מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מצביע על פער גדול בין הדיווחים שמסרו בשנתיים האחרונות מכון התקנים ומשרד הכלכלה בהתייחס להיקף התקנים הבינלאומיים שאומצו על-ידי ישראל והחליפו את התקינה המקומית.
בדוח שמתפרסם היום (ד') כותב המבקר כי "חרף ההצהרות, שלפיהן בסוף 2013 מקורם של כ-60% מהתקנים בכלל ושל כ-90% מהתקנים הרשמיים היה בתקנים בינלאומיים, נמצא כי רק כ-30% מכלל התקנים אומצו ככתבם וכלשונם, והיתר אומצו בשינויים ובתוספות הייחודיים לישראל. מבין התקנים הרשמיים המאומצים - רק 5% אומצו ככתבם וכלשונם", קבע המבקר.
מדובר בהסכמי הכרה עם מעבדות בינלאומיות שנועדו לפשט הליכי יבוא סחורות לישראל תוך הימנעות מבדיקות תקינה כפולות, ובכך להוזיל מחירים לצרכן, שכן עלות בדיקות אלה מגולמות במחיר המוצר המיובא. עד תחילת 2014 מכון התקנים חתם על 5 הסכמי הכרה הדדיים עם מעבדות בינלאומיות.
משרד הכלכלה ומכון התקנים הציגו מהלכים אלה כרפורמה שאמורה להוזיל את יוקר המחיה. אלא שמבדיקת המבקר עולה כי מאחר שבמרבית התקנים הרשמיים המאומצים נערכו התאמות ושינויים המחייבים ביצוע בדיקות השלמה במכון התקנים בישראל - עולה חשש כי המטרות האמורות לא יושגו וכי הליכי התקינה המסורבלים לא יצומצמו.
המבקר קרא למשרד הכלכלה ולמכון התקנים לצמצם למינימום ההכרחי ולנסיבות מיוחדות בלבד את ההתאמות הלאומיות שנעשות במקרה של אימוץ תקנים בינלאומיים: "בחינה של מחירון המכון מעלה כי לחלק מהתקינה הרשמית לא נקבע מחיר לבדיקות השלמה, דבר המלמד כי עריכת בדיקות אלו אינה אפשרית כלל וכלל. נוסף על כך, נמצא כי מחירי בדיקות ההשלמה לתעודות בדיקה מחו"ל שכן מפורסמים עשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים".
עוד מצא מבקר המדינה כי משרד הכלכלה לא אישר משנת 2012 את מחירון הבדיקות של מכון התקנים. זאת, חרף תלונות שהועלו נגד המכון על כך שהוא גובה על בדיקות לטובין מיובא מחירים מופרזים. הפעם האחרונה שמשרד הכלכלה אישר את מחירון מכון התקנים הייתה לפני כחמש שנים. מבקר המדינה מעיר בסוגיה זו כי בכך נפגע הפיקוח של משרד הכלכלה על בדיקות המוצרים המיובאים לארץ במכון שפועל כמונופול בתחום התקינה. בנוסף, חרף היותו רשות ציבורית, מכון התקנים לא נוהג בשקיפות ולא מפרסם דוח כספי שנתי בהתאם לחוק חופש המידע.
בעיצומו של דיון ציבורי סוער על יוקר המחיה בישראל, קובע מבקר המדינה כי חרף פעילותה של הממשלה להסרת חסמי יבוא עדיין נותרו על כנם חסמי אסדרה שונים שמשפיעים על יעילותו הכלכלית של המשק ועל מחירי הטובין. המבקר קבע כי בניגוד לאינטרס של ציבור הצרכנים, בעת קבלת החלטות בנושא של יבוא הצרכנים אינם זוכים לייצוג מספק וקולם אינו נשמע. הביקורת נעשתה בחודשים יוני 2013-ינואר 2014 והיא התמקדה בחסמים המגבילים יבוא של סחורות לישראל. היא נעשתה במשרד הכלכלה, במכון התקנים, ברשות המסים ובמשרד האוצר.
מדוח המבקר עולה כי מדיניות משרדי הממשלה בכל הנוגע לפתיחת שוק יבוא הטובין לישראל אינה אחידה ואינה מתואמת: התעשיינים והיצואנים משתפים פעולה בייצוג עמדותיהם אל מול משרדי הממשלה וחברי הכנסת, וזאת בעת שציבור הצרכנים נמצא בעמדת נחיתות בייצוג עמדותיהם. המבקר מצא כי משרד הכלכלה לא פעל להבטחת ייצוג מאוזן של כלל המגזרים במשק בתהליך קביעת המדיניות וקבלת החלטות שנוגעות ליבוא של מוצרים, ולא וידא כי בתהליכים אלה יישמר האיזון בין עקרונות של תחרות והפחתת מחירים לבין עקרון של שמירה על התעשייה המקומית.
המבקר גם מצביע על ייצוג חסר של מגזרים במשק בדיוני ועדות התקינה של מכון התקנים: להרכב של ועדות אלה השפעה מהותית על התקינה בישראל, אך שיעור נציגי התעשיינים בקרב חברי ועדות התקינה המרכזיות גדול משיעור נציגיהם של הסוחרים והצרכנים. המבקר מתריע כי מצב דברים זה עלול למנוע איזון בין האינטרסים השונים בעת קבלת תקינה, ויש בכך גם כדי להשפיע על הצרכנים ועל הסוחרים.
ממכון התקנים נמסר למבקר בהתייחס לשינוי בתקנים הבינלאומיים שאומצו אך שונו בחלקם, כי "לתקנים ייחודיים אין בהכרח השפעה על בדיקות היבוא, ובחלק מהמקרים המכון מבצע בדיקות השלמה בלבד לסעיפים הלאומיים, ככל שישנם, בעלויות שאינן נכבדות". משרד הכלכלה מסר למבקר בהתייחס למחירון הבדיקות שעושה מכון התקנים, כי "המשרד מבצע בחינה מקצועית של המחירון של מכון התקנים ורק בסיומה יאשר שר הכלכלה את המחירון". מכון התקנים מסר למבקר כי מחירי בדיקות ההתאמה לתקן לא שונו ב-7 השנים האחרונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
