חוק האנרגיה תוקן - אבל עדיין אין תוכנית להתייעלות אנרגטית

3 שנים כמעט חלפו מאז שתוקן חוק מקורות האנרגיה בשנת 2011 - אולם עדיין אין למדינה תוכנית להתייעלות אנרגטית, ו"חלק מכספי הציבור ירדו לטמיון בשל הליקויים השונים" - כך קובע דוח מבקר המדינה, יוסף שפירא, בפרק שעוסק במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

‏בשנים האחרונות מתפתחת בעולם מגמה של התייעלות אנרגטית, וכך גם בישראל. בשנת 2011, תוקן כאמור החוק ובו נקבע כי בתוך 3 חודשים תאשר הממשלה תוכנית לאומית רב-שנתית להתייעלות אנרגטית, שתכלול יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון באנרגיה. עם זאת, תוכנית כזו לא הוגשה מעולם‎.‎‏

‏יתרה מכך, דוח המבקר קובע כי האגף לשימור אנרגיה שבמשרד האנרגיה לא אוכף את 20 התקנות שפורסמו, ואין לו די נתונים על צריכת האנרגיה של הגופים. בשל מחלוקות בין משרד האנרגיה ובין המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל ומשרד המשפטים, אין לאגף הרשאות לביצוע חקירות הנדרשות לאכיפת חלק מהתקנות‏‎.‎‏

כך, למשל, בשנת 2010 קיבל משרד האנרגיה תקציב של 269 מיליון שקל לקידום התייעלות אנרגטית במגזר הביתי, פרויקט הכולל בין היתר החלפת מקררים, מזגנים ודודי חשמל.

דוח המבקר מגלה כי תקציב זה נוהל באופן לוקה בחסר, חלק מכספי הציבור ירדו לטמיון והמשרד ניצל 184 מיליון שקל מסך התקציב שניתן לו. דוגמה נוספת היא פרויקט החלפת המקררים בשנת 2011, שנאמד בעלות של 10 מיליון שקל. לניהול פרויקט זה לא נבחרה חברה ולא נמצאו אסמכתאות המתעדות את הבקרה שעשה האגף על פרויקט זה‏‎.‎‏

‏דבר דומה קרה בניסיון לאכוף התייעלות אנרגטית בקרב גופים ממשלתיים. ממצאי הביקורת מעלים כי גם לאחר שנבחר ספק לביצוע ההתייעלות האנרגטית בשבעה מבנים ממשלתיים, עדיין לא נקבעו לוחות זמנים ואבני דרך להמשך קידום הפרויקט, זאת למרות שעברו כאמור יותר מ-3 שנים מאז תיקון החוק‎.‎‏

‏ב-20 השנים האחרונות גדל הביקוש לאנרגיה בישראל ב-30%, דבר הנובע מגידול באוכלוסייה, גידול ברמת החיים ובצמיחה הכלכלית. לכן, התעורר הצורך בהתייעלות אנרגטית - דהיינו, ניצול מושכל של משאבי האנרגיה. בשנת 2008, קבע שר התשתיות הלאומיות, פואד בן אליעזר, שהחיסכון למשק הישראלי בעקבות תוכנית התייעלות אנרגטית שתיושם עד שנת 2020 יסתכם בכ-45 מיליארד שקל. ‏‎‎‏