תביעות הדדיות של כמיליארד שקל, שנים של בוררות ופגיעה משמעותית בציבור הנוסעים: דוח מבקר המדינה, יוסף שפירא, בעניין הרכבת הקלה בירושלים מעלה שורה של ליקויים בהתנהלות המדינה מול קבוצת סיטיפס, זכיינית הרכבת הקלה בירושלים.
בשנת 1998 החליטה הממשלה להקים רכבת קלה בירושלים בשיתוף המגזר הפרטי בשיטת BOT ((Build, Operate, Transfer . אולם, רק בשנת 2002 חתמה המדינה עם קבוצת סיטיפס על חוזה.
על-פי ההסכם, הופקדה הקבוצה על הקמת הרכבת, הפעלתה למשך 27 שנה וגביית דמי הנסיעה בה. לאחר תקופת הזיכיון הוחלט כי הבעלות על הרכבת תועבר למדינה. ואולם, הרכבת הקלה החלה לפעול רק באוגוסט 2011 - כ-5 שנים לאחר המועד המתוכנן.
דוח המבקר מגלה כי גם לאחר שהרכבת החלה לפעול במתכונת מצומצמת התגלעו חיכוכים רבים. העיכוב והסכסוכים הרבים בין הזכיינית למדינה, אילץ את המדינה לשלם לסיטיפס מאות מיליוני שקלים.
בדיקת המבקר מעלה כי מאז שהחלו עבודות התשתית להקמת הרכבת הקלה, שובשה פעילות המסחר והתחבורה במרכז העיר. עובדה זו הצריכה את משרדי התחבורה והאוצר, כמו גם את עיריית ירושלים, להחליט אם לעכב עוד את פרויקט הרכבת, שהתעכב ממילא, או להמתין להשלמת דרישות הסף שהן עצמן דרשו מהזכיינית. לנוכח הלחץ של תושבי ירושלים להפעיל את הרכבת הקלה, נאלצה המדינה להתפשר על התנאים שאותם דרשה מהזכיינית - ובכך נפתחה למעשה תיבת פנדורה. כך, למשל, בהסדר פשרה בין שני הצדדים הוסכם כי זכיינית הרכבת תפעיל 14 מתוך 21 הרכבות שנדרשה להפעיל על-פי החוזה. כמו כן, ייתנו לה הקלות הקשורות לרמת השירות והתחזוקה ברכבת.
הסכם פשרה זה הוביל בסופו של דבר לתביעות ענק מצד המדינה שטענה כי קיימים כשלים מצד הזכיין הפוגעים ברמת השירות לנוסע. במקביל, טענה הזכיינית כי המדינה היא זו שמונעת ממנה לקיים את התחייבויותיה על-פי החוזה.
דוח המבקר מפרט בפרוטרוט איך בכל פעם שהתגלעו חילוקי דעות בין השתיים (המדינה והזכיינית), הן שינו את תנאי החוזה. כך יצא שממארס 2012 ועד לסיום הביקורת בדצמבר 2013, פעלה הרכבת הקלה במסגרת תוספות זמניות לחוזה, שבהן הסכימה המדינה שהזכיין יפעיל את הרכבת אף שלא עמד בכל הדרישות שנקבעו, תוך העברת תשלומים נוספים לזכיין והימנעות מלהטיל עליו את הסנקציות העומדות לרשותה. הדבר פגע ברמת השירות לנוסע. "התנהלות זו היא גם בגדר דוגמה שלילית למפעילים אחרים של התחבורה הציבורית בבואם לנהל משא ומתן עם המדינה כזכיינים". טוען המבקר.
רק כשנתיים וחצי לאחר תחילת הפעלתה המסחרית של הרכבת הקלה לפי הסדרים זמניים, תוספות לחוזה ותשלום של מאות מיליוני שקלים, החליטה המדינה כי בשלו התנאים להפעלת הרכבת הקלה על-פי חוזה הזיכיון.
נציין כי אורכו של הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים הוא 13.8 ק"מ - מפסגת זאב, לכל אורך רחוב יפו דרך התחנה המרכזית ועד הר הרצל. בעתיד, צפוי הקו להגיע עד נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום. מספר הנוסעים הממוצע ברכבת ליום נאמד בכ-130 אלף איש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
