עוד מחכים

חודש לא קל יעבור על הסוחרים, הפעילים והאנליסטים בשוק האג"ח הממשלתי, ובמידה מסוימת גם על שוק מטבע החוץ. החלטת הנגידה קרנית פלוג והוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה, מאלצת את כולם לשקול את מהלכיהם.

תהליך קבלת ההחלטות על-ידי פעילי השוק יהיה מושפע כעת לא מעט מההודעה של הבנק שפירטה את הסיבות לדחייה בהורדת הריבית. חשוב להבין מה הייתה הדינמיקה והסיבות שהביאו להחלטה שלא להשתמש כעת בכלים לא שגרתיים, למרות נתוני המאקרו והאינפלציה. הדבר יתברר בעוד מספר ימים כאשר יתפרסמו הפרוטוקולים של דיוני הוועדה המוניטרית. אז נדע מה היו הנימוקים העיקריים בעד המתנה נוספת, והאם היו חברים בוועדה שתמכו בביצוע ההורדה ואימוץ ההקלה הכמותית כבר עכשיו. לא פחות חשוב מכך יהיה לראות מה הייתה עמדתה של הנגידה פלוג.

ניתן לנחש כי הוועדה הכריעה בסופו של דבר בעד המתנה משום שחשבה שאין לה מספיק נתונים כדי להכריע אחרת. בעוד חודש, לא רק שיהיו בידיה המספרים לגבי הרבעון השלישי, אלא גם נתונים חלקיים של מגמות מסתמנות לרבעון הרביעי. עניין זה חשוב כי הוא יהיה כרוך בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות ונטילת סיכונים על-ידי הוועדה.

החלטה על סמך הרבעון השלישי בלבד, עם כל ההשפעה של המלחמה בדרום בחודשי הקיץ, הייתה מובילה להורדת הריבית אתמול. כך גם ההאטה, הדפלציה והצמיחה הנמוכה בעולם - שלל הנתונים שאליהם התייחס אתמול הבנק בהודעתו, ואשר בדרך כלל מובילים להורדת ריבית בניסיון להמריץ את המשק.

ואולם, יש להניח כי חברי הוועדה סברו שצריך לבחון באיזה קצב המשק מתאושש והאם הוא עולה על פסים של צמיחה מהירה יותר. בעוד חודש יהיה קשה לקבוע אם יש התאוששות במשק או המשך האטה, אך החלטה תצטרך להתקבל - אלא אם כן הנגידה וחברי הוועדה יעדיפו לחכות כמה שבועות נוספים כדי לבחון את המצב. שתי החלופות הללו (הורדת ריבית במקביל להקלה כמותית, או להמתין חודש נוסף) כרוכות בסיכון. האחד של הזרמת נזילות שלא לצורך, השני של החמרת המצב ההאטה במשק.

פרמטר נוסף שייקבע את החלטת בנק ישראל בעוד חודש יהיה ההתפתחויות בשוק המט"ח. בנק ישראל מאוד היה רוצה לראות סימנים לכך שהן השוק והן היצואנים, מתייחסים לפיחות של השבועות האחרונים כתופעה ארוכת טווח, או לפחות כפיחות שלא יימחק בתוך שבועות בודדים. הוועדה הניחה כי גם אם יהיה תיסוף מיידי כתוצאה מההחלטה שלא להוריד את הריבית, מדובר בעניין זמני בלבד.

התפתחויות בשוק המט"ח בעולם והתנהגות המשקיעים המוסדיים בישראל, שהקטינו את הגידור כאשר הם משקיעים בנכסים זרים, אמורים לתמוך בפיחות מתמשך שאולי יהפוך את סוגיים ההקלה הכמותית לפחות דחופה.