מחאת האשראי

בעוד מחאת המילקי ממשיכה להכות גלים, ובשעה שהמערכת הפוליטית עוקבת בדריכות אחר מהלכיו של משה כחלון, המבטיח להקים מפלגה שתוריד את יוקר המחיה, הושק לאחרונה מיזם בנקאי חדש למתן הלוואות באינטרנט.

המיזם מבוסס על טכנולוגיה האוספת נתוני אשראי על הלווה לפי אלגוריתמים ייחודיים - לרבות מידע ברשתות החברתיות - וכך מחברת בין לווים למלווים ללא התערבות הבנקים. הלווה מקבל אשראי שלא היה מקבל בבנק והמלווה שברשותו הון פנוי נהנה מתשואה. מאחורי המיזם עומדת חברת בלנדר מקבוצת אביב בראשות מנכ"ל דיסקונט לשעבר, גיורא עופר, אשר הצטרפה לחברת Eloan, הפועלת כבר בשוק מזה זמן.

מיזמי ההלוואות האינטרנטיים נשמעים אולי קטנים בהשוואה למערכת הבנקאית - לחברת Eloan, לדוגמא, ישנם בסך הכל כ-2,000 לווים ומלווים - אך ההשלכות שלהם הן לא פחות מדרמטיות. למעשה, המעבר לבנקאות באינטרנט מבשר שינוי אמיתי בצרכנות הפיננסית בישראל, שאולי יתחיל בקטן אך סיכוייו לגדול ולצמוח בטווח הארוך הם מצוינים.

אלו הם בדיוק זרמי העומק של מחאת המילקי: הרעב בקרב הציבור לאלטרנטיבה. לעסקים שיתחרו על לבו ועל כסו. לפתיחת ענפי המשק כולם לתחרות גדולה יותר מאי-פעם, שתשים את הצרכן במרכז.

במידה רבה, בנקאות חברתית היא צעד חשוב לאין שיעור מהמחאה נגד מחיר המילקי. עם כל הכבוד למעדן השוקולד ולמחירים המופקעים שהוא מסמל בענף המזון, תעשיית הפיננסים מגלגלת מדי שנה מאות מיליארדי שקלים של הציבור בפקדונות, חסכונות, הלוואות, קופות גמל וקרנות נאמנות - אך קולו של הציבור כמעט לא נשמע בה עד היום. הפחד מכל מה שמריח מכלכלה ומפיננסים הצליח כנראה להרחיק את הציבור מניהול הכסף שלו עצמו ולהותיר את השליטה בשוק בידי הגופים החזקים, להם אינטרס קטן מאד ביצירת תחרות.

שוק האשראי הוא דוגמא מובהקת לכך. ועדת זקן להגדלת התחרות בבנקים מצאה בזמנה, כי חרף הרפורמות שנערכו במשק בעשור החולף, המערכת הבנקאית מוסיפה לאחוז בכח עצום ולשלוט בפועל בהקצאת האשראי הקמעונאי והאשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים. כידוע, המערכת אף סובלת משיעורי ריכוזיות גבוהים, המתבטאים במיעוט שחקנים ובאחזקות צולבות בין הבנקים לחברות כרטיסי אשראי, המעניקות הלוואות בריביות גבוהות במיוחד. לא בכדי המליצה ועדת זקן לעודד חלופות למערכת הוותיקה, ואף ציינה מפורשות את המיזמים האינטרנטיים כצעד מתבקש ליצירת תחרות. זאת, לצד הקמת אגודות אשראי והשקת "תעודת זהות בנקאית" שתאפשר לגופים חוץ-בנקאיים להתחרות באופן שוויוני על מתן אשראי.

המכנה המשותף לכל היוזמות הללו - ובעיקר למיזמים האינטרנטיים שהעלו כעת הילוך - הוא בכך שהם מעבירים את הכח ואת האחריות לצרכן. במלים אחרות, אם אנחנו רוצים לנהל את הפקדונות, את החסכונות ואת ההשקעות שלנו נכון יותר, אנחנו חייבים בראש ובראשונה להפסיק לפחד ולהתחיל לפעול. לקחת יוזמה. לשנות. בלי לחכות לממשלה, או לרגולטור, או לתאגיד כזה או אחר שישנו את דרכם. זה הכסף שלנו, ואם נתעקש לנהל אותו בעצמנו נצליח גם לחסוך בעמלות ובריביות וגם ללחוץ על המערכת הבנקאית מלמטה כדי לפתוח אותה ליותר תחרות. וככל שהמודעות הצרכנית בנושאי פיננסים תגבר, כך הציבור יגלה כי שתי חברות למתן אשראי באינטרנט הן רק ההתחלה. גם ניהול השקעות ונכסים יכול להיעשות על-ידי יועצים מומחים דרך האינטרנט, באופן זמין וזול.

תפקיד הרגולטור הוא אפוא להסיר את החסמים הבירוקרטיים ולתת את התמריצים בנושאי רישוי, מיסוי ופיקוח, אשר יאפשרו לבנקאות החברתית לפרוח ולתחרות לצמוח מלמטה. אם נשכיל לעשות זאת, ניתן במו ידינו את התשובה הטובה ביותר ליוקר המחיה.

הכותב הוא מנכ"ל אלומות - הון ליין