א. השבוע פורסמה ידיעה מלהיבה עד מאוד בעיתוני העולם: עד שנת 2050 נטוס במטוסים שקופים לגמרי. נוכל לחוש את השמיים סביבנו ולהאמין שאנחנו עפים - החלום היחיד שראוי לחלום אותו בעיניי.
נכנסתי במהירות לידיעות ולסרטונים. המטוס השקוף הוא לא פחות ממרהיב, וכבר דמיינתי את עצמי בטיסה טרנסאטלנטית, פוחד ומוקסם. אבל כשנכנסתי לפרטים טיפה התאכזבתי. המטוסים לא באמת שקופים.
כדי לחסוך בדלק ולהקטין את משקל המטוס (80% ממשקל המטוס זה הדלק והמטוס עצמו; אנחנו והמטען שלנו זה קלי קלות) ביטלו את החלונות שגוזלים מקום ומוסיפים משקל ועל החומר השקוף והחזק שממנו ייבנה מטוס העתיד פשוט יקרינו את מה שקורה מחוץ למטוס בזמן אמת. עדיין מאוד יפה, אבל לא בדיוק אותו דבר.
ואז המשכתי לחשוב: אם כבר מקרינים על הקירות סרטים שמראים מה שיש בחוץ, למה לא לקחת את זה הלאה? הרי אפשר להקרין כל דבר. צריך רק קפיצה מחשבתית קטנה אחת וכל מה שיוקרן ידמה בעינינו כמו מה שבאמת נמצא בחוץ.
ואז, למרות המאמץ הניכר שבלחשוב כל-כך הרבה, מאמץ שאיים לחרוץ קמטים במצחי החלק והנערי וכמעט שהכריע אותי ארצה לתנומה מתוקה, אזרתי כוחות אחרונים והמשכתי וחשבתי עוד קצת: רגע! למה רק על מטוסים? למה בעצם לא על כל כלי תחבורה ציבורית? נגיד, אוטובוסים. ניסע מתל אביב לפתח תקווה ובחלונות - טוקיו, לונדון, האמזונס או ההימליה.
ואז קרסתי ויותר אני לא זוכר שום דבר, דוקטור.
ב. כשקמתי, ראיתי שהמציאות מטורללת יותר מכל חלום כמעט. ב"הארץ" פורסם כי שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הורה למנוע נסיעת פועלים פלסטינים בתחבורה ציבורית בשומרון, לפי דרישת המתנחלים. הם לא רוצים לנסוע עם ערבים באוטובוס. זה פוגע בתומתם. ולא משנה שהצבא אומר שלא מדובר בסכנה ביטחונית.
במקרה הזה, אלוהים לא נמצא בפרטים. בפרטים של המקרה הזה שולט בלעדית השטן: זה לא בדיוק שאסור לערבים לנסוע באוטובוס - מדובר על קו ספציפי, 86 של חברת אפיקים, נסעתי בו כמה פעמים ולא קרה לי כלום - מותר להם, ברור. הם פשוט לא יוכלו לעלות על אוטובוס ישיר בחזרה הביתה בסוף יום עבודה, אלא יחויבו להגיע קודם למעבר אייל. זה הכול רק בשביל רישום ופיקוח מסודר של מי יוצא ומי בא, אמרו במערכת הביטחון, "כמו בכל מדינה ריבונית ששומרת על עצמה", מנהל תקין ולא יותר.
אז נכון שכשמתארים את זה ככה, זה נשמע טוב יותר, אבל אסור להתבלבל: מדובר בצעד מתועב, שאם יש ולו מראית עין של הוגנות לא יעבור. אין לי חשק להיכנס למשחק הגינויים, אבל באמת, בכל פעם שאתה חושב שראית הכול, מגיע עוד משהו. סלקציה באוטובוס על בסיס אתני זה בהחלט שפל חדש.
ג. אף שמציגים את זה כצעד של "ריבונות", הרי מדובר בדיוק בהפך הגמור: חוסר ריבונות מוחלט, כלפי כל הצדדים. כמובן כלפי הפלסטינים, שאותם אין בעיה לטרטר ואיש לא חושב עליהם; גם כלפי הצבא, שקבע שמי שמותר לו לעבוד לא מהווה סכנה ביטחונית, ותאמינו להם שהם בדקו את זה; ובעיקר, כלפי המתנחלים. ריבונות אין פירושה שמותר לך לעשות מה שאתה רוצה למי שאתה רוצה מתי שבא לך. הם מבטלים את ריבונותה של המדינה והיא, בתגובה, מתבטלת בפניהם. הצעד הריבוני היה לומר להם: חברים, תרגיעו. אתם לא לבד בעולם. שבו במקום שלכם ושימו אוזניות.
תרגיל מחשבתי (לא, לא, אל תדאגו: לא אשווה את ישראל לגרמניה): נניח שחבורות מהנוער העובד והלומד, לדוגמה, היו מתפרעות באוטובוסים, או סתם לא באות טוב בעין לחניכי תנועת הצופים - האם היו מקימים להן אוטובוסים נפרדים? לא. היו שמים שוטר או שניים באוטובוס וסוגרים עניין. זו ריבונות.
