"תוכנית התחבורה הציבורית בי-ם נעשתה ללא מחשבה מספקת"

‎‎בשנת 2000 אישרה הממשלה הקמת "צוות תוכנית-אב לתחבורה" אשר שמה לה למטרה לארגן מחדש את התחבורה הציבורית בירושלים. כך, במשך 8 שנים, הגה הצוות תוכנית לשינויים בתחבורה הציבורית, אשר במהלכם נחתם חוזה עם חברת סיטיפס להקמת הרכבת הקלה בירושלים ולהפעלתה‎.‎‏

דוח מבקר המדינה יוסף שפירא, המתפרסם היום (ד'), חושף ליקויים רבים בתכנון ובתקצוב של התוכנית. כך, למשל, היעדים שנקבעו הם כלליים בלבד - קיצור משך הנסיעה, הקטנת רמת זיהום האוויר במרכז העיר והוצאת קווי אוטובוסים ממרכז העיר - ולא מספקים השוואה בין התכנון לביצוע. כמו כן, לא נקבע פרק הזמן לסיום הארגון מחדש של קווי התחבורה הציבורית בירושלים‏‎.‎‏ בנוסף קובע המבקר כי לא נקבעה מסגרת תקציב כוללת לתוכנית, וכך, בכל שנה, משרד התחבורה תקצב מחדש את התוכנית‎.‎‏

‏מהדוח עולה כי לא נעשתה מחשבה מספקת על טובתם של המשתמשים בתחבורה ציבורית, וכי משרד התחבורה לא קבע כמטרת על את שיפור השירות. כך נוצר מצב, שאין מערך אוטובוסים מספק במקרה של תקלה ברכבת הקלה. בנוסף, קווי אוטובוסים רבים מהשכונות לעיר בוטלו, ובידי הנוסעים משכונות צפון-מזרח העיר, כמו פסגת זאב ונווה יעקב, נותרה רק הברירה של קו הרכבת הקלה שהגיעה לתפוסה מלאה כבר אחרי שנתיים. במקרים של תקלה ברכבת הקלה, לא יהיה בידי תושבים אלו אפשרות להגיע למרכז העיר.

‏גם קווי האוטובוס המהירים, ה-‏BRT‏ (‏Bus Rapid Transit‏), שתוכננו לשמש כעמוד השדרה של מערך התחבורה בעיר, אינם כפי שתוכננו. מדובר בקווי אוטובוס מהירים שנועדו לנוע בעורקי תחבורה ראשיים ולהוות את השלד של רשת האוטובוסים בירושלים. על-פי התכנון, אמורים היו אוטובוסים אלו לחבר בין שכונות גדולות ליעדים ראשיים בעיר. עם זאת, הדוח חושף כי משרד התחבורה לא עמד בתוכנית: התדירות נמוכה, האוטובוסים אינם רבי קיבולת, והם בחלקם אינם נוסעים במסלול לתחבורה ציבורית וכך אינם זוכים לעדיפות.‏‎ ‎

גם אגד, שאמור היה לקחת חלק משמעותי בפרויקט התחבורה בירושלים, מפעיל רק 109 אוטובוסים משודרגים מתוך 150 האוטובוסים שבתכנון, וחלקם אף משמשים קווים שאינם מוגדרים מהירים. בתגובה לטענה זו, מציין אגד כי "כיום אין ניוד של אוטובוסי ‏BRT‏ לקווי שירות אחרים". ‏‎‎‏