע"א, אלביט, ומשקיעים אמריקאיים ואירופיים", שהופיע בעמוד הבית של החברה, שוב אינו נמצא שם.
בעשרות ראיונות אמרו מנהלים בעבר ובהווה בשתי החברות, שהאינטרסים המנוגדים של השתיים חרגו מכלל שליטה. תע"א ניסתה למכור לווייני ריגול לממשלות זרות בעוד שאימאג'סאט הציעה לאותן ממשלות תכניות "חכירה" של הלוויינים שבבעלותה בעלויות הרבה יותר נמוכות.
כמה מקורות אמרו ל"דיפנס ניוז", כי שורש העימות בין שתי החברות נבע מההגבלות שהטיל משרד הביטחון על תע"א למכור לוויינים בעלי יכולות צילום ברזולוציות גבוהות למדינות מסוימות, בעוד שאימאג'סאט היתה יכולה להציע למדינות אלה פיקוח מלא על הלוויינים שלה, כלומר לתת לממשלה המזמינה יכולת להפעיל לוויין מסוים כרצונה, ללא התערבות זרה ובלי לספק דין וחשבון לאף אחד, כאשר לוויין זה חג מעל שטח מסוים, קבוע מראש, שבו יש לממשלה המזמינה עניין.
"מה שהוסיף מלח על פצעי תע"א היתה העובדה, ש-ISI היתה יכולה למכור שירותי לוויין בשווי 300 מיליון דולר, כשאת השירותים האלה הפיק לוויין ש-ISI רכשה מתע"א תמורת 40 מיליון דולר", אמר לשבועון מקור שמעורה בעסקי שתי החברות. "התכנית המקורית של תע"א היתה לגרום לכך שממשלת 'ייתמכרו' ללוויינים שלה באמצעות השירותים שמציעה ISI. אבל כאשר הלקוחות יכולים, למעשה, לשלוט על אותו לוויין, כאשר הוא חג מעל שטח נתון, תמורת 10 עד 15 מיליון דולר בשנה, לא משתלם להם לרכוש מתע"א לוויין זהה תמורת 120- מיליון דולר".
אך נראה שהקש ששבר את גב תע"א היתה תביעה בסך שישה מיליארד דולר שהגישו ב-2007 המשקיעים הפרטיים נגד תע"א ומנהלים בכירים בה, בהווה ובעבר, למעשה כל המי ומי בתעשיית החלל הישראלית בבית-משפט בניו-יורק. התובעים האשימו את תע"א ומנהליה במרמה, ניגוד אינטרסים, הפרות חוזיות ועוד כהנה והכנה. התביעה חשפה לא רק מידע רגיש על התנהלות ISI אלא גם מידע מסווג על קשרי משרד הביטחון עם מדינות זרות.
כך, למשל, חשף המסמך הסכמים על מתן אקסקלוסיביות לשירותי לוויין לוונצואלה, אנגולה וטייוואן. (הסכמים אלה בוטלו ע"י הלקוח אל בגלל מה שמכונה "דרישות גיאופוליטיות", על פי המסמך). כן נחשפו "קשרים פורמליים" בין ISI לבין רוסיה, ארגנטינה, אוסטרליה, קנדה, הודו, יפן, סינגאפור, דרום-אפריקה, דרום קוריאה, שוודיה וטייוואן. באחת התכניות העסקיות של ISI היתה שותפה גם האמירויות הערביות המאוחדות. המידע היה כה נפיץ עד שמשרד הביטחון השיג צו איסור פרסום על כל הפרשה בישראל, למרות שהתביעה הוגשה בארה"ב.
מכל מקום, כל המקורות שעימם דיבר "דיפנס ניוז", לרבות חלק מהמשקיעים הפרטיים, תמימי דעים שהשתלטות תע"א על אימאג'סאט תיתן דחיפה חזקה לענף הלוויינים בישראל, לאחר עשור של הזדמנויות מוחמצות בגלל הידרדרות היחסים בין שתי החברות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.