מה שקורה פה זו לא ריבונות, זו בריונות. עלובה ולא הגיונית. לטרטר בני אדם שעובדים קשה רק כי אחרים לא אוהבים אותם, ועוד ללא כל תירוץ ביטחוני נראה לעין. פשוט לומר להם: כביש 5 זה לא בשבילכם. לא מתקבל על הדעת.
ד. ואז הבנתי שבעצם מה שהמתנחלים באמת רוצים וצריכים, אבל עוד לא יודעים את זה, זה את האוטובוס העתידי, זה שייבנה מהחומרים של המטוס העתידי, בתוספת הרעיון (המוצלח) שלי, להחליף את המציאות במציאות אחרת. הם צריכים אוטובוס שקוף, שדרכו אפשר לראות רק את מה שהם רוצים לראות: לא רק שאין ערבים בתוך האוטובוס, גם מחוצה לו אין להם זכר.
מהחלונות באוטובוס החלומות השקוף של המתנחלים האטומים לא רואים ערבים, לא רואים כפרים, לא רואים את מכלי הפלסטיק השחורים על הגגות, לא רואים מחסומים, לא רואים לא חומה ולא גדר, לא רואים ילדים שלא נמצאים בשום מסגרת רוכבים סתם על חמור, לא רואים צריחי מסגד וצליל המואזין לא נשמע. מבעד לחלון אוטובוס החלומות שלהם ארץ ישראל שלמה, יפה ופורחת, זרועת ישובים מאופק עד אופק ונטולת ערבים לחלוטין. הו, איזה חלום נהדר. מי ירצה להתעורר בתחנה?
אלא שזה לא יקרה, אחים יקרים. יש גבול לכמה אפשר למתוח את המציאות כדי שתתאים לחלומכם. הערבים פה, כמונו בדיוק. תורידו אותם מהאוטובוס, תעלימו אותם מהתקשורת, אל תראו אותם בפרסומות, תחביאו אותם מאחורי גדר ואל תקבלו אותם ליישובים הקהילתיים שלכם (שונא את היישובים האלה עם ועדות הקבלה) - הם פה.
ובחיי שאני לא מבין איך האנשים הטובים מכל ההתנחלויות, או לפחות מרובן הגדול, לא מרימים קול נגד הדבר הזה שהוצע בשמם. אני לא מאמין שהם כולם גזענים שלא יכולים לשאת את העובדה שערבי יושב איתם באותו האוטובוס, או אפילו לידם. בכל פעם שאיזה אהבל מאיזו התנחלות מרסס כהנא חי על קיר, כולם דורשים מהימנים לגנות ולקרוא לו תפוח עלוב או משהו בסגנון. ופה, כשמדובר בצעד של ועד מתיישבי השומרון והרשויות המקומיות, גופים לא קיקיוניים, חלקם רשמיים, כולם ממלאים פיהם מים. רק לא להכעיס את המתנחלים, מי יודע מה הם יעשו לכולנו.
ה. ותוך כדי שאני חושב על אוטובוסים, על מה שבתוכם ומה שמחוצה להם, נזכרתי באוטובוסים בירושלים. אחרי מאבק ארוך אושרו לא מזמן שני קמפיינים שנועדו בין השאר לתלייה על אוטובוסים: אחד למען נשות הכותל, שני למען שוויון ונגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי. החרדים, בתגובה, ניקבו צמיגים, תלשו שלטים, שפכו צבע וריססו כתובות "תועבה", אף ששני הקמפיינים היו צנועים ביותר. בכלל, חרדים ואטובוסים זו חזית שלא נגמרת.
האמת, אני מבין את החרדים כמו שאני מבין את המתנחלים. אף ששני הדברים שנזכרו לעיל מנוגדים לכל עמדה שאני מחזיק בה, אני יכול לכבד את חוסר המוכנות להכיר במציאות וברצון התמידי להילחם בה. יש בזה גם משהו חינני, מהפכני (גם אם הוא נובע משמרנות פר אקסלנס).
מצחיק, לא? רק אוטובוס, אבל ראו איזה משל חמוד סיפק לנו הרכב הגדול והמגושם הזה: על אלה שמסתכלים מה ומי יש בתוכו, על אלה המסתכלים מבפנים החוצה דרך החלונות ועל אלה המביטים על האוטובוס מבחוץ.
מאחר שהשבוע הייתי בירושלים, יש לי הצעה משודרגת בשבילם: לא אוטובוס שקוף, אלא אוטובוס מראה, שיישקף להם את עצמם במגוון ההתנהגויות הירושלמיות שלהם, ולא פחות מכך, את עירם חסרת הסובלנות.
כל המלחמות האוטובוסיות האלה, על מה הן: על מה שבחוץ, על מה שרואים, על האחר שמתעקש להתקיים. אולי כדאי שתתחילו לעבוד קצת על עצמכם ועל מה שנמצא בפנים. אם ערבי או אישה זה כל מה שנדרש כדי לקעקע את עולמכם, אתם בבעיה.
ריבונות אין פירושה שמותר לך לעשות מה שבא לך למי שבא לך מתי שבא לך. זו לא ריבונות, זו בריונות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
